כל הסימנים: כך תדעו אם הנער או הנערה שלכם מכורים לסמים – וכך תתמודדו
השבוע העולמי למאבק בסמים הוא הזדמנות טובה להאיר זרקור אל תופעה שכיחה שלא רבים מדברים עליה: התמכרויות לסמים בקרב מתבגרים. הנה כל מה שרציתם לדעת – ויותר מכך
על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את צירוף המילים "התמכרות לסמים"? סביר להניח שהדמיון שלכם ירחיק אל מחוזות אחרים – הכי רחוק מהבית שלכם, הכי רחוק מהילדים שלכם.
ממחקר שנערך בשנה שעברה באוניברסיטת בר-אילן עולה תמונת מצב מטרידה. 31% ממשתתפי המחקר הגדירו את עצמם כמכורים לחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים משני תודעה). 4% נוספים הגדירו עצמם מכורים לקנאביס ו-2% לקוקאין. מדובר בהגדרה עצמית ולכן יש להניח כי המספרים בפועל גבוהים אף יותר. הנחקרים הגדירו עצמם כ"מכורים", וזאת בשונה מ"משתמשים".
כידוע, שימוש בסמים מסוכן בכל גיל, אך בבני נוער הסכנה גדולה הרבה יותר, כיוון שמוחם עדיין לא הגיע ל"בשלות" מלאה, מה שקורה בדרך כלל באמצע שנות ה-20. ההשפעה הקשה ניכרת, בין השאר, בתפקודים קוגניטיביים לקויים, זכירה, למידה ועוד. בנוסף, מחקרים מוכיחים כי במידה רבה, שימוש בסמים בגיל צעיר עלול לנבא התמכרות בגילים מבוגרים יותר.
ואם כבר דיברנו על נושא הגיל – כדאי לדעת כי מעשור לעשור, הולך ויורד גילם הממוצע של משתמשי ומכורי הסמים.
סמים: למה הם עושים את זה?
ידוע כי תקופת ההתבגרות מתאפיינת בהשפעה חזקה של קבוצת השווים (החברים והחברות). בגיל הזה מתעורר קונפליקט התפתחותי של תלות מול עצמאות, או במילים פשוטות: הרצון לעשות דברים באופן עצמאי מבלי שמישהו יתערב בחייהם. ובכלל, כפי שכולנו זוכרים, בגיל ההתבגרות שמים דגש ניכר על ההווה, על הרגע העכשווי, ופחות חושבים על הטווח הרחוק.
גם אם נדמה שתקופת הקורונה מאחורינו, הרי שההשלכות החברתיות שלה עדיין מלוות אותנו, בעיקר בשל התנהלות מערכת החינוך בשלט רחוק והחרדות שנלוו לאותה תקופה, שהתאפיינה בחוסר ודאות ובבידודים מרובים. תקופה זו ערערה את הביטחון של כולנו והקשתה על מתן מענה מתאים לצרכים של בני הנוער כך שבעקבותיה נצפתה עליה משמעותית בהתנהגויות כמו עישון, שימוש בסמים, הפרעות אכילה ועוד.
בשיחות עם בני נוער עולות סיבות נוספות לשימוש בסמים:
- הנאה וכיף
- שימוש חברתי ולחץ חברתי
- מתחים שמאפיינים את גיל ההתבגרות
- לחץ בלימודים בבית הספר
- התמודדות עם זכויות וחובות בבית הספר ובבית
- נטיות לקחת סיכונים
- חיקוי מבוגרים/הורים שמעשנים קנאביס, לצד התנהגות הורית מאפשרת
הנורה האדומה: כך תדעו אם הנער/ה שלכם מכורים או עושים שימוש לרעה בסמים
- שינויים בהתנהגות, כולל שינויים מתונים
- שינויים במערכת היחסים: התרחקות מחברים ותיקים
- פגיעה ביחסים עם ההורים או עם בני משפחה שהקשר איתם היה משמעותי וקרוב
- התקרבות לחברה שולית
- הפסקת פעילויות פנאי שקודם לכן היו משמעותיות (תנועת נוער, חוגים, ספורט וכו')
- נשירה ממסגרות קבועות
- בעיות עם החוק
- תגובות של התגוננות, כעס, התקפי זעם או אשמה
- מעברים חדים בין מצבי רוח
- פגיעה בלימודים וביכולת הקוגניטיבית
- שינויים בתיאבון ובהרגלי השינה
- הסתגרות מרובה בחדר
- היעלמות כסף מזומן או חפצים שונים מהבית
- הימצאות של חפצים לא מוכרים בחדרם: טבק, דבק, בקבוקים חתוכים, קשיות
- שינויים במצב העיניים (אדומות לאורך זמן, רגישות לאור)
- הופעת ריחות לא מוכרים
- סירוב להיבדק על ידי רופא
התמכרויות לסמים: למנוע מראש את הסכנה
בשלב זה נשאלת השאלה, מה אני, כהורה, יכול לעשות כדי למנוע מראש שימוש או התמכרות לסמים? ובכן, התשובה הפשוטה והיעילה ביותר היא טיפוח של קשר טוב עם הילד.
