שניים לדרך!
אין דבר משמח יותר מהבשורה על לידה קרובה, אך מה קורה כאשר מדובר למעשה בלידה של תאומים? לצד ההתרגשות והמתחים נוספים גם חששות ואין ספור שאלות. רינה גנץ, אחות טיפת חלב במכבי, משיבה לחלק מהשאלות החשובות ביותר
"כדאי מאוד בשבועות הראשונים להכין טבלת רישום של מי אכל כמה ומתי, מי עשה צרכים ומתי. הרישום עוזר לעשות סדר – במיוחד במצבים של איבוד שליטה ועייפות מתמשכת שמלווה לידת תאומים.
"את הלילה כדאי לחלק לשניים ולעשות תורנות: עד 2 בלילה הורה אחד תורן, ומשעה 2 ההורה השני תורן. כך לכל הורה תהיה שינה רציפה של כמה שעות. אין צורך ששני בני הזוג יהיו ערים בו זמנית בלילה.
"מותר לבקש עזרה מגורמים חיצוניים – עזרה לא פוגעת באיכות ההורות. להורה יש קושי בלקבל עזרה בעיקר כי זה גורם לו או לה לתחושה שהם אינם הורים טובים מספיק. ההורים צריכים להביא בחשבון כי אם הם לא יאפשרו לאחרים לעזור להם הם עלול להגיע לקריסה – ואז לא יהיה מי שיטפל בתאומים. קבלת עזרה גם מאפשרת להורה להיות רק עם אחד התאומים ולהיקשר אליו טוב יותר. זו סיטואציה המאפשרת היכרות קרובה יותר עם כל תאום בנפרד.
"חשוב להתייחס ל'אופי' של כל תאום ולא לשכוח לתת תשומת לב גם לתאום 'הרגוע' והשקט יותר. הורים לתאומים לעתים חיים בתחושה שהם אינם הורים 'טוטאליים' כי כל הזמן ההורות שלהם מתחלקת בין שניים. זה אכן נכון בשנים הראשונות – אך סביב גיל 4, כאשר התאומים מתחילים ללכת לחברים ולהיות עצמאיים יותר, זו הזדמנות מצוינת ל'פיצוי' ולאפשר לכל תאום זמן איכות יחידי עם כל אחד מההורים".
מאכילים יחד ובנפרד?
"הנקת תאומים בו זמנית אפשרית וחוסכת זמן – דבר המאפשר לאם מעט זמן לנוח בין הארוחות. כדאי מאוד להיעזר בכריות הנקה – כך התאומים יכולים להישען על כרית הנקה ולינוק כל אחד משד אחר. באותה מידה אפשר להאכיל את התאומים בו זמנית מבקבוק (אם הם לא יונקים). גם כאשר התזונה היא מבקבוק, רצוי שההורה ישב עם שתי כריות הנקה לידו – ויגיש כך את הבקבוקים לתינוקות – כך אפשר לשמור על מגע גוף עם התאומים תוך כדי ההאכלה – בניגוד להאכלה כאשר התאומים נמצאים בתוך סל-קל".
נכון שהם חמודים מאוד בלבוש התואם, ובכל זאת, האם זה כדאי?
"חשוב להתייחס לתאומים בבית כמו אל שני ילדים יחידאים. לדוגמה – גם הלבוש שלהם – רצוי שיהיו מעט שונה זה מזה. רצוי שלכל אחד יהיה המוצץ שלו, המיטה שלו. מומלץ להכין מגירה אחת לכל תאום בנפרד – ועוד מגירה של דברים המשותפים לשניהם. יש לזכור כי אנו רוצים שהתאומים יפתחו אישיויות נפרדות – ואת זה הם יוכלו לעשות רק אם נתייחס אל כל אחד מהם בנפרד. גם כשמדברים אליהם רצוי לדבר אל כל אחד ביחיד ולא ברבים – למשל: "עכשיו אתה הולך לעשות אמבטיה" ולא "עכשיו אתם הולכים לעשות אמבטיה". את הפנייה יש לעשות אל כל ילד בנפרד – ממש בפנייה פנים מול פנים – כדי שכל תאום ייצור את הנפרדות מהתאום האחר".
להרגיע תינוק אחד שמתעורר בלילה בבכי זה גם ככה קשה, מה עושים שהתאומים מעירים זה את זה?
"בהתייחסות לשנת תאומים יש דמיון רב לשנת תינוק יחידאי שיש לו אחים גדולים יותר. תמיד יש סיכוי שבכי התינוק יעיר את אחיו הישנים איתו בחדר-– אך עם הזמן כל האחים הישנים באותו חדר – בין שאלה אחים גדולים ובין שהם אחים תאומים, לומדים להמשיך לישון ולהתעלם מהבכי של התינוק שהתעורר".
ומה לגבי התפתחות השפה?
"השפה מחייבת קשר מבוגר-ילד. בהורות לתאומים, משום שלכל אחד מהם יש חבר, יש נטייה להוריד את השעות הורה-ילד. מלכתחילה כל ילד מקבל פחות זמן הורה, כי יש עוד ילד. הילדים משחקים זה עם זה, אז ההורים נוטים לקחת פסק זמן מהטיפול בהם. כל ילד מעסיק את האחר. נוסף על כך, התאומים פונים זה אל זה כדי לקבל עזרה ולא פונים להורים, ואז שוב מגיעים לפחות זמן הורה-ילד. באינטראקציה של הורה-ילד, כאשר יש יותר מילד אחד בבית, ההורה רוצה לתקתק עניינים – ואז אנחנו "עושים" במקום "לדבר". אם יש ילד יחיד בבית, קל יותר להסביר כל דבר שנעשה גם לפני שנעשה אותו. כאשר יש יותר מילד אחד – השימוש במילים מתקצר – ואז הילד נחשף לפחות מלל. נוסף על כך – נוטים לדבר אל התאומים יחד ולא עם כל אחד לחוד.
"בהתפתחות שפה אנחנו צריכים להתייחס לרצונות שלנו ולצרכים שלנו. אם אין לנו את זה כי אנו לא 'נפרדים' מהתאומות – אנו מתקשים לפתח שפה. במיעוט המקרים תאומים מפתחים שפת תאומים – שפה שרק הם מבינים – במקרה כזה כדאי לחשוב על הפרדת התאומים במסגרות הגן – כי חשוב מאוד שכל תאום יפתח את היכולות האינדיווידואליות שלו גם כלפי העולם כולו, ולא רק כחלק ממסגרת 'התאומים'".
