גלי ההדף של הקורונה
מגפת הקורונה פרצה בישראל עם גילוי המקרה הראשון בסוף פברואר השנה ותפסה את כולנו לא מוכנים. במהלך כל התקופה אנחנו ממשיכים להתמודד עם "גלי ההדף" שמלווים וימשיכו ללוות אותנו זמן רב
כיצד מתמודדים עם המצב החדש? ומה יכול לסייע בהתמודדות? ואיך עלייה במדרגות קשורה לזה? בוובינר שערכנו לאחרונה, ד"ר ליזה כנעני, המנהלת הארצית של השירות הסוציאלי במכבי שירותי בריאות, מסבירה ונותנת טיפים
צפו בהרצאה המלאה >>
כשהחלו הדיווחים הראשונים על מגפה עם שם של בירה, אי שם בחודש דצמבר 2019, אף אחד לא היה מסוגל לדמיין שחודש אחר כך ערים שוקקות יהפכו אט אט לערי רפאים, השמיים יתרוקנו ממטוסים וכולנו נדרש לאמץ הרגלים חברתיים חדשים שכוללים בעיקר ריחוק חברתי, עטית מסיכות הגבלות על אירועים משפחתיים כגון חתונות ועוד.
ברמה היום יומית, נאלצנו להתרגל ל"שגרה" חדשה של מגבלות ולהתמודד עם קשיים קיומיים של ממש. כך למשל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצבם הכלכלי של כ-2.5 מיליון איש בישראל (46.1%), החמיר עקב משבר הקורונה וכ-780 אלף איש (14%), נאלצו לצמצם את כמות המזון שהם צורכים מסיבות כלכליות. ומדי יום מתווספות התמודדויות כמו דאגה לשלומם של בני משפחה הנמצאים בקבוצות סיכון, הצורך לדאוג לילדים בשל סגירת המסגרות החינוכיות ועוד…
לקשיים אלה ואחרים יש מכנה משותף אחד – הם יוצרים מתח, חרדה ועומס נפשי. במאמר זה ניגע ב"גלי ההדף", ננסה להבין אותם ובעיקר – כיצד להתמודד איתם.
על פי הסקר שצוין השלכותיה של מגפת הקורונה גם הובילו כ-1.9 מיליון איש (34% מהאוכלוסייה), להתמודד עם לחץ וחרדה בתקופת הקורונה, לצד 16.2% החשים דיכאון, ו23.5% שהתמודדו עם תחושת בדידות בתקופה זו. 16.2% דיווחו כי נאלצו להסתייע באחר בהבאת תרופות ומזון, כמחצית מתוכם (45.5%), הם קשישים בני 65 ומעלה.
איך זה מרגיש?
שתי התחושות העיקריות המלוות את רובנו בימים אלה הן:
חרדה, בלבול וחוסר וודאות – תחשבו רגע על המילה מגפה- מילה השייכת לחברות נחשלות ולימי הביניים. האסוציאציה עם מגפות שחיסלו אוכלוסיות שלמות, אי הידיעה מתי ימצא חיסון וכמובן החשש מהידבקות ומוות, כל אלה יוצרים חרדה, וככל שעובר הזמן, מופיעות תחושות של ייאוש, בדידות, ריקנות ודיכאון.
תחושות אלו מועצמות נוכח היעדר חזית אחידה של מומחי רפואה ומנהיגים שמופיעים אצלנו מעל מסך הטלוויזיה מדי ערב. הרבה פעמים מה שעומד בבסיס של חרדה היא תחושת חוסר השליטה וחוסר הוודאות, ולמעשה נוצר מצב של מתח מתמשך.
שעמום – בחברה המערבית, המושג שעמום הפך למילת גנאי, ולרוב, אנשים חוששים מפני רגשות קשים או כואבים שעשויים לצוף בהם בעת שעמום. בשל כך, אנשים רבים מנסים להימנע משעמום בכל מחיר. יתכן בין היתר שזו הסיבה שאנשים הראו סבירות גבוהה יותר "לברוח" לשימוש עודף בחומרים ממכרים כגון אלכוהול ועישון.
תופעה נוספת שממדיה גדלו בתקופה האחרונה היא אכילה רגשית – אנשים רבים מוצאים את עצמם אוכלים יותר על מנת להפיג חרדה, מתח או שעמום. אכילה רגשית גם עשויה ליצור מעגל התנהגות שיהיה לא פשוט לצאת ממנו, והיא גם מלווה בתחושות של תסכול עצמי ובושה.
