טיפים בריאים לחזרה ללימודים

שנת הלימודים החדשה כבר ממש כאן. יחד עם כל ההתרגשות באוויר, עולות לנו המון שאלות חשובות שכדאי לתת להן מענה. איך נדע להתאים ילקוט לילדינו? איך נבחר שולחן עבור הילד? מהי סביבת הלמידה הרצויה?

בחירת הילקוט

ראשית, רצוי לחפש תיק שמתאים למידותיו וקל משקל עד כמה שניתן.

הוא צריך להיות מותאם לכתפיו של הילד, צמוד לגב הילד, כתפיות רחבות ומהודקות.

אורך הילקוט לא יעלה על אורך הגב ועד חצי הישבן של הילד. חשוב ללבוש את שתי רצועות הילקוט ולהקפיד שהן רצועות מרופדות.

ילקוט על גלגלים (טרולי)- יתאים למי שגר קרוב והולך ברגל לבית הספר ובדרך כלל אינו צריך לעלות ולרדת מדרגות (כיתה גבוהה, הסעה לביה"ס…). אם ילדיכם משתמשים בטרולי –  חשוב ללמדם לשאת את הטרולי פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל על מנת לאזן את הפעילות השרירית של הגב והידיים

משקל תכולת התיק- חשוב לא להעמיס את הילקוט ביותר מדי משקל. משקל הילקוט, לרבות תכולתו, חייב להיות מותאם למבנה גופו ולחוסנו של התלמיד, ולא יעלה על 15% ממשקל התלמיד (מתוך חוזר מנכ"ל משרד החינוך).

את המשקל הכבד ביותר יש למקם קרוב ככל האפשר לגב. במקרים בהם ניתן להשתמש בילקוט עם גלגלים מומלץ לעשות זאת. מומלץ לרכוש ילקוט עם מספר תאים לצורך התארגנות טובה ומסודרת יותר.

מהי הצורה הנכונה לאחוז בעיפרון?

חשוב לדעת שאין אחיזת עפרון אחת נכונה. קיימת חשיבות לתנועה בתוך כף היד, למיקום האצבעות על כלי הכתיבה ולויסות הכוח. ישנן דרכים שונות לאחיזת כלי הכתיבה ולא תמיד יש צורך בהתערבות לשינוי האחיזה. אחיזה טובה היא כאשר הילד שולט בעפרון ומגיע לתוצאות הרצויות, בקצב המתאים, באיכות טובה וללא תלונה על כאב או התעייפות.

סביבת שיעורי הבית

כל אחד מאתנו זקוק לאווירה שונה ותנאים שונים כדי להתרכז. ישנם אנשים, ובעיקר ילדים ונוער שמתקשים מאוד לשבת בתנאי שקט, ליד שולחן ולהתרכז, ודווקא ישיבה או שכיבה על מיטה עם מוזיקה חזקה מאפשרת להם ריכוז טוב יותר. חשוב מאוד להיות קשובים לצרכים האישיים של כל תלמיד ולבחון מה הם התנאים הטובים ביותר עבורו להתרכז, בין היתר- לוודא כי ישנה תאורה מספיקה שאינה חשוכה ומצד שני אינה מסנוורת.

בחירת שולחן לשיעורי הבית

בבחירת שולחן הכתיבה יש לשים לב שיש מקום עבודה מרווח להנחת הספרים, המחברות וכלי הכתיבה ובמקרה הצורך, גם מחשב. כמו כן, חשוב שאופן הישיבה יאפשר מיקום שתי הידיים על השולחן בזמן הכתיבה.

כאשר שולחן הכתיבה אינו מותאם לגובה  הילד, משטח העבודה קטן מדי ואינו מאפשר לילד להניח את כל הציוד ואת שתי ידיו לצורך כתיבה על השולחן זוהי נורה אדומה לכך שהסביבה אינה מתואמת.

