מחלת האיידס: תשובות לשאלות החשובות
מהו נגיף ה-HIV, מהם הגורמים להדבקות בנגיף, ומהי חשיבות האבחון והטיפול המוקדם? לרגל יום האיידס העולמי החל בחודש דצמבר, ד"ר דן אויירו, מומחה ברפואת משפחה ומנהל מרפאת פסגות בראש העין, עונה על כל השאלות ונותן מידע מציל חיים שחשוב לכל אחד ואחת להכיר
מהו נגיף ה-HIV ומה מאפיין אותו?
נגיף הכשל החיסוני באדם (HIV – Human Immunodeficiency Virus) הוא נגיף (וירוס) שחי בנוזלי הגוף של נשאיו. הנגיף מדביק ופוגע בעיקר בתאי דם לבנים, ובכך פוגע במערכת החיסון של הגוף. בניגוד לנגיפים האחרים שעליהם הגוף מתגבר, גוף האדם אינו מצליח להתגבר על ההדבקות בנגיף ה-HIV. לכן הנגיף נותר בגוף והנדבק נשאר נשא שלו.
מהי מחלת האיידס?
מחלת האיידס (AIDS – Acquired Immune Deficiency Syndrome) היא מושג המשמש לתיאור השלב המתקדם של ההדבקה בנגיף, שבו מערכת החיסון מפסיקה לתפקד ולכן החולה פגיע למחלות זיהומיות מסכנות חיים, כמו דלקת ריאות למשל.
מהי שכיחות ההדבקות בעולם ובישראל ומהן היוזמות העולמיות להפחתתה?
בישראל ישנם כ-7500 אנשים שאובחנו כנשאי הנגיף, אך יש לזכור כי קיימים נשאים שאינם מאובחנים ולכן ההערכה היא כי בישראל ישנם כ-10,000 נשאים. בעולם מדובר על כמעט 37 מיליון נשאים אך רק כ-60% מהם אובחנו. בעולם קיימים מגוון ארגונים ויוזמות למלחמה במחלת האיידס. בין הבולטים הוא ארגון UNAIDS של האו"ם, אשר שם לעצמו למטרה להכחיד את מגפת האיידס עד לשנת 2030. בנוסף, קיימת יוזמה עולמית שנקראת 90-90-90 שיעדה המרכזי הוא הגברת המודעות של האנשים הנושאים את הנגיף, עד ליעד שבו 90% מנשאי הנגיף יהיו מודעים לכך, 90% מהם יקבלו טיפול, ורמת הוירוס בגופם של 90% מהנשאים תהפוך לאפסית.
מהם הגורמים להדבקות בנגיף ה-HIV?
נגיף ה-HIV מועבר מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע מיני לא מוגן (כלומר ללא קונדום) עם נשא, שימוש במחטים משומשות או דקירה על ידן. בנוסף לכך, המחלה עלולה להיות מועברת על ידי אם נשאית שאינה מטופלת לעובר. חשוב להדגיש כי הנגיף אינו עובר באוויר, במים, או באמצעות עקיצות חרקים, והוא גם אינו מועבר בנשיקה שאין בה מגע עם ריריות הגוף. הוירוס אינו עובר במגע עם העור כמו למשל בלחיצת יד, או בשתייה מכוס משותפת. כדי להימנע מהדבקה, יש להקפיד על שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין. אם נערך שימוש במחטים, יש להקפיד על שימוש במחטים סטריליות בלבד. כמו כן, חשוב להיבדק, כדי לוודא שלא נדבקתם וכדי להימנע מהדבקה של אחרים.
מתי מומלץ להיבדק, והיכן?
מומלץ כי כל אדם הנמצא בסיכון להדבקות בנגיף יבדק באופן שגרתי. ככלל, כל מטופל שמעוניין להיבדק, יכול לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבצע בדיקה. הבדיקה נערכת באמצעות בדיקת דם פשוטה, אותה ניתן לערוך במרפאות של קופת החולים או במרפאות האיידס של בתי החולים ושל הועד למלחמה באיידס.
מהי חשיבות האבחון והטיפול המוקדם, וכיצד ניתן לטפל?
גילויו המוקדם של הנגיף מציל חיים, משפר תוצאות טיפול, ומונע הדבקויות עתידיות. כיום, עם זיהוי ההדבקה, יש להתחיל בטיפול תרופתי שתפקידו להפחית את רמת הוירוס הנמדד בדם ל-0, ולעכב אותו. הטיפול התרופתי במחלה, הפך את המחלה כיום למחלה כרונית ולא לגזר דין מוות שהיה מנת חלקם של מי שלקו במחלה בשנות ההתפרצות הראשונות שלה. מחקרים מראים תוצאות טובות ככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר, גם אם אין סימנים קליניים. פן נוסף וחשוב של האבחון המוקדם הוא שמירה על בריאות הציבור ומניעת הדבקה, שכן נשאים או חולים אשר מודעים למחלה ומטופלים תרופתית, נזהרים הרבה יותר ומדבקים הרבה פחות.
בנוסף לטיפול לאחר ההדבקה, קיים טיפול תרופתי מונע לפני החשיפה לנגיף, המכונה פרפ (PrEP – Pre-Exposure Prophylaxis). הטיפול נמצא יעיל בהפחתת הסיכון להידבקות ב-HIV, ומיועד עבור אנשים אשר אינם נשאים אך נמצאים בסיכון לחשיפה לנגיף. כדי לשקול את הצורך בקבלת הטיפול ניתן לפנות ליעוץ אצל רופאי משפחה אשר עברו הכשרה ייחודית בנושא.
והכי חשוב:
בכל דאגה או שאלה, חשוב שכל אחד ואחת ירגישו בנוח לשוחח עם רופא המשפחה על הנושא ובמידת הצורך יפנו לבדיקה.
למידע נוסף אודות מחלת האיידס באתר מכבי: http://bit.ly/2jkNFKp
למידע נוסף אודות טיפול תרופתי מונע נגד מחלת האיידס (PrEP) באתר מכבי: http://bit.ly/2Bp86gJ