לא אומרים איכס על אוכל

כמה פעמים שמעתם "אני לא אוהבת עגבניות" או שהילד שאתמול אכל ספגטי בהנאה היום החליט שהוא לא מוכן? רחלי חביב, רכזת תחום טיפות חלב במחוז מרכז, מלמדת אותנו איך לגרום לילדים להתנסות במאכלים שונים

מתברר שזה לא מתחיל עם האוכל. לדברי רחלי חביב, מנהלת טיפת חלב בשוהם ורכזת תחום טיפות חלב במחוז מרכז, ההתנסות במאכלים שונים מתחילה עוד לפני שהילד מתחיל לאכול לבד. "בסביבות גיל 3–4 חודשים הילד מתחיל להכניס את הידיים לפה, וחשוב לתת לו להחזיק חפצים במרקמים שונים. זה בסדר לאפשר לו לשים ידיים בפה ואפילו למצוץ אצבע, כי אם לא מאפשרים זאת קשה לו אחר כך לאכול עצמאית. חשוב שיכניס לפה חפצים במרקמים שונים: פלסטיק, עץ, דברים קרים, חמים – הכול. זה מכין את הפה למגע עם מרקמים שונים שיש באוכל".

ומה עושים כשמתחילים עם הירקות, הפירות והמאכלים האחרים?

"זה השלב השני, מגיל 4 חודשים בערך, כשהילדים מוכנים להתחיל לטעום אוכל בהתאם להתפתחות שלהם וחושפים אותם למגוון של מאכלים. כמה שיותר – כך יהיה להם קל יותר בעתיד.

"עצה נוספת היא להאכיל כשגם ההורים אוכלים. כשמראים להם שגם ההורים אוכלים ונהנים, הילדים בדרך כלל מגלים התעניינות, ואז אפשר לתת להם לנסות.

אחר כך, בגיל חצי שנה, צריך לשים לב להתנהגות של הילד. לא לדחוף, אלא לחכות שיפתח את הפה. חשוב להושיב אותו בזמן הארוחות, לתת לו מהאוכל של המשפחה – כי זה מה שהוא יאכל בהמשך".

ואם הוא לא רוצה לאכול?

"אז לא קרה כלום. אם הוא לא רוצה היום, אפשר להציע גם מחר ומחרתיים. ואם הוא שבע אז לא לדחוף לו אוכל. בערך בגיל שנה וחצי ילדים גם מתחילים את שלב ה'לא'. הם רוצים להיות עצמאיים, לעשות לבד, ולהראות להורים שהם מחליטים. הם אומרים 'אני לא רוצה', והם יכולים להגיד את זה על משהו שעד אתמול הם אהבו מאוד. זה כמובן לא משום שהם הפסיקו לאהוב אותו, אלא כדי להדגיש את העצמאות. בשלב הזה הורים רבים מנסים לשכנע את הילד: 'תאכל, תטעם, זה טעים'. הילד מגלה שהוא מקבל מלא תשומת לב וממשיך עם ההתנהגות הזאת. לכן חשוב לא לנסות לשכנע, אלא להתייחס בנונשלנטיות".

ומה אם הוא לא יאכל כלום?

"חשוב לא להרגיש רגשות אשם. כשהילד מגלה שהוא יכול להפעיל את ההורים הוא ימשיך לעשות זאת ותמיד ירצה דווקא את מה שאין בארוחה. אם הוא יכול לקבל רק את מה שהוא אוהב, השוקולדים והממתקים, אז הוא תמיד יאמר לא על הכול ויבקש דברים מסוימים".

אז מה עושים?

"חשוב לא לומר 'הוא לא אוהב אורז', אלא להמשיך לשים לו בצלחת את הדברים ולא לתת לו שום דבר חלופי. ואם הוא רעב הוא יאכל, ואם לא היום אז מחר. רק אם רואים שהילד עקשן וזה לא עובד, נגיד שהוא לא רוצה ירקות בכלל, אז בגיל שנתיים וחצי-שלוש ההמלצה היא לשים לו בצלחת קודם את הדבר שהוא אוהב פחות, ורק אחר כך לשים את הדבר שהוא אוהב יותר.

"דבר נוסף שאפשר לעשות הוא מתן חיזוקים חיוביים, ואפילו מדבקות שאיסופן מקנה פרס – אבל פרס לא כספי. פרס הוא בדרך כלל זמן איכות עם אמא ואבא. למשל עוד סיפור לפני השינה, ללכת רק עם אמא לפארק ולא עם האחים, צ'ופר כלשהו של תשומת לב. אם מתמידים בכך רוב הילדים משתכנעים".