פיברומיאלגיה – הכל על המחלה הכואבת
מהי פיברומיאלגיה? מהם הגורמים והתסמינים של המחלה? איך מאבחנים אותה ואיך מטפלים בה? כל מה שצריך לדעת על המחלה
מהי פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה (המכונה בעברית "דאבת השרירים") היא מחלה של כאב כרוני, המאופיינת בכאבים מפושטים במפרקים וברקמות החיבור השונות, וברגישות למגע בחלקי הגוף השונים, ללא ממצאים המעידים על תהליך דלקתי או נזק רקמתי.
מהם תסמיני המחלה?
- כאבים עזים, מפושטים וממושכים – הנמשכים לפרק זמן של למעלה משלושה חודשים, לצד רגישות למגע וללחיצות על פני נקודות רבות לאורך כל אזורי הגוף.
- הפרעות שינה קשות ועייפות ניכרת
- כאבי ראש
- לעתים מופיעות הפרעות במערכת העיכול כמו כאבי בטן, שלפוחית רגיזה ו/או מעי רגיז.
ממה נגרמת פיברומיאלגיה?
הסיבות להופעת המחלה אינן ידועות במלואן, אך ההערכות הן כי היא מושפעת מרקע גנטי, וכי הסיכון לחלות בה גדל אם מישהו במשפחה אובחן עם פיברומיאלגיה. כמו כן, לעתים מדווח כי המחלה מופיעה לאחר מחלה נגיפית קשה, לאחר חבלות קשות בגוף כמו לאחר תאונת דרכים, או בקרב אנשים המתמודדים עם מצבים נפשיים, כמו למשל דיכאון או תסמונת פוסט טראומתית.
מהי שכיחות המחלה?
בישראל מדווח כי כ-2.5% מהאוכלוסייה מאובחנת עם פיברומיאלגיה, ושיעור הנשים הסובלות ממנה גדול באופן משמעותי בהשוואה לגברים (כ-90% מהמאובחנים הן נשים).
איך מאבחנים פיברומיאלגיה?
הרופא מאבחן את המחלה באמצעות קבלת מידע מהמטופל/ת לגבי תחושות וסימפטומים אופייניים של כאב, ועל סמך ממצאים מבדיקה גופנית, הכוללים תגובת כאב בלחיצה על 11 נקודות לפחות מתוך 18 נקודות שהוגדרו כאופייניות לתסמונת. כמו כן, ייערכו, על-פי שיקול דעת קליני, בדיקות נוספות כמו בדיקות דם, המיועדות לשלול מחלות אחרות אשר עלולות לגרום לכאב מפושט כמו למשל דלקות מפרקים או לופוס (מחלת הזאבת).
כיצד משפיעה המחלה על חיי החולים?
הפיברומיאלגיה אינה מחלה פרוגרסיבית, כלומר, היא אינה צפויה להחמיר או להתדרדר. עם זאת, בני האדם הלוקים במחלה עלולים לסבול מכאבים עזים וקבועים ומסבל נפשי מתמיד, המקשים באופן משמעותי על התפקוד היומיומי. בנוסף, מאחר שממצאי הבדיקות שאליהן נשלח המטופל הם בדרך כלל תקינים, קיימת לעתים תפיסה שגויה בחברה ואף במשפחת המטופל, לפיה החולים אינם סובלים "באמת", באופן שמקשה עליהם עוד יותר ואינו מאפשר להם לקבל את התמיכה שלה הם כל כך זקוקים.
לכן, האתגר של לא מעט חולים הוא לקבל את הטיפול היעיל ביותר עבורם, ללמוד לחיות עם המחלה, ולהגיע למצב שבו הם מסוגלים לשוב לתפקד ולשלוט בחייהם תוך הפחתה בתסמינים, בכאב ובסבל.
כיצד מטפלים בפיברומיאלגיה?
כיום, אין למחלה טיפול שמרפא אותה. הטיפול המקובל הוא רב-תחומי ונועד בעיקר להקלה על התסמינים, ולשיפור איכות החיים באופן שיאפשר לחולים לחזור למסלול החיים השגרתי לצד המחלה.
הטיפול בפיברומיאלגיה כולל:
טיפול תרופתי: הטיפול כולל תרופות שמשפיעות על עיבוד הכאב במוח, ותומכות באיכות השינה ובשיפור מצב הרוח. חשוב לדעת כי לעתים לוקח זמן לתרופות להשפיע ולכן, יש להמתין ולהיות סבלניים כדי להגיע לשיפור במצב.
פעילות גופנית: נמצא כי פעילות גופנית אירובית כמו הליכה, רכיבה על אופניים או שחייה יכולה לשפר את מהלך המחלה באופן משמעותי. גם טאי-צ'י הינו סוג של פעילות גופנית שהוכח כמסייע לחולי/ות פיברומיאלגיה להתמודד עם הכאב והמחלה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): זהו טיפול הממוקד בשליטה בתפיסת הכאב והעיבוד שלו באמצעים קוגניטיביים, תוך שינוי דפוסי חשיבה שליליים. בנוסף, נעשה ניסיון להפחית את תחושות החרדה והדיכאון המתלוות לעתים קרובות לתסמונות.
טיפולי רפואה משלימה: כמו דיקור סיני, שיאצו או רפלקסולוגיה יכולים לסייע בהפחתת תחושת הכאב.
תרגול הרפיה: שיטות מיינדפולנס שונות הכוללות הרפיה כמו מדיטציה ודימיון מודרך, לצד תרגול יוגה וטאי צ'י הוכחו כיעילות להפחתת הכאב.
מתי מומלץ לפנות לרופא?
מומלץ לפנות לרופא בכל מצב שבו מופיע כאב עז או כאב חדש שאינו חולף, ו/או במקרים שבהם תרופות, שעזרו בעבר, אינן מסייעות יותר, ואף אם מופיע כאב עז עד כדי הפרעה לשינה, המתמשך מעבר לזמן "סביר". כמו כן, אם מופיעים תסמינים נוספים כמו חום, כאבי בטן, והפרעות שונות, שאינן חולפות, במערכת העיכול או השתן. בכל המקרים האלו מומלץ לפנות לרופא המשפחה אשר על פי הצורך, יפנה את המטופל לבדיקות ולבירורים רפואיים נוספים.
- הכתבה נכתבה באדיבות ד"ר ורד סימוביץ' מייסדת ויו"ר לשעבר של החוג לטיפול בכאב של איגוד רופאי המשפחה.