סיר לחץ ושמו בית
ילדים ובני נוער עשויים להגיב בדרכים שונות כלפי המשבר, פעוטות עלולים להגיב בעצבנות, אי שקט, או התקפי זעם כלפי השינוי החד שנעשה בשגרתם, ילדים עשויים לבטא פחד מפני הנגיף, שעמום, כמו גם אי שקט, בעיקר אם הם חשופים לחדשות, ללא תיווך מתאים מצד הוריהם.
ילדים בוגרים יותר ובני נוער גם הם עשויים לבטא חרדה, ירידה במצב הרוח, ועוד לצד שימוש גובר במסכים, ובקרב בני נוער גם התגברות סיכון להרגעה עצמית באמצעות צריכת אלכוהול. חשוב לדעת שאחד הדברים שההתמכרות למסך מאפשרת לבני נוער (וגם למבוגרים) בדומה להתמכרויות נוספות, הוא שיכוך תחושת הבדידות.
הפיכתו של התא המשפחתי לסיר לחץ, גרם לעוד גל הדף מדאיג שהתבטא בעליה באלימות במשפחה.
ממצב בו הורים היו רגילים לשהות עם ילדיהם מספר שעות ביום, הם פתאום שוהים יחד בבית לפרקי זמן ארוכים הרבה יותר. באופן טבעי עולים קשיים שונים – חלקם בשל החיכוך הרב שנוצר בין בני הבית וחלקם במשפחות בהן עוד קודם למשבר היו מתחים. משפחות רבות מוצאות עצמן ביותר קונפליקטים ומתחים בין אם מול הילדים ובין אם הם בין ההורים. ההסתגרות בבתים וקושי בפנייה לקבלת עזרה, בעקבות משבר הקורונה, הביאה לעלייה דרמטית בהיקף דיווחים על אלימות במשפחה.
מבדיקה עם מנהלת המחלקה לאלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות קיבלנו את הנתונים הבאים המתבססים על דיווחים השוואתיים מהמשטרה לתקופה שבין ה- 01/03-02/05 בין השנים 2019-2020:
· עלייה של 16% בתלונות למשטרה בכלל התיקים בין בני זוג.
· עליה של 15% בכלל התיקים בתוך המשפחה.
· בתוך התיקים במשפחה יש ירידה של 18% בתיקים כנגד קטינים במשפחה (בעיקר בגלל סגירת מערכת החינוך שהיא גורם משמעותי בדיווחים על חשד לאלימות כלפי קטינים).
· בתוך התיקים במשפחה יש עליה של 27% בתיקים על התעללות בקשישים (גיל 65 ומעלה).
הקורונה יצרה גם הזדמנויות
הקורונה היא ללא ספק אירוע משברי מהרבה בחינות אבל בתוך הקלחת הזו, מן הראוי שנעצור רגע לשאול – מה למדנו על עצמנו, מה למדנו על היחסים שלנו עם בני המשפחה, עם הקרובים שלנו, עם החברים והקולגות שלנו, איך הרגשנו, מה היה לנו קשה במיוחד, מה למדנו על דרכי ההתמודדות שלנו, מה ניהל אותנו בתקופה הזו ומה לקחנו כלקח/כשיעור לעצמנו?
וכמובן שהשאלה החשובה אף יותר, היא – איך ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להיערך מבחינה רגשית והתנהגותית ולהתמודד בצורה טובה יותר עם התקופה הזאת.
וינסטון צ'רצ'יל אמר פעם ש"חבל לבזבז משבר טוב אם לא למדת ממנו משהוא על עצמך"…. ואנשים רבים אכן יעידו שעם כל ההתמודדות המורכבת, היו גם נקודות אור בתקופה הזו. כך למשל – היה לנו יותר זמן איכות עם המשפחה, הורדנו קצב, אולי מצאנו זמן לטפל בסידורים שנדחו, או שפתאום היה לנו זמן לסיים לקרוא את הספר ההוא שהתחלנו…. גם כשמסתכלים על ההשפעות הגלובליות, מסתבר שזיהום האוויר פחת, שהטבע התאושש ושההתחממות הגלובלית פחתה בשל הפחתה ניכרת של פליטת גזי חממה.
איך אני יכול לעזור לעצמי להתמודד טוב יותר?
התובנה החשובה ביותר אותה כולנו חייבים לאמץ, היא שאנחנו צריכים תכנית התמודדות!
לא רק המדינה/מערכת הבריאות, החינוך והמשק צריכים תכנית, גם אנחנו צריכים שתהיה לכל אחד מאיתנו תכנית שתגדיר מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתמודד טוב יותר.
חוסן נפשי הוא בסיס מרכזי של חברה מתוקנת. למודלים שעוסקים בהתמודדות עם משברים יש הרבה מן המשותף, הם כולם מדברים על: רגש, מחשבה, גוף, שייכות, דמיון ויצירתיות, חברה, הכרה במציאות ועוד.
