מונח החודש – היפֶּרליפידמיה

היפרליפידמיה (היפר – יֶתר, ליפידים – שומנים) הוא מצב בו יש עודף שומנים במחזור הדם.

התופעה יכולה להיגרם בשל פגם או כשל גנטי כלשהו, או כתוצאה ממחלה מערכתית כלשהי כגון סוכרת, אך היא מושפעת מאד גם מצורת התזונה ואורח החיים. הסכנה המשמעותית הטמונה בהופעת היפרליפידמיה, היא הסכנה לטרשת עורקים והשלכותיה על בריאות הגוף.

להיפרליפידמיה צורות הופעה שונות, המסווגות לפי סוגי השומן שרמתם מופרעת. שתי העיקריות שבהן:
יתר-כולסטרול (היפרכולֶסטרוֹלֶמיה) – עלייה ברמת ה-LDL (low density lipoprotein), המכונה בפי רבים "הכולסטרול הרע". הוּכח קשר מובהק בין עליה של כולסטרול זה לבין הופעה מוגברת של טרשת של עורקים כלילית, הגורמת להתקפי לב, אי-ספיקת הלב ואף מוות. עליית ה-LDL לעיתים קרובות מלווה בירידה ברמת ה-HDL (high density lipoprotein) – "הכולסטרול הטוב".

יתר-טריגליצֶרידים (היפרטריגליצֶרידֶמיה) – עליית הטריגליצרידים קשורה לתסמונת המטבולית, המאופיינת בסוכרת, עודף משקל ויתר לחץ-דם ומושפעת מאד מצריכת הפחמימות בתזונה.

לאורח החיים השפעה מכרעת על מניעת התפתחות היפרליפידמיה. המניעה החשובה ביותר היא ע"י שמירה על תזונה בריאה, מופחתת סוכר, פחמימות ושומן "נקי" ועתירת סיבים וכן פעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל גוף תקין.
מי שסובל מרמות LDL גבוהות מקבל, בנוסף להדרכה על שינוי אורחות החיים, גם טיפול תרופתי ע"י סטָטינים, הידועים כיעילים בהורדת הכולסטרול "הרע" ומורידים תחלואה ותמותה מטרשת העורקים כלילית.

את המידע הביא פרופ' אברהם כספי, קרדיולוג במכבי שירותי בריאות.