רואה לך בעיניים
60%–90% מהתקשורת שלנו מועברת ללא מילים. בסיטואציות רומנטיות השיעורים גבוהים אף יותר ומגיעים ל-99%, כך לדברי האנתרופולוג דייויד גיבנס, מנהל המרכז ללימודים לא מילוליים בספוקיין שבוושינגטון ומחבר הספר "אותות אהבה"
תשע דרכים של הגוף להרעיף אהבה בכל השפות וללא מילים:
כתפיים – הכתפיים נמנות עם האברים האקספרסיביים ביותר בגוף. את התואר הנכסף הן קיבלו בזכות הצורה המעוגלת, העור החלק ויכולת התנועה. במשיכה, בהרמה ובגלגול הכתף מועברים ניואנסים רגשיים. גלגול הכתף בפרט, מציין גיבנס, מתפרש כמחווה של חיבה או פלרטוט.
לכתפיים רגישות מיוחדת לרגשות. כשאנחנו עצובים הן שוקעות, בבכי הן מטולטלות. "שרירי הזרוע הם דוגמה הפוכה", מציין גיבנס, "הם מסייעים לבצע משימות מכוונות, למשל הרמת משקולות. לשריר הזרוע אין ביטוי רגשי חזק".
התנועות הקטנות – שתי הידיים לופתות את כוס הקפה בתזמון והזוג לוגם יחד מהכוסות. אנתרופולוגים מכנים זאת סנכרון הפעולות. זוגות נוטים לחקות זה את זה באופן לא מודע כאשר הם מתאהבים. גיבנס מסביר שחיקוי התנהגות הוא אלמנט משמעותי בטקסי החיזור של בעלי החיים.
נקבת ברווז המולארד למשל שוחה קרוב לזכר, הוא מספר, וטובלת את הראש במים עד שהזכר מחקה את ההתנהגות שלה. בדרך זו הם מאותתים זה לזה שהם לא מאוימים ושאפשר להתקרב. גיבנס מוסיף ש"ככל שאתם דומים זה לזה, כך אתם רוצים זה את זה".
מבט – אם מושא המשיכה מביט בך עמוק-עמוק בעיניים, הלב יחסיר פעימה. קשר עין הוא ביטוי רגשי חזק. בנסיבות רגילות שני הצדדים מרגישים צורך עז לשבור את המבט לאחר שלוש שניות. אנשים שאינם מסכימים זה עם זה יימנעו מקשר עין, כמו גם אנשים שלא אוהבים זה את זה או מרגישים מאוימים. אך כאשר באמת אוהבים מישהו נוטים להחזיק את המבט לכמה פעימות נוספות, בלי להיות מודעים לכך. משמעות הדברים היא "אני באמת מעוניין בך".
הנטייה למבט ממושך מושרשת בקשר עם ההורים. אמהות נוטות להסתכל על התינוק שלהן יותר מאשר הן מסתכלות על שאר המבוגרים בסביבה. בדרך זו הן קשובות להם, ומנסות למלא את הצרכים שלהם. המבט האוהב של אמא, שאנחנו גדלים איתו, הוא הבסיס למבטים הבאים שילוו את חיינו.
מגע – אהוב לבכם התיישב סמוך אליכם, ירך נגעה בירך. אולי הברכיים נגעו זו בזו עת התיישבתם ממול. "צמצום המרחק בינך ובין אדם אחר היא דרך חזקה שבה גופנו מעביר מסר של אהבה", אומר פרופ' ג'יימי קומסטוק, מרצה לתקשורת באוניברסיטת באטלר באינדיאנפוליס.
"כאשר מישהו מאוהב, קשה לעמוד בדחף להיות קרוב למושא ההתאהבות. המשיכה היא כמעט במובן המילולי – לעתים הגוף יודע על קיומה לפני מילות האהבה", אומר קומסטוק.
הטיית הראש – האם בן השיחה שלכם מניד ראשו ימינה ושמאלה בזמן שאתם מדברים? בין ידידים הטיית ראש היא סימן ליחסי קרבה. בחיזור בין שניים זה מתפרש כסימן פלרטוט.
במערכת יחסים קירוב הראש לעבר הכתף מרמז על כניעה. לדברי גיבנס, מחווה זו מרככת את מערכת היחסים. הטיית ראש היא מחווה שמוסיפה חום לדיאלוג. אמנם זו מחווה קטנה ועדינה, אך כמו בהיבטים רבים של שפת הגוף, אותות כאלו מגבירים את הקול של מערכת היחסים ומדברים בשמה.