גר"מ מדרגו"ת ק"ל
לרבים מהמודלים נותנים שמות בעיקר כדי לעזור לנו לזכור, אז הרשיתי לעצמי לרכז את ההמלצות במודל שקראתי לו גר"מ מדרגו"ת ק"ל. – למה גרם מדרגות קל? ראשית משום שגרם מדרגות עוזר לנו לעבור ממצב או מצד אחד לשני וזו בדיוק הכוונה! הרעיון הוא שנוכל לעבור ממצב אחד של לחץ חרדה וקשיי תפקוד, למקום של התמודדות תקוה ושמירה על הכוחות. ושנית כי כל ההמלצות משתלבות היטב בשם. אם תאמצו אפילו חלק מהכללים תגלו שתצליחו לשפר את ההתמודדות שלכם.
גוף – גלו תשומת לב לגוף ולאסטרטגיות מפחיתות חרדה הקשורות בגוף. כאשר יוצאים למשל להליכה, מצב הרוח משתפר, אז אמצו שגרה של פעילות גופנית אפילו מתונה, חשוב גם לתרגל נשימות שמסיעות להרפיה ושינוי מצב הלחץ.
רגשות – גלו מודעות לרגשות לחץ וחרדה, פחדים הם רגשות לגיטימיים וחשוב לא לחשוש מהם.
מודעות למחשבות –זהו מחשבות שמסייעות לכם ויצרו חשיבה חיובית ואופטימית. החזרת שליטה על מה שנמצא במגרש שלכם.
משפחה/משמעות – פעלו ליצירת משמעות ושייכות. המערכת המשפחתית היא מערכת חברתית ראשונית וחיונית לפיתוח כישורי התמודדות בלחצי החיים. היא מסייעת לרכוש ביטחון בזמנים של בלבול ואי-ודאות. ומסוגלת להעניק אהבה, תמיכה וסיוע, היוצרים את הבסיס להישרדות ולמרפא במצבי מצוקה.
דימיון / יצירתיות – פעולת הדמיון מאפשרת דיאלוג בין גוף, שכל ורגש. היא חיונית לכושר המצאה, לחשיבה יוצרת, לפתרון בלתי שגרתי של בעיות ולהומור. הפלגה בדמיון מאפשרת הסחת דעת והפוגה במצבי מצוקה מתמשכים.
רשות לעצמי לקחת פסק זמן – פרגנו לעצמכם, התמקדו ביש ולא בחסר. התמקדו בדברים הטובים שהתקופה הזו לימדה אתכם.
גמילות חסדים – חמלה ונדיבות יזומה כלפי אחרים מעניקה תחושת ערך עצמי! מתן תמיכה חברתית לאדם במצוקה היא מיומנות חברתית הניתנת לטיפוח למעניק ולמקבל כאחת. חשבו על המילה 'התנדבות' היא מכילה את המילה נדיבות ואנו יודעים שנדיבות והתנדבות מהווים גורמים ממתנים במצבי לחץ.
תקשורת – שוחחו בפתיחות ודאגו לתיאום ציפיות וצרכים עם בני משפחה וחברים. תקשורת בין אישית חיונית ליצירת קשרים חברתיים ולתמיכה מצד הקבוצה החברתית, והיא בעלת חשיבות ראשונה במעלה בהתמודדות עם לחצים ומשברים.
קשיבות (מיינדפולנס) – תשומת לב להווה למה שקורה עכשיו – פעמים רבות דאגה נובעת ממחשבות של מה שהיה ומה שיהיה. נסו להתמקד בהווה, אם אתם שותים כוס קפה עם חברים אהובים אז זה מה שיש עכשיו, אחר כך יהיה מה שיהיה אחר כך. אם תצליחו לתרגל זאת תוכלו ליהנות ולא להיות עסוקים כל הזמן במה יהיה.
לשנות– חשוב להבין מה המצב כרגע לאשורו, לקבל את המצב, לשנות את מה שאפשרי אך גם לקבל את מה שלא בשליטתנו כעת ובעיקר חשוב לזכור ולהזכיר לקרובים לכם שאומנם המצב השתנה, אך כל מצב, גם הקשה ביותר, מסתיים בסופו של דבר.
זכרו – לנשום עמוק, לשמור על פרופורציות, רוח טובה והומור. לא מפתיע שכל כך מהר וכל כך הרבה בדיחות ופתגמים משעשעים הומצאו בתקופה האחרונה, כי הבריאות הנפשית שלנו תלויה גם ביכולת שלנו לשמור על הומור ולאמץ נקודת מבט מבודחת גם על נושאים רציניים וכואבים.
לימים טובים ולבריאות שלמה!
