לא בא לי לאכול את זה! 10 טיפים לתזונה נכונה אצל ילדים

זמן קריאה: 4 דקות
|
23 בדצמ' 2018

ילדים מבואסים מול צלחת ברוקולי

תזונת הילדים היא אחד הנושאים שהכי מעסיקים אותנו כהורים. לאוכל יש המון משמעויות פיזיות ורגשיות ולעיתים יש בלבול ממסרים סותרים. כיצד יודעים מה נכון? קארין לייבוביץ', דיאטנית קלינית במכבי שירותי בריאות מתמקדת בבעיות נפוצות בתזונת ילדים ונותנת 10 טיפים שיכולים לסייע בהקניית הרגלי אכילה נכונה בקרב ילדים    

בעולם שלנו, השופע ידע, לעיתים יש בלבול ממסרים סותרים המגיעים מגורמים שונים בכל הנוגע לתזונת ילדינו, בין אם מדובר במסרים המגיעים מבית ובין אם מהסביבה. מצד אחד מתפרסמות דעות מומחים ומחקרים, שמנסים לכוון אותנו להגיש לילדנו תזונה בריאה, ומנגד חברות המזון ותכניות הטלוויזיה מעודדות לצריכת מוצרים והרגלי אכילה שפחות בריאים עבורם. הילדים מושכים לכיוון אחד, המומחים לכיוון שני, הסבתות, הידע והניסיון שלנו לכיוון שלישי. אז היכן עלינו למתוח את הגבול ומתי כדאי לנו לוותר?

להלן 10 טיפים להרגלי תזונה בריאים אצל ילדים:

  1. גמישות מחשבתית

הורים רבים טוענים "הילדים שלי לא אוהבים ירקות". אמירה כזו היא לרוב כוללנית מדי. הצעד הראשון הוא להימנע מלומר משפטים בסגנון ליד הילד או הילדה על מנת לא לייצר מציאות נוקשה. לעיתים, אם נאמר את הדברים מעט אחרת, נאפשר לילד גמישות מחשבתית. אפשר לומר לדוגמה: "הבת שלי אוהבת מאוד מלפפון, אנחנו מנסים למצוא מה עוד היא אוהבת."

  1. חשיפה למגוון צורות אכילה

חשוב לדעת שבנושא של צריכת ירקות ישנם כמה גורמים שמשפיעים: טעם אישי, מרקם הירק (לפעמים ילד יאהב את ירק בצורתו הטריה אבל לא מבושל, או ההפך) ועוד. הגורם המשמעותי, שבו להורים יש תפקיד מרכזי, הוא גורם החשיפה. ככל שהילד נחשף למגוון רחב יותר של ירקות, בתדירות גבוהה יותר, הסיכוי שיאכל יותר ירקות גדול יותר. חשוב שהחשיפה תחל בגיל צעיר כמה שיותר, כלומר עם התחלת החשיפה למזון מוצק. כאשר התינוק הצעיר מתחיל לאכול מוצקים, רצוי להתחיל עם חשיפה לירקות מרוסקים. חשוב לציין כי הדרך האפקטיבית ביותר לחשיפה היא פשוט החשיפה – להניח בצלחת או על השולחן.

  1. הפרדה בין סוגי הירקות

כדאי להפריד בין הירקות בבישול ולהגישם בנפרד ולא רק כמרק מרוסק, זאת כדי שהתינוק יוכל להרגיש בטעם הייחודי של כל ירק. כאשר התינוק גדל ומתחיל לאכול עצמאית, חשוב להמשיך עם ההפרדה בנוסף למזון מעורב.

  1. אכילה עצמאית

מומלץ מאוד לאפשר לילד לאכול לבד, בידיים ובכפית, למרות הבלגאן, על מנת שיתחיל לפתח עצמאות גם בבחירת המזון אותו הוא מעדיף.

  1. למידת חיקוי

חשוב שהמבוגר שנמצא עם הילד יישב לאכול איתו ויאכל בעצמו מהירקות. הילד הלומד מתוך חיקוי מפתח גם סקרנות והרצון לטעום יגדל. אם הילד לא לוקח מיוזמתו מהירקות, אפשר להציע לו את הירק, אך אם הוא מסרב או אוכל מעט ומפסיק, לא כדאי להתחיל במסע שכנועים או בהעמדת תנאים כמו "אם לא תאכל את המלפפון, לא תקבל קינוח". הצבת תנאים או ניסיונות שכנוע יורידו לרוב את המוטיבציה לאכילה ועשויים להביא לכדי ויכוחים מיותרים ומעייפים.

