למה הילד שלי חורק שיניים?

אל תיבהלו! לחריקת שיניים במהלך השינה יכולות להיות מספר סיבות.  בואו לקרוא על התסמינים ודרכי הטיפול

אם אתם שומעים את ילדכם משמיע קולות חריקת שיניים בשנתו, יכול להיות שהוא סובל מברוקסיזם.

מה זה ברוקסיזם?

ברוקסיזם היא פעילות שרירית לא רצונית היכולה להתקיים בזמן ערות או בזמן שינה. הפעילות השרירית  יכולה לגרום להידוק או חריקת שיניים, ולנעילת לסתות ללא מגע בין השיניים.

גורמי הסיכון לברוקסיזם כוללים הפרעות שינה, הפרעת חסימה נשימתית, מתח נפשי, חרדה והפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות.

לדברי פרופ' אפרים וינוקור, רופא שיניים החוקר מזה שנים רבות את תחום הברוקסיזם באוניברסיטת תל אביב, "חריקת השיניים בילדים נפוצה ביותר (10%–38%), אך בדרך כלל איננה גורמת לנזק. אף על פי כן, במקרים החמורים ייתכנו נזקים לשיניים (שחיקה, שברים) ואף התפתחות של הפרעות במערכת הלעיסה (כאבי ראש ופנים, קושי בפתיחת הפה או הנעת הלסת התחתונה וכו')".

יש להקדיש תשומת לב בעיקר לילדים החל מגיל 6, כי בתקופה זו מתחילות להתחלף השיניים הראשוניות ('החלביות') לשיניים הקבועות, וקיימת סכנה של פגיעה במשנן הקבוע.

כיצד מאבחנים?

אבחנת הברוקסיזם אצל ילדים בשלב ראשון מתבססת בדרך כלל על דיווח הורים ששומעים את ילדיהם משמיעים קולות חריקת שיניים בשנתם.

ככלל מומלץ שכל ילד שמאובחן על ידי הוריו כחורק שיניים יעבור בשלב ראשון בדיקה על ידי רופא שיניים אשר עבר הכשרה בתחום רפואת שיניים והפרעות שינה לאישור האבחנה.

במסגרת הבדיקה ותשאול הילד והוריו, יתרשם רופא השיניים האם בנוסף לרעשי החריקה קיים דווח על נחירות וקושי נשימתי במהלך הלילה, קושי בקימה משינה, עייפות במהלך היום, חוסר ריכוז,  וכן ממצאים בבדיקה הקלינית שעלולים להחשיד  לחסימה נשימתית הגורמת להפסקות נשימה רגעיות במהלך השינה.

במידה וקיימים ממצאים המחשידים להפרעת  נשימה חסימתית, יפנה רופא השיניים את הילד לבדיקת אף- אוזן-גרון  לשלילת הפרעה בדרכי האוויר (כגון קיום של "שקד שלישי"), וכן למעבדת שינה.

במצבים שבהם מועלה חשד למרכיב סטרס שעלול להחמיר את חריקת השיניים, יתכן שתידרש בנוסף הערכה פסיכולוגית. במקרה שהילד מאובחן על ידי רופא השיניים כסובל ממשנן שחוק, ובמיוחד אם השחיקה משמעותית ומערבת גם משנן קבוע, ניתן לשקול הגנה על השיניים באמצעות סד סגרי ("סד לילה") רך.

לפיכך, חשיבות האבחנה הינה למניעת נזק לשיניים קבועות, לשלילת הפרעות שינה חסימתיות שעלולות להשפיע על אופן גדילת הלסתות ועל תפקודו של הילד, וכן לאבחון מצבי סטרס.

עם זאת, ברוב המקרים, כאשר מדובר בילד החורק שיניים עם שיניים חלביות, ללא תלונה על כאב, וללא ממצא בבדיקת אף- אוזן- גרון, מעבדת שינה והערכה פסיכולוגית, אין צורך בטיפול. מומלץ, בתום החלפת השיניים לשיניים קבועות, לחזור לרופא השיניים להערכה נוספת בנוגע לצורך בטיפול הגנתי לשיניים הקבועות.

לייעוץ וטיפול בבעיית שחיקת וחריקת שיניים ומפרקי הלסת, ניתן לפנות לשירות יועצים מומחים ברפואת הפה במכבי שירותי בריאות, בכל אחד מהמחוזות.

המידע בכתבה באדיבות ד"ר שושנה רייטר- מומחית ברפואת הפה במכבי שירותי בריאות, ובשיתוף עם פרופ’ אפריים וינוקור- בי”ס לרפואת שיניים אוניברסיטת ת”א.