מחקר חדש: סידן מונע פעילות יתר של יותרת התריס!

ההפרעה נגרמת כתוצאה משחרור מוגזם של הורמונים ע"י בלוטות יותרת התריס – קבוצת בלוטות קטנטנות הנמצאות בצואר בקרבת בלוטת התריס (מכאן שמן) ואחראיות לשמירה על רמות תקינות של סידן בדם. פעילוּת יתר של ה-פָּרָתירוֹאיד גורמת למשיכה מוגזמת של הסידן מהעצמות אל הדם. תוצאות עלייה מוגזמת של רמות הסידן בדם הן הפרעות "חשמליות" בגוף, המעוררות תופעות כמו חולשת שרירים, עייפות ודיכאון. סידן שמצטבר בכליות, מתגבש וכתוצאה מכך נוצרות האבנים בכליות.

נשים רבות הפסיקו ליטול סידן בשל מחקרים שהעידו על כך שהוא לא מסייע במניעת שברים הקשורים באוסטיאופורוזיס בקרב נשים לאחר גיל המעבר. מחקר נוסף קשר את נטילת תוספי הסידן להגברת הסיכון להתקפי לב ושבץ ודו"ח מ-2010 קבע שמבוגרים בעלי בריאות תקינה לא צריכים לקחת תוספים כל עוד צריכת הסידן בדיאטה שלהם הולמת.

הבעיה היא שמרבית האוכלוסייה צורכת הרבה מתחת לדרוּש, לכן מומלץ להקפיד ולקחת את תוספי הסידן כדי להגיע לצריכה של כ1,000-1,200 מ"ג של סידן ביום.

המחקר עקב במשך 22 שנה אחרי כ-58,000 נשים, אשר אחת ל-4 שנים נשאלו על הרגלי התזונה שלהן ובריאותן הכללית. בכ-277 נשים אובחנה פעילות יתר של ה-פָּרָתירוֹאיד ומצא כי נשים בעלות צריכת סידן הגבוהה ביותר היו בסיכון הנמוך ביותר , דבר שהיה נכון גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים אחרים שמעלים את הסיכון ללקות בה כמו גיל, משקל גוף, נטילת תוספים כגון ויטמינים A ו-D, וחלבון, ועישון ושתייה אלכוהול.

כמו כן נשים שתוספת התזונה שלהם כללה לפחות 500 מ"ג של סידן ביום היו בסיכון נמוך ב70% -40% להיות מאובחנות במחלה ביחס לנשים שלא נטלו תוספי סידן.