צפצופים באוזניים: זה לא בראש שלכם (כלומר, זה כן)

וזה גם לא הקולות של הילדים שמשגעים אתכם בחופש הגדול… צפצופים באוזניים (טינטון) נובעים משלל סיבות אפשרויות. הן אמנם עלולות לפגוע באיכות החיים, אבל מסתבר שבהחלט יש מה לעשות

אתם צופים בטלוויזיה, אתם הולכים ברחוב, אתם בפגישה עם הבוס, אתם עומדים בפקק. ואז הוא מופיע. בהתחלה אתם מתכחשים לקיומו. אחר כך אתם בטוחים שזו בטח איזו סירנה מרוחקת שנתקעה על תו אחד. אולי איזה מכשיר חשמלי שמשדר אותות מצוקה מחדר סמוך.

ואז זה מכה בכם: זה אתם. זה אתם והצפצוף המוזר הזה שפתאום התנחל לכם באוזניים ומסרב להרפות. ובעברית תקנית: טינטון.
אז איך תופעה עם שם כל כך חמוד יכולה להיות כל כך מטרידה? בשורות הבאות נספר לכם את כל מה שיש לדעת על צפצופים באוזניים, אבל כבר נעשה לכם ספוילר – ונספר שבמקרים רבים, התופעה בהחלט ניתנת לטיפול. ויותר מכך: במרבית המקרים, בקרב אנשים בריאים מהווה הטינטון תופעה זמנית והפיכה.

צפצופים באוזניים – מי אתם ומה אתם רוצים ממני?

ההגדרה היבשה של טינטון היא "תופעה של רעש או זמזום המורגשים בראש או באוזניים". וכפי שרוב מי שחווה זאת כבר יודע היטב, מקור הרעש הוא פנימי וכלל לא נובע מגירוי על ידי צליל מהסביבה.
אבל צפצופים הם רק חלק מהעניין, כי הטינטון יכול להופיע בשלל צורות: זמזום, צלצול, המהום, שריקה ואפילו… צלילים מוזיקליים.
באופן טבעי, ה"רעש" הזה בראש משפיע באופן ישיר על מצב הרוח, ובמקרים רבים הוא עלול לגרום לחרדה, למתח ואפילו לדיכאון. ועוד לא דיברנו על הפגיעה המתמשכת בתפקוד היומיומי. כי לכו תתרכזו בסדרה האהובה עליכם או תנהלו ישיבה בעבודה עם שריקות בלתי פוסקות. ואם זה עדיין לא ברור עד כה, הרי שהצפצופים באוזניים נשמעים ברוב המקרים רק על ידי מי שלוקים בכך.
זאת ועוד: הטינטון גובר בזמן שאנחנו עייפים וגם במצבי מנוחה, לפני השינה, כאשר שום רעש חיצוני אחר לא נשמע.
אז האם "צרת רבים חצי נחמה"? לא בטוח, אבל תמיד טוב לדעת שאתם בהחלט לא לבד. המספרים מדברים על 1 מתוך 7 אנשים שיחוו טינטון זמני במהלך חייהם. לעומת זאת, טינטון ממושך, כזה שגורם לפגיעה בתפקוד, מופיע בשכיחות נמוכה בהרבה. ולמרות שהוא יכול להופיע בכל גיל, הרי שבגילים מבוגרים הוא שכיח יותר, וכן במצבים של ירידה בשמיעה שמחמירה על הגיל.

כך תדעו אם אתם סובלים מטינטון

נכון, כבר הגדרנו מהו טינטון ואילו צלילים כרוכים בו. אבל חשוב לציין כי בכדי לקבוע האם מקור הרעש הוא חיצוני או רק בראש שלכם, מומלץ לכם לשאול את מי שנמצאים איתכם האם גם הם שומעים את הרעשים הללו. אם אתם שומעים זאת רק בזמן שאתם נמצאים במקום מסוים, ייתכן שמקור הרעש הוא אכן חיצוני. לעומת זאת, אם הרעש נשמע כל הזמן, עולה הסבירות שמדובר בטינטון. כיצד תהיו בטוחים? פשוט שהו בסביבה שקטה, ללא המולה סביבתית שממסכת את רעשי הטינטון.
וכדי לסבך עוד יותר את העניין, כדאי גם לדעת כי חלק מהמקרים של טינטון קשורים לתנוחת הגוף. אדם עלול לשמוע צלילים במצב של שכיבה, ישיבה או בעת הזזת הראש. בעקבות התנוחות הללו משתנה הלחץ בשרירים, בעצבים או בכלי הדם, דבר שיכול להשפיע על רעשי הטינטון.

