מהי אפילפסיה (מחלת הנפילה)?

מתברר שכ-1% מהאוכלוסייה סובל מאפילפסיה, והיא נחלקת לסוגים שונים ומופיעה בדרגות חומרה שונות. ד"ר ברוך אלעד, מומחה לנוירולוגיה במכבי, מסביר על התופעה

מה עולה לכם לראש כשאתם שומעים את המילה "אפילפסיה"? רובנו כנראה מדמיינים תמונה דרמטית הכוללת פרכוסים אלימים והפרשת קצף לבן מהפה, כמו סצנות שצצות להן מדי פעם בטלוויזיה או בקולנוע. אך בשם "אפילפסיה" (ובעברית: "כיפיון") מתגודדים להם תסמינים רבים, השונים זה מזה באופיים ובחומרתם. 

"אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית שכיחה למדי שכ-1% מאוכלוסיית העולם סובל ממנה, בכל הגילים, והיא נחלקת לסוגים שונים", מסביר ד"ר ברוך אלעד, מומחה לנוירולוגיה במכבי שירותי בריאות. "בבסיס המחלה – התפרקות חשמלית בו-זמנית לא תקינה של קבוצת תאים במוח או של כל המוח, הגורמת לתופעות קוגנטיביות, חושיות או התנהגותיות חריגות, פתאומיות ובלתי-צפויות, שחוזרות על עצמן ומשבשות את תפקוד החולה".

מהם תסמיני אפילפסיה?

"הבזקי אור או נמלול במקום כלשהו בגוף, תחושות פחד או עילוי קיצוניים או תנועה פתאומית דוגמת קפיצות גפה, פלג גוף או אף פרכוסים".

במה התסמינים תלויים?

"הכול תלוי היכן אותה קבוצת תאים שבה מתרחשת ההתפרקות החשמלית נמצאת. התופעות תלויות במיקומה ובתפקודה של אותה קבוצה. ההתקף יכול להיות חלקי, ולהישאר מוגבל בקבוצת תאים, או אף להתפשט לכלל המוח. אז ייתכנו פרכוסים, אובדן הכרה וכו'".

כיצד אפשר לאבחן את המחלה?

"בדרך כלל ההתקפים חוזרים על עצמם, ולכן החולה הולך להיבדק. האבחנה מתחילה בתשאול החולה ותחקור על אופי ההתקפים. לעתים, בעיקר במקרים של שינוי במצב ההכרה, יתושאל גם אדם נוסף, שהיה עד להתקפים.

"במקרה של חשד לאפילפסיה יופנה החולה לבדיקת EEG, הבוחנת את הפעילות החשמלית של המוח. עם זאת, חשוב להבין שכיוון שלרוב הבדיקה לא תתקיים בשעת התקף, גם תשובה שלילית אינה שוללת את המחלה, ולכן לעתים נבצע בדיקות נוספות, ובהן בדיקה בתנאי חסך שינה או ניטור החולה ב-EEG במשך 24 שעות או יותר בטלוויזיה במעגל סגור, הנקראת גם 'ניטור וידיאו-EEG'.

"נוסף על כך, נבדוק מה הסיבה להתקף. יש סיבות רבות אפשריות: מבנה מוח לא תקין, למשל גידול או אנומליה בכלי הדם; חילוף חומרים לא תקין; סיבות מבניות גנטיות; מחלות דלקתיות של המוח; ועוד. ולבסוף – ננסה למצוא את מיקום קבוצת התאים הבעייתית".

מהו הטיפול?

"יש כמה מישורים לטיפול: ראשון הוא טיפול תרופתי למניעת התקפים – יש תרופות רבות הפועלות במנגנונים שונים להפחתת היכולת של אותם תאי המוח להתגרות בצורה לא תקינה. בטיפול התרופתי חשוב מאוד שיתוף הפעולה של המטופל, ונטילת תרופות מסודרת ורציפה.

אם בבדיקות נמצאה סיבה מבנית, דוגמת גידול או אנומליה בכלי דם, יש לשקול גם טיפול כירורגי, לדוגמה הסרת הגידול. נוסף על כך, אם האפילפסיה לא מגיבה לטיפול תרופתי, ובתנאי שאנו מזהים את המוקד במוח, אפשר לכרות אותו. על האזור להיות כמובן ניתן לכריתה ושאפשר לחיות בלעדיו.

"אפשרות שלישית היא התקנת קוצבים חשמליים למיניהם או טיפולים מתקדמים אחרים שיאפשרו שליטה בהתקפים. הבעיה היא שהטיפול אינו מתאים לכולם ולא תמיד יעיל מספיק.

"והערה קטנה לסיום – החוק מחייב את הרופא לדווח על מטופל עם אפילפסיה למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אשר שוקל אם להתיר לו לנהוג לפי חומרת התסמינים, תדירותם ושיקולים נוספים. בדרך כלל חולה אפילפסיה מאוזן, שאינו חווה התקפים במשך שנה, יכול לנהוג – בתנאי שהוא ממשיך את המעקב ואת הטיפול".

• המידע באדיבות: ד"ר ברוך אלעד, מומחה לנוירולוגיה במכבי.