מגע מרפרף – המוח מפרש מגע קליל ומרפרף בכתף, מגע בזרוע או חיבוק צדי כמגע חם ומרגיע. לדברי גיבנס, המרכז הרגשי של המוח קולט מגע מהר יותר מאשר מידע המגיע דרך מרכז השפה. לדבריו, המגע אינו חייב להיות ארוך על מנת להעביר את המסר, וחשוב להבדיל בין מגע מסוג זה לבין נגיעה בשדיים או באיברי מין בסיטואציה שאינה מינית – שכמובן מעביר מסר מביך ושונה לחלוטין.
"נוכחות המגע היא סימן של חיבה", מוסיף באטלר, "היא שולחת מסר כולל: אני רוצה להיות קרוב אליך. אתה יכול לומר אני אוהב אותך 30 פעמים ביום, אךבסופו של דבר זה עלול להישמע חלול. לעומת זאת, מגע מינימלי מפגין לעתים חיבה גדולה יותר מכל הפעמים שבהן זה נאמר".
המגע הוא מסר דו-כיווני: "קצות האצבעות רגישים במיוחד למגע, כך שאתה מקבל פידבק מיידי בחזרה", אומר גיבנס.
מצמוץ עיניים מהיר – האם היא מעפעפת בריסיה כלפיך? האם הוא נראה פגיע במיוחד וחמוד כי הוא ממצמץ? בממוצע אדם ממצמץ 20 פעמים בדקה. מצמוץ מהיר יותר עשוי להצביע על עומס רגשי, למשל כאשר אדם מרגיש משיכה. "אנחנו ממצמצים מהר יותר כשאנחנו מתרגשים", אומר גיבנס. לדבריו תנועות העפעף משקפות רמות עוררות גופנית שנקבעו על ידי מערכות הפעלה בגזע המוח, הגורמות לשחרור דוֹפָּמין. "עם זאת", הוא מסייג, "אין להיות בטוח בפרשנות מאחר ואדם נוטה למצמוץ יתר גם כאשר הוא משקר".
חיוך חם – חיוכים מחממים את לבנו – אך לא כל חיוך הוא סימן לחיבה. החיוך האמיתי אינו מוזמן לפי דרישה, אלא מוּנע מרגש טהור. בחיוכים מעומק הלב השרירים מכווצים חזק, כך שהפינות של עקומת הפה עולות כלפי מעלה. שימו לב לעיניים: בחיוך אמיתי הן נוטות להיות מקומטות בחוזקה רבה יותר.
הפנים הם כלי הבעה חזק יותר מכל חלק אחר בגוף, כי שרירי הפנים נשלטים על ידי עצבים אינטואיטיביים, המחוברים לרגשות. לכלב ולחתול גמישות מועטה של הפנים ועל כן קשה להבחין כאשר הם מחייכים. עם זאת, קופי האדם פיתחו את היכולת הזאת על מנת לתקשר, ומכאן התפתחה היכולת של האדם.
קול גבוה יותר ורך מהרגיל – כאשר הורה מדבר אל הילד שלו, קולו מקבל טון גבוה מעט יותר וגוון חם, רך ועדין. צלילים אלו ישמשו עבור הילד מודל קולי לאהבה – אלו הצלילים שיזהה כאהבה במערכות היחסים העתידיות. מנגד, אין צורך להיחפז ולומר שאם מושא אהבתך לא מדבר בשפת תינוקות או בקול גבוה זה סימן להיעדר אהבה. טון דיבור מאוהב בדרך כלל אינו מוגזם והניואנסים יכולים להיות עדינים ו כמעט בלתי-מורגשים.
טון הדיבור חושף עלינו מידע רב. אנחנו שומעים דרך המילים ודרך העיבוד הקולי שלהן. כך, למשל, דרך הטון אפשר לחוש בשנאה ובכעס, בהתנשאות וסרקזם. "למעשה, בני האדם התפתחו בפענוח הקול, עד כי לפעמים כדאי להקשיב לקול יותר מאשר לתוכן", אומר קומסטוק, "בעיקר כאשר אין התאמה בין הטון למילה, בין שהמילים מרוחקות, בין שהן מונוטוניות ובין שהן סרקסטיות".
מקור: http://health.yahoo.net/articles/relationships/photos/9-wordless-ways-someone-says-i-love-you#9