  1. חשיפה חוזרת

גם אם הילד לא אכל ירק מסוים בארוחה מסוימת לא צריך להסיק מזה שאינו אוהב את הירק. מחקרים מראים שלעיתים נדרשת חשיפה של כ-15 חזרות עד שהילד לומד לאהוב את המזון החדש. לכן הדרך היעילה היא חשיפה חוזרת, ללא שכנועים ועם דוגמא אישית, מה שנקרא פחות דיבורים, יותר מעשים.

  1. שליטה בכמות הסוכר

ילדים רבים בחברת השפע, שבה המבחר כל כך גדול והפרסומות למוצרי המזון הלא בריאים הן רבות, צורכים כמויות סוכר מוגזמות. ממתקים ושתייה מתוקה אינם מומלצים מכיוון שהתרומה שלהם לבריאות תהיה כמעט תמיד שלילית. יתרה מכן, המזון המתוק נצרך ברוב המקרים על חשבון מזון אחר ומזין. חשוב לדעת כי כיום ילדים רבים יותר מצויים במשקל עודף. בעיות כמו רמות שומנים גבוהות בדם, סוכר גבוה וכד' הופכות להיות יותר ויותר שכיחות בגילאים הצעירים. לפעמים ההורים כלל לא מודעים לכך שהמזון המוכן שאנו קונים מכיל כמויות סוכר נכבדות, וזאת על אף שהוא מוצג לנו כמזון מזין ובריא. מזון שמכיל הרבה סוכר, גם אם עשיר ברכיבי תזונה חשובים, צריך להיות מוגבל בכמותו ולהילקח בחשבון כסוג של ממתק. דוגמה לכך היא דגני בוקר עתירי סוכר, חטיפי אנרגיה ומעדני חלב עם סוכר. כדאי גם לצמצם את מבחר הממתקים או החטיפים שנמצאים בבית ולהימנע מהכנסת שתייה מתוקה.

  1. התמודדות עם אכילה בררנית

אכילה בררנית היא מושג המתייחס למגוון מזונות מצומצם אותם הילד מוכן לאכול. מצד אחד, חשוב להתייחס ברצינות לבררנות אכילה מכיוון שאם אכן ישנה בררנות קיצונית, עלולים להתפתח חסרים תזונתיים. מצד שני חשוב לדעת שילדים רבים מצמצמים את מגוון המזונות אותם הם אוכלים סביב גיל 3, ועדיין מגיעים לצריכה מאוזנת של רכיבי תזונה מקבוצות שונות. בכל מקרה כדאי להמשיך ולחשוף את הילד כמה שיותר לפני גיל 3 למגוון מזונות רחב, כדי שגם לאחר הצמצום יהיה לו מספיק מגוון באכילה.

  1. זכות בחירה והתערבות מבוקרת

חשוב גם להבין איפה מתחילה האחריות ההורית והיכן היא מסתיימת (לפי ספרה של הדיאטנית האמריקאית אלין סאטר). על פי הגישה הרווחת היום, ההורים אחראים על מה יוגש בארוחה, איפה ומתי יוגש האוכל. הילדים אחראיים על מה יבחרו לאכול מתוך מה שיש, כמה יאכלו ואם בכלל. פעמים רבות בררנות אכילה עלולה להתפתח סביב תחושה של הילד שלא מאפשרים לו לבחור מה לאכול ו/או מכריחים אותו לאכול דברים שאינו רוצה. התערבות פעילה מדי של ההורים באכילה עלולה להוביל את הילד להתנגדות, שמובילה למערכת יחסים מורכבת ומאבקי כוח. מערכת יחסים בעייתית של הורים וילדים סביב נושא האוכל והאכילה עלולה להחמיר את הבררנות ולהוביל לחוויות שליליות סביב שולחן האוכל. כשהילד שמרגיש הוריו "נמצאים לו בתוך הצלחת" הוא ייהנה פחות ופחות מהאוכל. כאשר מבינים וזוכרים את תחומי האחריות של ההורים ושל הילדים, יותר קל לנהל את הנושא בבית באופן יעיל.

  1. התייעצות עם דיאטנית

בכל מקרה בו הורים מזהים או חושבים כי ילדם אוכל מצומצם מידי, מומלץ להקדים ולפנות לדיאטנית ילדים על מנת שתסייע להם למקד את הקושי ולמצוא יחד פתרונות שיהפכו את חווית האכילה של הילד לקלילה, נעימה ומזינה.