צעד צעד: שלבי התפתחות התינוק

הערכת התפתחות היא אחת מהפעולות הנערכות בטיפת חלב. מה מצופה מהתינוק, מהו עיכוב התפתחותי ומה עושים כשקיים חשש?  הכנו לכם הורה נבוכים

אם תשבו לקפה עם קבוצת הורים לתינוקות, רוב הסיכויים שהשיחות מסביב לשולחן יכללו חששות ושאלות כמו:  למה הוא עדיין לא זוחל? למה הוא נעמד לפני שהתיישב? אבל אם תושיבו אותם לשולחן כמה שנים אחרי אולי הדברים יראו קצת אחרת.

הערכת ההתפתחות הינה אחת מהפעילויות הכלולות בשירות שניתן בתחנות טיפת חלב – אז ישבנו עם ממונה תחום טיפות חלב במכבי לשיחה צפופה, כדי להבין  לאיזו התפתחות הורים צריכים לצפות בכל גיל והאם יש סיבה לדאגה כשהם מרגישים שהוא לא עומד בקצב

אז מהו תהליך ההתפתחות התקין ואופייני של ילד מלידה ועד לגיל 6 שנים?

נתחיל עם זה שתינוקות נולדים שונים זה מזה. גורמים רבים משפיעים על התפתחותם, אישיותם ותפיסת עולמם העתידית. הגורמים המשפיעים הם גנטיים וסביבתיים כמו: ביולוגיה, משפחה, הסביבה בה הילד גדל, מזג אישי, היחסיים הנוצרים בין ההורים לילד, תגובות ההורים לצרכיו של הילד, הזדמנויות ללמידה ולהתנסות ותגובות התינוק לסביבתו.

אחת הפעילות של האחיות היא לאתר ילדים שהתפתחותם אינה בטווח בני גילם ופה אמרת שלכל ילד קצב משלו  – איך זה מסתדר?

זה נכון, לכל ילד יש קצב משלו, אך יש טווח זמן לביצוע כל פעולה. לכן יש לאתר ילדים שההתפתחות חורגת מחוץ לטווח. המטרה היא לאתר מוקדם ככל האפשר ילדים שהתפתחותם אינה בטווח של בני גילם כדי לחזק, לכוון ולהפנות לאבחון ולהתערבות מוקדמים וכמובן לתת מענה לחששות או לדאגות של ההורים.

איך מתבצעת ההערכה?

בכל ביקור נערכת הערכת התפתחות המבוססת על רצף של רכישת מיומנויות שונות כגון מוטוריקה עדינה , מוטוריקה גסה, שפה וחברה. ההערכה תבוצע סמוך ככל האפשר לגיל המומלץ למיומנויות הנדרשות. היא מתבצעת בתחנה, כשהשאיפה היא  להתבסס בעיקר על התבוננות בילד ובהורה, אם זה לא מתאפשר מסיבות שונות, משתמשים גם בתשאול ובדיווח של ההורים.

מה התנאים הנדרשים כדי שההערכה תהיה אובייקטיבית?

חשוב לוודא שהילד מרגיש טוב, לא רעב או עייף, וכמובן גם שהסביבה מאפשרת, כמו טמפרטורה מתאימה ואווירה נעימה. מקום הבדיקה תלוי בגיל הילד זה יכול להתבצע על מזרון, על הרצפה במרחב בטוח, בחיק ההורה, או סביב שולחן נמוך. הבדיקה מתבצעת לרוב בחדר האחות. חשוב להתייחס לפעילות הילד הנצפית גם בחדר ההמתנה או במקום אחר בתחנת טיפת חלב.

למה בעצם מבצעים הערכה בחדר ההמתנה?

לפעמים, כשילד בן שנתיים נכנס לחדר אחות זה עלול להלחיץ אותו, הוא מתבייש ויתכן ששיתוף הפעולה יהיה חלקי מה שיגביל אתת ההתרשמות של האחות.  במקרה כזה  ניתן לעשות את ההערכה במקום מוגן ואובייקטיבי.

יש עוד אלמנטים שנלקחים בחשבון בהערכה?

כמובן שלוקחם בחשבון תנאים נוספים כמו הסביבה בה גדל הילד, התרבות והשפה.

מה מעורר חשש ומתי שולחים לבדיקה נוספת?

כאשר מזהים נסיגה או כשיש דווח של הורה על חשש לעיכוב התפתחותי. נסיגה מזהים בעיקר על פי מדרגות ההתפתחות האופייניות לכל גיל. האחות תפנה להמשך בירור גם במקרה שתזהה עיכוב על בסיס הניסיון והאינטואיציה שלה.

איפה מתבצע המשך הבירור?  

האחות תפנה לרופא מטפל והוא ישלח על פי הממצאים לגורמים נוספים כמו לבדיקת שמיעה, לבדיקת ראייה או למכון להתפתחות הילד. במכון מתבצעים טיפולים כמו פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת ומטפלת בריפוי בעיסוק.

כשאמרת שבהערכה מתייחסים גם לקשר הורה -ילד, מה הכוונה?

זו שאלה טובה וחשובה. זוכרים שהזכרנו מרכיבים גנטיים וסביבתיים?  אז סביבתיים  זה קשר הורה ילד. לדוגמה :

כיצד ההורה מגיב להצלחת הילד, האם ההורה מגיב לחוסר הצלחה, עד כמה ההורה נוגע/מחבק/מנשק/מנחם, קשר עין ביניהם, האם הילד מסתכל על ההורה לקבל משוב על פעולה שעשה

אז השאלה המתבקשת: איך נותנים מענה להורים לחוצים – סליחה על הקלישאה – שלא מבינים, איך התינוק שלהם, בן השנתיים, לא יכול לפתור משוואה עם נעלם אחד?

כל בדיקה מתחילה כשהאחות שואלת את ההורה כיצד הוא מתרשם מההתפתחות של הילד, למה הוא מצפה, מה מדאיג אותו ולמה.

אנחנו מנסות להבין מאיפה מגיע החשש ולהכיל אותו. בשלב זה אנחנו נותנות להורים מידע אובייקטיבי ומדגישה שלכל שלב בהתפתחות יש טווח גילאים.

אבל כבר אמרנו שיש חשיבות לאינטואיציה ההורית?

בוודאי שיש. אך זה תלוי מקרה. אם אין בסיס לחרדות לאחר הבדיקה, נסביר ונראה להם שהילד מתפתח בצורה תקינה. תמיד אסביר ואדריך אותם מה מצופה מהילדים בהמשך, כלומר, למה אני מצפה מהילד בביקור הבא. וכך גם בביקור שאחריו. זה מרגיע כשיודעים למה לצפות אבל גם יאפשר להם לקדם את הילד בעצמם.

איך מעבירים להורים את ההערכה?

אנחנו  תמיד מתחילות בחוזקות של הילד ורק בהמשך נוגעות באבני ההתפתחות שמצריכות תשומת לב וקידום.

בכלל חשוב שהורים ידעו שכל המידע נמצא אצל אחות טיפת חלב, היא המומחית בתחום, יש לה ידע, הכשרה וניסיון. וחשוב לא פחות שידעו שהמטרה היא לא לחפש בעיות או לבחון את הילדים ואת ההורים – המטרה היא לאתר עיכוב התפתחותי שעלול להשפיע בהמשך, ושרצוי לטפל בו בזמן. כי מאוחר יותר יהיה קשה יותר לעשות זאת.  האחיות בטיפת חלב תמיד לטובת הילד וההורה.

• הכתבה באדיבות מירה קולא, אחראית תחום טיפת חלב במכבי