משעוות אוזן ועד פגיעה עצבית: כל הגורמים לטינטון

כפי שכבר ציינו קודם לכן, במקרים רבים הגורמים לטינטון קשורים להזדקנות ולהידרדרות הטבעית בשמיעה, אבל לא רק. מגוון הגורמים נרחב למדי, כאשר הנפוץ מכל הוא פגיעה בעצבי השמיעה, החבויים בתוך האוזן הפנימית שלנו. אותם עצבים "מתרגמים" את תנודות הקול שמגיעות אלינו לאותו עצביים ומשדרים אותם אל המוח. אם ישנה פגיעה באותם תאי עצב, האותות ישובשו וייווצר טינטון.
סיבות נוספות כוללות הצטברות של שעוות אוזן בתעלת האוזן הגורמת לחסימה, דלקת באוזן התיכונה שגורמת להצטברות נוזלים, אוטוסקלרוזיס – מצב תורשתי שבו יש גדילה לא תקינה של עצם באוזן התיכונה, דבר הגורם לאבדן שמיעה, מחלת מנייר – מחלה המשפיעה על המבוך באוזן הפנימית וגורמת לבעיות בשיווי המשקל ולחרשות חלקית ואנמיה – ירידה בכמות תאי הדם האדומים הגורמת לדם להיות דליל יותר ולזרום בקצב מהיר יותר בכלי הדם, דבר שגורם לרעשים. סיבה נוספת עלולה להיות קרע בעור התוף.
וישנם גם מספר גורמים נדירים להתפתחות טינטון, בהם פגיעת ראש, חשיפה לרעש חזק מאוד או לרעש פתאומי (פיצוץ, ירי), נוירומה אקוסטית (גידול שפיר נדיר), שן בינה כלואה שעדיין לא עברה אל מיקומה הקבוע, תופעת לוואי של תרופות שונות, התמכרות לאלכוהול או לסמים, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, או פעילות יתר של בלוטת התריס. ועוד מעניין לדעת כי למרות שמתח נפשי אינו גורם באופן ישיר לצפצופים באוזניים, הרי שהוא עלול לעתים להחמיר את הסימפטומים.

לאבחן נכון: תתחילו ברופא המשפחה שלכם

כפי שכבר ראינו, ישנו מגוון רחב למדי של מצבים רפואיים שעלולים לגרום לצפצופים באוזניים. בחלק גדול מהם ניתן לטפל באופן מידי. כך למשל, בטינטון שנובע בזיהומים או הצטברות שעווה באוזניים וגם כזה שנובע מלחץ דם גבוה. לכן, הטוב ביותר הוא להתחיל את התהליך מול רופא המשפחה שלכם או רופא אף-אוזן-גרון.
אם הרופא לא ימצא בשלב הראשון את מקור הטינטון, הוא עשוי להפנות אתכם לבדיקות כגון בדיקת שמיעה, בדיקות שיווי משקל, צילום רנטגן של האוזן וגם בדיקות דם. כל אלו נועדו מצד אחד לשלול מצבים רפואיים מסוימים ומצד שני – לנסות ולספק אבחנה מדויקת. ישנם מקרים שבהם תידרשו לעבור בדיקת CT או סריקת MRI.

אין תרופה – אבל יש טיפול

אם מדובר בטינטון שנגרם עקב זיהום – יינתן טיפול אנטיביוטי. טינטון שנובע מהצטברות שעווה יטופל בשטיפת אוזניים. במקרה של הדרדרות בשמיעה, הטיפול בה עשוי להקל על הטינטון (למשל, שימוש במכשירי שמיעה).
ומה באשר לטינטון קבוע ומתמשך שלא נובע מהגורמים שצוינו מעלה? ובכן, בואו נתחיל מהשורה התחתונה: לטינטון מסוג זה אין תרופה. אבל – וזה "אבל" גדול – ישנם מספר טיפולים שיסייעו לכם להתמודד עם הטינטון. ניתן אף לשלב מספר סוגי טיפולים, כדי להעצים את השפעתם. טיפולים אלו כוללים טיפולי הרפיה והרגעה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול באמצעות צלילים או טיפול באימון חוזר לטינטון (TRT). באשר לטיפול הפסיכולוגי שצוין – הוא למעשה מתמקד בשינוי דרכי החשיבה כך שיובילו לשינוי התנהגותי. במקרה של טינטון, הטיפול יסייע לכם לשנות את תגובותיכם למצב. כך או אחרת, לכל מטופל ומטופל נקבעת תוכנית טיפול אישית בהתאם למצבם הרפואי ולחומרת הטינטון.
וכפי שציינו בהתחלה, צפצופים מתמשכים באוזניים עלולים לגרום לחרדות ודיכאון, כך שבמקרים מסוימים, נטילת נוגדי דיכאון ומרפי שרירים, בשילוב עם ייעוץ מקצועי, עשויה להקל על המצב.

• הכתבה נכתבה בשיתוף ובסיוע חנה ביבי, קלינאית תקשורת ארצית במכבי