סרטן בזמן קורונה: למה חשוב לא להזניח את הטיפול במחלה ואיך משפיעים החיסונים על החולים האונקולוגיים

לרגל היום העולמי למניעת סרטן, ד”ר נאוה זיגלמן-דניאלי מנהלת המחלקה האונקולוגית במכבי, מסבירה על החשיבות שבטיפול בזמן אמת, ומפרטת על השפעות החיסון בקרב חולים אונקולוגיים, ועל אפשרויות הטיפול שהותאמו לתקופה האחרונה

מגפת הקורונה תפסה את כולנו לא מוכנים, וההתמקדות בסכנת המגיפה ובהשלכות הרפואיות הכלכליות והחברתיות דחקה הצידה כמעט כל נושא אחר. יחד עם זאת, הסכנה מגידולים סרטניים, וחשיבות אבחון מוקדם וטיפול בהם באופן המיטבי נותרו כשהיו טרם המגיפה.

זיהוי גידולים בשלב מוקדם של המחלה

ישנן הוכחות ברורות להצלת חיים בבדיקות סקר לחלק מהגידולים ובכללם גידולי שד, גידולי המעי הגס, וגידולי צוואר הרחם, ולכן חשוב מאוד להמשיך בבדיקות סקר בקרב כל מי שמשתייכים לקבוצות הסיכון עבורן מומלצות הבדיקות (לפי גיל, מין, היסטוריה אישית ומשפחתית ועוד), כמובן תוך נקיטת האמצעים הנדרשים להימנעות מהדבקה בעת יציאה מהבית למקומות ציבוריים.

כאשר עולה ממצא מבדיקת סקר המצריך בירור נוסף, יש להמשיך בבירור. בהסתכלות על נתוני מכבי ברבעון הראשון של 2020, ובהשוואה לנתונים מאותה התקופה בשנת 2019, נמצא ששיעור לא מבוטל של נשים שעברו בדיקת ממוגרפיה והיה להן ממצא בדרגת חומרה בינונית BIRAD3 המצריך מעקב תכוף יותר או דגימה פתולוגית מהממצא, לא חזרו לבירור מחשש לצאת מהבית לבדיקה. ראוי להמשיך ולברר ממצאים בהתאם להמלצות הרפואיות, ולאפשר אבחון מוקדם המציל חיים ומפחית עומס הטיפולים למי שיאובחן, ובנוסף מסיר חשש מהמחלה בקרב מי שהממצא מתברר כשפיר.

הצורך בטיפול אונקולוגי היה ועודנו בעדיפות גבוהה בסדר היום

הסרטן לא נעלם בגלל הקורונה. חשוב מאוד שכל מי שצריך לקבל טיפול מציל חיים, מאריך חיים, או מקל על החיים – יזכה לקבל אותו. בתחילת המגיפה התפרסמו ראיונות עם מובילי דעה ומדיניות בריאות באירופה (למשל: משרד הבריאות הצרפתי) שהתייחסו לסדרי עדיפויות ציבוריים במשאבי בריאות בתקופת הקורונה, והיכולת לקלוט מטופלים אונקולוגים לטיפול כאשר המשאבים והצוותים מוסטים לטובת חולי הקורונה. הוגדרו קריטריונים לתיעדוף במתן טיפולים אונקולוגים הלוקחים בחשבון את גיל המאובחן, סיכויי הריפוי, והצורך בהקלה מידית מתסמינים הקשורים בגידול. לשמחתנו בישראל הנושא לא על הפרק, הצוותים המטפלים באונקולוגיה ממשיכים לטפל בחולי הסרטן ולא הוסטו לצרכים אחרים של המוסדות הרפואיים, והמשאבים הנדרשים לטיפולים מיטביים באונקולוגיה לא נפגעו.