בחירת כיסא הלימודים בבית

יש משמעות רבה לגודל הכיסא ומידותיו. אם יש לכם בבית ילדים בגילאים שונים, כדאי להשתמש בכיסא המתכוונן בגובהו.

כשהילד יושב, השולחן צריך להגיע עד לאמצע הגב, כלומר אזור הצלעות התחתונות. בנוסף, הרגליים שלו צריכות להגיע לרצפה בנוחות. תמיכה זו יכולה להינתן על ידי שרפרף.

כמו כן, הילד צריך לשבת על כיסא בו יוכל להישען על משענת הגב בצורה נוחה (כפי שהוסבר לגבי עומק הכיסא). אם אינו נשען על המשענת בצורה טובה אפשר להוסיף כרית מאחורי גבו.

השעה הטובה ביותר להכנת שיעורי הבית

חשוב להבין כי לכל ילד יש צרכים משלו ויכולת ריכוז שונה. מומלץ למצוא שעה שבה הילד הכי נינוח ומרוכז.

בכיתות הנמוכות יותר מומלץ שההורה יהיה בבית בזמן הכנת השיעורים, למקרה שהילד יצטרך את עזרתו.

שימו לב שאינכם חייבים לשבת עם הילד בזמן הכנת השיעורים: חשוב לתת לילד עצמאות לביצוע הפעולה אך עם זאת לא "להעלם" אלא להיות בסביבה.

מומלץ שזמן הכנת שיעורי הבית לא יעלה על רבע שעה בכיתה א', משום שטווח הקשב של ילדים בני גיל זה קצר.

כמו כן, מומלץ להוריד במהלך הכנת השיעורים מסיחים – מוסיקה רועשת, טלוויזיה דולקת, אחים משחקים…

הפסקות בזמן שיעורי הבית

בהחלט כן, במיוחד אם ילדינו לומדים בכיתות הנמוכות יותר (א'-ב') ושיעורי הבית דורשים יותר מ-10 דקות של עבודה. איך נדע שילדינו זקוק להפסקה? אם הילד יתחיל לזוז בכיסא, יפסיק להיות יעיל במתן התשובות, אלו סימנים ברורים שמעידים על כך שרמת הריכוז יורדת. ההפסקה יכולה להוות כזמן שתית מים או זמן תנועה – אפשר לתת לילד זמן לקפוץ בבית, לרוץ בחוץ ועוד…

לכל העולים לכתה א' ולגדולים יותר

הארגון וההתארגנות הם חלק משמעותי מהלמידה. כאשר ילד עובר ממסגרת גנית לביה"ס עליו להיות אחראי לציודו האישי. היכולת שלו לעשות זאת באופן יעיל תלויה גם בארגון החפצים בסביבתו.

בבחירת הקלמר יש לשים לב שישנה חלוקה לתאים על מנת לחלק נכון יותר את הציוד.

רצוי שלקלמר יהיו שלושה תאים :

1. תא לצבעים, טושים ומרקרים
2. תא לעפרונות, מחק ומחדד
3. תא למספריים, דבק וסרגל

מומלץ לעטוף מקצועות שונים בצבעים שונים, יחד עם זאת להקפיד על צבעים זהים למחברות וספרים באותו מקצוע/נושא. מומלץ לבצע יחד עם הילדים בדיקת תוכן הילקוט בסיום היום ולהרגילו בהדרגה לבצע בדיקה זו באופן עצמאי.

הבנת השגרה גם היא דורשת למידה לכן מומלץ ליצור סדר יום קבוע, שיהיו זמנים קבועים לפעילויות השונות (ארוחות, שיעורים, חוגים). רצוי להשתמש במערכת שבועית כתובה ותלויה במקום מרכזי בחדרו של הילד.

זכרו כי חשוב לשמור על איזון בין למידה ופנאי, שיהיה בהצלחה.

הכתבה בשיתוף הלה מושהיוף, מנהלת ריפוי בעיסוק ארצית במכבי ואורנה לב- אנקב, פיזיותרפיסטית ילדים במחוז הצפון של מכבי.