גם אם זה לא תמיד נראה לנו כך, הרי שהורים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על חיי ילדיהם. גם הילדים המסתגרים ביותר מעוניינים שההורים שלהם יהיו מעורבים בחייהם, גם אם נראה שהם דוחים את הקשר. קשר קבוע, פתוח, מזמין עם הילד מפחית את הסכנה להתנהגות מסכנת, כמו שימוש בסמים ואלכוהול.
מומלץ ורצוי לדבר איתם על נושא הסמים, ללמוד ביחד את הנושא, ובעיקר – לגלות מעורבות ולהראות להם שאכפת לכם מהם. חשוב כמובן להסביר שהשיחות אינן נובעות מחטטנות אלא מאכפתיות. ואם אין לכם הזדמנות טובה לדבר איתם – פשוט צרו אותה: בדרך לבית הספר, לחוגים ובשאר הזדמנויות.
בשיחה גלו סקרנות, גלו עניין בדבריהם, גלו פתיחות ושמרו על ראש פתוח. אם תהיו סקרנים ורגועים, כך עולה הסיכוי שהצעיר או הצעירה שלכם יסכימו לשתף אתכם. אתם מצדכם שם כדי להעניק להם תמיכה ואמפתיה. הראו להם שאפשר לסמוך עליכם, אך במקביל – קבעו יחד גבולות ברורים ועימדו בכך (למשל, לקבוע ביחד שעת חזרה הביתה מבילוי). ואת כל זאת נסו לעשות בגובה העיניים, ללא שיפוטיות.
ולא פחות חשוב: נסו לשאול את המתבגר/ת איפה מבלים ועם מי. בסופו של דבר, אתם מכירים את ילדכם ואתם יודעים מהי הדרך הטובה ביותר לשוחח עמם.
הילד מכור? כל מה שצריך לעשות
אם אתם הורים למתבגרים, לא תופתעו אם נספר לכם שהורים רבים מתלבטים האם וכיצד להתערב בחיי ילדיהם. הרי ישנו גבול דק מאוד בין קשר הדוק לבין חטטנות שעלולה להרחיק מכם את הילד. וכך, לעתים החשש לדבר איתם גורם להורים רבים "לשבת על הגדר". אבל במקרה שגיליתם כי הנער או הנערה שלכם משתמשים או כבר מכורים, חשוב מאוד לפעול. כן, גם אם אתם חוששים שתהיה פגיעה ביחסים איתם. החיים שלהם ובריאותם חשובים מכל.
לכן, אם זיהיתם סימנים שמעוררים את חשדכם ודאגתם, יש לפנות מיד להתייעצות עם הרופא המטפל כדי לשתף, להתייעץ ולקבל הפניה למטפל או למרכז רפואי מתאים, בהתאם לנסיבות.
בכל עיר פועלות יחידות לטיפול בהתמכרויות של משרד הרווחה שנתן לפנות אליהן דרך הרשות המקומית.
בימים אלו מתרחשת בישראל רפורמה בתחום ההתמכרויות, ומכבי היא הראשונה להתחיל וליישם. בחודשים הקרובים תיפתח מרפאה רב-מקצועית לטיפול בהתמכרויות של ילדים ונוער במחוז דרום של מכבי, ובהמשך – במקומות נוספים בארץ.
- הכתבה נכתבה בשיתוף מאיה מלכין, מנהלת תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות, מערך הרפואה, חטיבת הבריאות, מכבי שירותי בריאות.
