הקרב על השניצל – כשכל ארוחה הופכת למלחמה
כבר סוף היום, רגע לפני המקלחות של הילדים, נגשים לאכול ארוחת ערב. שניצל טרי מחזה עוף, סלט חתוך מתובל בשמן זית, ופתיתים שנשארו מאתמול. הילד מסרב לאכול:"השניצל נוגע בסלט והפתיתים ישָנים". הילדה מחליטה שהיא לא אוכלת יותר מאכלים אדומים ולא מוכנה לטעום מהסלט. מתחילה מריבה, הצלחות נותרות מלאות והתסכול עולה. בכל ערב סיפור דומה, בכל ערב מאבקים.
הדיאטנית נירה פלדמן, מרכזת תחום תזונת ילדים ארצית, ואחראית המרפאהלהפרעות אכילה בגיל הינקות במחוז צפון, מנסה לעשות קצת סדר בצלחת: איך מבדילים מתי הילד נהנה ממשחקי כוח, מתי הוא באמת מעדיף טעם אחד על פני האחר ומה עושים כשהילד במפגן כוח על חשבון הבריאות שלו.
"יש להבדיל בין העדפות הטעם והמרקם של הילד לבין בעיית התנהגות" מסבירה פלדמן "אם למשל ילד לא רוצה לאכול שניצל כי הוא רטוב מהסלט – מדובר ככל הנראה בהעדפת טעם וכדאי בהחלט להתחשב בו. יש גם מבוגרים שיעדיפו לאכול אוכל מסוים יבש. יחד עם זאת, אם הילד מתעקש לאכול בשלוש צלחות נפרדות שניצל, פתיתים וסלט, אל תשתפו איתו פעולה. הציבו גבולות ברורים, אוכלים בצלחת אחת – אפשרי מחולקת ל שלוש."
מה לעשות אם הילד מעדיף לאכול בעמידה, או לא מוכן לאכול את אותו המזון מאתמול?
"נושא האכילה בעמידה אינו בגדר התחשבות בהעדפות טעם ומרקם, אלא שייך לכללי התנהגות. את הכללים האלה ההורים קובעים.הקניית הרגלי האכילה מתחילה בגיל תשעה עד עשרה חודשים. לפעמים ילד בן שלוש מאמץ דפוסי אכילה לא טובים וכבר קשה מאוד לשנות אותם.
לגבי ילד המסרב לאכול מזון מאתמול – זו שאלה שתלויה בסוג המזון וברגישות של הילד. יש מאכלים שממש לא טעים לאכול אותם מאתמול כמו פתיתים וסלט ירקות וכך גם יש ילדים רגישים יותר או פחות לנושא הטעם והמרקם".
ומה למשל אם הילד מחליט לא לאכול מאכל בצבע מסוים?
"ההנחה היא שהעדפת צבע כזה או אחר מרמזת על בעיה התנהגותית.רצוי לא לשתף פעולה עם הילד.ההורים ילמדו את הילד שאוכלים מזון במגוון צבעיםויחפשו יחד איתו פירות וירקות ומאכלים בריאים ממגון צבעים שהוא כן מסכים לאכול".
וכשהוא מסרב לכל סוגי הירקות?
"ההורים ביחד עם הילד ימצאו את הנוסחה המנצחת שתשלב את הירקות בתפריט היומי. יכולת השינוי תלויה בגיל של הילד. עד גיל שנתיים קל יותר לעשות שינוי, ואחר כך קצת יותר קשה. הדרך העיקרית לשלב ירקות בתפריט היא חשיפה שוב ושוב של ירקות בכל ארוחה! בנוסף אפשר לשתף את הילד בתהליך ההכנה. למשל, לשטוף ולחתוך ביחד את הירקות, לסדר את הירקות על הצלחת בדרך משעשעתויפה. כמובן, גם כאן התחשבות בהעדפות טעם עוזרת – ילד שלא אוהב טעם פיקנטי, הציעו לו במקום סלט ירקות מתובל, מלפפון בנפרדאו עגבנייה. כדאי ללוות את התהליך בדיבור אל הילד דרך ההגיון ולימוד שירקות חשובים ובריאים לנו (אבל אין צורך לעשות זאת בכל ביס שהוא אוכל…)".
אולי כדאי לראות טלוויזיה בזמן האוכל? כשהילד צופה בסדרה האהובה עליו, הוא לא ישים לב לירקות שבצלחת או לפתיתים שמאתמול ויאכל בשקט. הצלחת מתרוקנת והילד רגוע…
"האכלה בהסחה יתכן ותשיג שני ביסים נוספים מהצלחת, אך בטווח הארוך, ההפסד הוא של הילד. הילד מפסיד את ההנאה מאכילה, ובנוסףהוא לא יהיה מחובר לתחושות שובע ורעב ולא יאכל בהתאם למה שהגוף שלו זקוק".
ואיך נדע להבחין אם הילד לא אוהב את האוכל, או שהוא סובל מהפרעה כלשהי? האם ילדים בגיל צעיר סובלים מהפרעות אכילה?
"הפרעת אכילה תבוא לידי ביטוי בקושי רחב סביב אכילה: במגוון מאכלים מצומצם שהילד אוכל, יחד עם בעית גדילה (כשל שגשוג – האטה בקצב העליה במשקל ובצמיחה לגובה) ובשילוב של בעיות התנהגות סביב אכילה. הפרעת אכילה יכולה להיות מולדת כחלק מהפרעת וויסות של הילד. במקרה כזה, היא תבוא לידי ביטוי גם בהפרעות בשינה. הפרעת אכילה יכולה להיות ביטוי של מחלה שעדין לא אובחנה כמו צליאק או ביטוי של קושי ריגשי. במקרים בהם קיים חשד להפרעת אכילה של גיל הינקות- חשוב לטפל בבעיה באמצעות אנשי מקצוע. בשלב ראשון להיעזר בדיאטנית, ובמידת הצורך בצוות רב מקצועי".