תכנית הטיפול האונקולוגי במכבי

ככלל, טיפולים אונקולוגים דורשים שיתוף בין צוותים רפואיים מתחומים שונים כמו כירורגים, אונקולוגים ורופאי משפחה, וכן שיתוף נותני שירות מתחומי בריאות שונים כמו רופאות/ים אחים/ות, עובדים/ות סוציאליות/ים ועוד. בתקופות של עלייה בעומס בבתי החולים וביחידות טיפול נמרץ, יכול להתפתח מחסור בחדרי ניתוח ובמיטות התאוששות, ולכן באופן יחסי ישנה עלייה במקרים בהם תישקל המלצה להתחיל טיפול סיסטמי אונקולוגי (למשל: כימותרפיה, טיפול הורמונלי או אימונולוגי) ולדחות מועד ניתוח להמשך התוואי הטיפולי. המלצות אלו יכולות להתקבל בדיוני צוות רב מקצועי ובתנאי שסיכויי ההחלמה לטווח ארוך נותרים טובים.

בנוסף, עם תחילת המגיפה, פנתה מכבי לכלל האונקולוגים בהמלצה לשקול טיפולים כימיים בכדורים במקום בעירוי לווריד לתכשירים בהם קיימת פורמולציה גם בכדורים. כמו כן, במרכז אישורי תרופות של מכבי נפתחה האפשרות לאפשר עירויים של תכשירים אימונולוגים בפרקי זמן ממושכים (למשל אחת ל-4 או 6 שבועות במקום כל 2-3 שבועות) במידה ויש מידע מספק ורישום ברשויות רגולטוריות מוכרות בעולם (כמו ה-FDA או EMA) המאפשר זאת. כל זאת, במטרה להפחית את הצורך של המטופלים להגיע ליחידות הטיפול באינפוזיה בבתי החולים. שירות נוסף במכבי בתקופה זו, הנועד לחולים המצויים בדיכוי חיסוני, הוא ביצוע בדיקות דם בבית במקום במעבדה במידה וישנה המלצה רפואית.

מעקב מרחוק אחר מטופלים יציבים או מחלימים

חלק ניכר מביקורי המרפאה באונקולוגיה נדרש למעקב של מטופלים יציבים בטיפול או חולים שהחלימו. בדיקות דימות רבות מצויות בתיק הרפואי במכבי ובבתי החולים וזמינות עבור הרופאים עם אפשרות לראות את הפענוח ואת הצילומים עצמם. בביקור מרחוק ניתן גם להוציא הפניות לבדיקות נדרשות ולמרשמים דיגיטליים. התועלת של ביקורים מרחוק, בזום וידיאו או בטלפון היא גבוהה, ומאפשרת למטופלים תקשורת טובה עם הרופאים וללא צורך לצאת מביתם במידה ולא נדרשת התייחסות רפואית דחופה.

חיסוני קורונה לחולים אונקולוגיים

חולים אונקולוגים והמטולוגים בטיפול סיסטמי פעיל נחשבים לקבוצה בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים קשים מתחלואה בקורונה, והיו מהקבוצות המועדפות הראשונות למתן חיסון כנגד הנגיף. ככלל היכולת של הגוף לפתח חיסון יעיל דורשת התגייסות של תאי החיסון, ונחשבת יעילה בחולים אונקולוגים (אם כי בחלק מהחולים ההמטולוגים היא פחותה). חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל כדי לדעת מתי צפויה עלייה בספירות הדם ויעילות גבוהה יותר של יצירת נוגדנים כנגד הנגיף.

ישנה תת-קבוצה של מטופלים המקבלים תכשירים המעוררים את מערכת החיסון, ושם קיים חשש תיאורטי שבעקבות החיסון תתפתח תגובה של ערעור יתר של המערכת החיסונית. יש לציין כי מטופלים אלו מקבלים חיסוני שפעת וחיסונים מקובלים אחרים. יש להתייעץ עם הרופא האונקולוג/המטולוג המטפל בהחלטה אם להתחסן במקרים אלו.

אחרי החיסון

לאחרונה עולה כי בקרב חולים המבצעים בדיקת פט-סיטי אחרי קבלת החיסונים, נראים לעיתים קשרי לימפה מעט מוגדלים וקולטים סוכר רדיואקטיבי בבית השחי בצד הזרוע שחוסנה. חשוב ליידע את הרופאים שלכם מתי קיבלתם חיסון ובאיזו זרוע, כיוון שהממצאים יכולים להיות תגובתיים לחיסון ולא קשורים במחלה.

מחכים שהמגיפה תחלוף מהעולם, ובינתיים אנחנו כאן עבורכם,
בברכת בריאות שלמה!