מהי תסמונת טורט?
ילדים רבים ובני נוער מתמודדים עם תסמונת טורט. מה מאפיין את התסמונת? באיזה גיל זה מתחיל וכיצד מטפלים? ד"ר גלעד בודנהיימר מסביר
לפני שמדברים על טורט חשוב לדבר על טיקים. טיקים היא תופעה של תנועה או קול בלתי רצוני שיכולה להתבטא בהזזה של שריר כמו מצמוץ, הזזת שריר הכתף, תנועה בפנים, קול כחכוח, יללה קלה או כל קול בלתי רצוני שמושמע.
הטיקים היא תופעה נורמלית לגמרי שקשורה לשלבים שונים של ההתפתחות, אשר מופיעים לרוב בעתות של לחץ. גם כאשר טיק המתבטא בתנועה החוזרת על עצמה במשך כמה שבועות זה תקין לגמרי ויכול לחלוף מעצמו.
מתי מופיעים טיקים ומאיזה גיל?
הטיקים יכולים להופיע כבר מגיל 3, כאמור ברקע של תקופת לחץ או עומס כשהילד בסטרס, אבל התופעה שכיחה ביותר במיוחד בגילאי יסודי.
מתי הטיקים נחשבים לתסמונת טורט?
כשיש בעיה של טיקים קבועים במשך כמה חודשים זאת כבר הפרעת טיקים (Tic Disorder). ברגע שיש טיקים קבועים המשלבים גם טיקים קוליים וגם תנועתיים מכנים את התופעה תסמונת טורט.
כששומעים את המונח "תסמונת" – השם מאיים ומעלה מחשבות מיידיות על בעיות גנטיות או תסמונת מולדת שמנסים להימנע מהם, אבל בסה"כ מדובר בטיקים תנועתיים המשולבים בטיקים קוליים, שמופיעים באופן קבוע אצל האדם. זו תופעה שיכולה להתחיל בילדות ולחלוף ויכולה להמשיך גם לגיל הבגרות וללוות את האדם הבוגר. מתי זה מופיע? הטיקים מתגברים דווקא ברגע הלא רצוי כאשר הילד מצוי במצב או בסביבה שמלחיצים אותו, כאמור.
איך ההורים צריכים להתמודד עם תסמונת טורט?
כשהורה רואה את הילד מבצע טיקים, החוויה לא קלה ומדאיגה. חשוב לומר שאין כל סכנה בעצם הטיק או התנועה. חשוב מאוד להרפות, לא להתנגד לטיקים או להעיר לילד, כי זו תנועה לא רצונית.
חשוב לא לייצר מצב שיש עימות בין ההורה לילד סביב הטיק, מאחר וזה מגביר את הלחץ והחרדה. מה שגם יעצים את הטיקים.
מה כן לעשות? לא להתערב ולא להתנגד. רוב הטיקים אינם בולטים ורק ההורה ישים לב אליהם. אפשר ללטף את הילד בצורה שתעצור את הטיק בעדינות ללא התנגדות ממשית. חשוב ללמוד להתעלם בשלב הראשון מהטיקים ולתת להם לחלוף מעצמם, והכי חשוב- לנסות לאתר את מקור הסטרס, ולסייע לילד להירגע ולהתמודד בדרכים יעילות.
מתי יש סיבה לדאגה?
כשזה מתחיל לפגוע בתפקוד. כשהטיקים מאוד קשים ומפריעים לילד לבצע פעילות או כשזה בולט ופוגע חברתית. כאשר הילד באי שקט מעוצמת הטיקים, או נתון ללעג בגלל הטיקים, המצב עלול להידרדר לקושי חברתי משמעותי, לבושה ולהימנעות, עד לסרבנות להגיע לבית הספר עם כל המחירים הנלווים: פערים לימודיים והחרפה של הקושי החברתי.
איך מטפלים בתסמונת טורט?
אחת האפשרויות להתמודדות עם תסמונת טורט היא טיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית Habit Reversal Therapy – טיפול התנהגותי שמיועד לאנשים בעלי התנהגויות חוזרות בלתי רצויות. הטיפול בא להחזיר לשליטה את מה שקורה באופן אוטומטי. בזמן הטיק, המוח מבין את הסיטואציה של הלחץ ונותן תנועה מוטורית מתוך טעות נוירולוגית מובנית המניחה שהטיק מפחית את הלחץ.
בטיפול גורמים לאדם לשים לב מתי הוא מתוח, מתי הסיכוי לקיומו של טיק גובר, ולנסות להחליף את התנועה או לעכב אותה, על ידי מנגנון התמודדות אחר שהוא יותר יעיל להפגת המתח ולהתמודדות בסיטואציה. המודעות למשהו שהוא אוטומטי (מעבר מתת מודע למודע) מאפשרת לנו להשיג שליטה ושינוי.
סוג אחר וותיק יותר של טיפול פסיכותרפי, הוא פסיכותרפיה דינאמית. הפסיכותרפיה מתמקדת באיתור מקורות הלחץ הגורמים לטיקים, במטרה להעלות דברים מהלא מודע אל המודע כדי להתמודד עם הלחץ.
דרך שלישית היא טיפול תרופתי. למרבה הצער, יעילותן של התרופות לטורט היא לא מוחלטת. אין תרופה ספציפית לטורט, אך ישנן תרופות הרגעה שונות המצליחות לשפר בצורה משמעותית את עוצמת הטיקים ולהפחיתם.
אפשרויות נוספות להתמודדות עם הלחץ המוביל לטיקים, יכולות להיות כלים טיפוליים שונים המסייעים ברגיעה וויסות של הגוף והנפש. ביופידבק ומיינדפולנס הן שיטות שיכולות להועיל באיתור מקור החרדה, אשר נותנות כלים להתמודדות איתה והפחתתה שבסופו של דבר יוביל להקלה על הטיקים.
הביופידבק פותח בארה"ב במחצית השנייה של המאה שחלפה, ומטרתו לשפר את יכולת ההתמודדות של המטופל עם מצבי לחץ, כאב ומצבי חיים המפריעים לתפקוד התקין. במסגרת הטיפול מקבל המטופל משוב ממוחשב אודות שינויים המתחוללים בגופו במצב מסוים. הוא מסתייע במשוב הזה ובהנחיית המטפל כדי ללמוד שיטות שבעזרתן ישנה את דרכי התמודדות שלו עם מצבים המפריעים לתפקודו התקין.
מיינדפולנס היא שיטה להקניית טכניקות תרגול שתורמות להפגת מתח וחרדה, לשיפור יכולת ההתמודדות עם כאב פיזי ונפשי, לשיפור ביכולות הריכוז והקשב ואפילו לחיזוק מערכת החיסון. תרגול של מיינדפולנס עוזר לפתח מערכת יחסים מיטיבה יותר עם כאב, סטרס ומתח, להתמודד עם חרדות ובעיקר – לאמן את התודעה להתמקד בהווה ולהיות כאן ועכשיו, באמצעות תרגול של טכניקות שונות של מדיטציה ולימוד העקרונות עליהם מתבסס התרגול.
המידע המקצועי בכתבה בשיתוף: ד"ר גלעד בודנהיימר מנהל תחום בריאות הנפש במכבי
