כסיסת ציפורניים אצל ילדים
כשליש מהילדים כוססים ציפורניים. זה יכול לקרות בלי שום הודעה מוקדמת וזה יכול להיות תהליך מדורג ומתמשך – כך או כך, חשוב להתייחס לתופעה ולבחון את הסיבות להופעתה. התופעה יכולה להימשך לעיתים לגיל מבוגר יותר ובמרבית המקרים מבטאת מתח או חרדה אצל הילדים.
פנינו אל הפסיכולוג הקליני מיכאל זיו שיסביר לנו על הגורמים לכסיסה ועל דרכי הטיפול בה.
כסיסת הציפורניים יכולה להופיע בשתי צורות – כתופעה מתמשכת הנגרמת מאלמנטים באישיות הילד כמו קושי להיפתח, בדידות, שעמום, או קשיים להיפתח ובה הכסיסה מהווה הרגעה זמנית בדומה למסטיק ונותנת לילד פעילות אוראלית מרגיעה. התופעה יכולה גם להופיע בפתאומיות, דבר שצריך להדליק נורה אדומה אצל המבוגר ויש לבדוק עם הילד אם עבר חוויה טראומטית או נפגע בצורה כלשהי. בכל מקרה התופעה לא גורמת לנזק רפואי משמעותי, אלא שלעיתים הציפורניים נכססות עד זוב דם וזה מכאיב ולא אסתטי.
אצל מבוגרים התופעה קיימת בשכיחות של כ-20%. מדובר בדרך כלל באנשים שכססו בילדותם ולא הצליחו להיגמל. "יתכן שמה שגרם אצלם למתח ולחרדה לא נפתר", מציין זיו, "והם סוחבים איתם סימפטום מתמשך מהילדות; לחלופין, ייתכן שזה הרגל רע שקשה להיגמל ממנו".
אז איך בכל זאת מתמודדים עם כסיסת ציפורניים?
במקרה של כסיסה הפתרון הישן והמוכר בד"כ עובד – מריחת משחה מרה על הציפורניים יוצר תזכורת לא נעימה בכל ניסיון לכסוס וישים קץ לתופעה או לפחות יפחית אותה. חשוב למרוח את המשחה בשיתוף פעולה עם הילד ולא כעונש או איום. במידה והילד מגלה התנגדות חריפה לטיפול יש סיכוי שמקור התופעה עמוק יותר ולכן יש להיות קשובים. במידה והתופעה נמשכת, מומלץ לפנות לאבחון פסיכולוגי על מנת לאתר את מקורות הבעיה.
תופעה נוספת שעלולה להעיד על מתח רב היא חריקת שיניים. גם זו תופעה שאמורה לחלוף מעצמה, אך אם היא אינטנסיבית וחוזרת על עצמה מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי. במקביל כדאי לפנות לרופא שיניים ולראות שלא נגרם נזק כתוצאה מהשחיקה לשיניים. ישנו סד שמאפשר לשמור על השיניים מחריקה בזמן השינה.
