תפקחו את העיניים ולכו להיבדק בזמן

מאיזה גיל חשוב להתחיל להיבדק אצל רופא.ת עיניים? מהי עין עצלה? ואילו בדיקות עיניים חשוב לעשות בכל גיל כדי לשמור על הראייה ולמנוע עיוורון? שאלנו את פרופ' ריטה ארליך

מאיזה גיל עושים בדיקת עיניים ראשונית לילד?

עקרונית מגיל אפס. כבר בתינוקייה בבית החולים מבצעים לתינוק בדיקת עיניים ראשונית לבדיקת רפלקס האור שמתקבל מהעין, כדי להבין שאין בעיה משמעותית במבנה העין.

מגיל חצי שנה עד שנה: בדיקה ראשונה

בשלב הבא שבין גיל חצי שנה לשנה מומלץ לקחת את הילד לבדיקה ראשונה אצל רופא עיניים מומחה. מטרת הבדיקה היא לראות שאין פזילה, שהתינוק עוקב, שאין בעיה בתנועה של העין, שאפשר לראות את הרשתית. בנוסף, בודקים את התשבורת של עדשת העין כדי לוודא שאין צורך במשקפיים, ושאין חשד לעין עצלה.

בגיל 3 ו-6 – בדיקת עיניים כללית אצל רופא.ת עיניים מומחה.ית בילדים או כללי

בבדיקה זאת מציגים לילדים תמונות כדי לבחון את חדות הראייה, בודקים אם יש צורך במשקפיים, מוודאים שאין פזילה, בודקים את הרשתית, רואים שכל התנועות תקינות, שאין בעיה במבנה העין ושאין חשד לעין עצלה. אלו הגילאים הקריטיים לטיפול בעין עצלה.

מהי בכלל עין עצלה?

עין עצלה היא מצב שבו התמונה שמתקבלת על הרשתית שונה בין שתי העיניים, ועקב כך המוח לומד להתעלם מעין אחת. היא יכולה להתפתח בעקבות פזילה, בעקבות הבדל לא מטופל בין מספרים בעיניים (כאשר מרכיבים משקפיים עם מספר לא מתאים או שמתעלמים מסעיף הראייה ולא מרכיבים משקפיים בכלל), וגם על ידי קטרקט או עכירות בקרנית. למעשה כל דבר שיגרום לכך שעין אחת תראה פחות טוב יגרום לעין עצלה. במידה ועין עצלה לא מאותרת ומטופלת בזמן, הליקוי בראייה יהיה לבלתי הפיך.

איך מתבצעת הבדיקה אצל ילדים?

מציגים לילד תמונות ובודקים כמה הוא רואה. מאחר ומדובר בגיל ורבלי שבו שהילד יכול לתאר בדיוק מה הוא רואה וכמה, קל יותר להגיע לתוצאה מדויקת יותר. לאחר שלב הצגת התמונות שמים טיפות בעיני הילד להרחבת האישונים להשלמת הבדיקה.

לאיתור רופאי עיניים לילדים במדריך מכבי לחצו כאן >>

מכיתה ז' – ח': בדיקת ראייה על ידי אחות בית ספר

בתקופת המעבר לבגרות הדרישות מהלימודים עולות וחשוב לשים לב שאין קוצר ראייה שיגרום לפגיעה בלימודים. כמו כן בגיל ההתבגרות העין יכולה להשתנות ולגדול, ולכן חשוב לבדוק* אם המתבגר רואה טוב ולא צריך משקפיים ושאין בעיות מיקוד. במידה ואובחן קוצר ראייה גבוה עם שינוי מהיר ומשמעותי במספר במשקפיים, ניתן לשקול טיפול בטיפות של אטרופין באחוז נמוך, שנמצא שמאטות את קצב הדרדרות המספר במשקפיים או טיפולים אחרים.

*הבדיקה בחטיבת הביניים מתבצעת על ידי אחות בית הספר.

אחרי גיל ההתבגרות: בדיקות ראייה לפי צורך

בשלב זה, ניתן לפנות לבדיקה אצל אופטומטריסט רק כשמבחינים בבעיית ראייה. אם האופטומטריסט לא מצליח לתקן את הראייה פונים לרופא.ת עיניים.

מה ההבדל בין בדיקת עיניים אצל רופא עיניים לבין בדיקה אצל אופטומטריסט?

אופטומטריסט יכול לבדוק מספר, אבל לא לבדוק את בריאות העין כולל הרשתית, הקרנית או לראות אם יש קטרקט (למשל במקרים נדירים שבהם זה מולד).

לאיתור האופטומטריסט הקרוב אליכם ביותר >>

מתי מתפתח קטרקט?

קטרקט הינו מצב של התעכרות עדשת העין שבאופן רגיל היא זכה ושקופה. הוא מופיע לרוב בקרב מבוגרים מגיל 55 ומעלה. עם זאת הוא יכול להופיע בגילאים צעירים יותר ואפילו אצל תינוקות. כמו כן, יכול להיווצר קטרקט משני בעקבות חבלה בעין, ואצל סוכרתיים זה יכול להופיע גם בגיל צעיר.

מגיל 15 ואילך: בדיקות סקר תקופתיות

חשוב לדעת שלפחות 40%-50% ממקרי העיוורון ניתנים למניעה על ידי ביצוע בדיקות סקר תקופתיות לפי ההמלצות.

להלן המלצות לבדיקות סקר לעיניים לפי האיגוד האמריקאי:

לגילאי 15-40 מומלץ לבצע בדיקת סקר אצל רופא.ת עיניים כל חמש עד עשר שנים.

לגילאי 40-55 מומלץ לבצע בדיקות כל שנתיים עד ארבע שנים.

לגילאי 55+ מומלץ להגיע להיבדק כל שנה, ובארץ מומלץ כבר מגיל 50+, כיוון שניוון מרכז הראייה של הגיל המבוגר מתחיל מגיל 50, ויכול להגיע עד ל-30% מגיל 75 ומעלה.

מהו ניוון מרכז הראייה?

ניוון מרכז הראייה היא מחלה שעשויה להוביל לעיוורון באוכלוסייה המבוגרת במידה והיא לא מאובחנת ומטופלת בזמן. המחלה פוגעת בחלק המרכזי של הרשתית, האחראי על חדות הראייה. למחלת הניוון יש שתי צורות: הצורה היבשה והצורה הרטובה. הצורה הרטובה הפחות טובה והמעוורת של המחלה תמיד תתחיל מהצורה היבשה שבמקרים רבים אינה גורמת להפרעה בראייה.

הצורה היבשה של המחלה תתגלה לרוב בבדיקת רופא.ת עיניים שגרתית ותתבטא בנקודות צהבהבות במרכז הראייה. אחת מהדרכים לטיפול בצורה היבשה של המחלה הוא טיפול בוויטמינים הניתנים בפורמולות ייעודיות לחולי ניוון רשתית. טיפול זה עשוי להועיל בעצירת התדרדרות המחלה בקרב כ-25% מהחולים בלבד.

הצורה הרטובה מתפתחת בכ-10%-20% מהמקרים והיא מהווה גורם מוביל לרוב מקרי העיוורון, כתוצאה מיצירת כלי דם חדשים שעשויים לגרום לדימומים מתחת לרשתית ודליפת נוזל הדם לרקמות הסמוכות שמרימות את הרשתית. דליפת נוזלי הדם ו/או הדימומים גורמים לירידה בראייה ו/או לעיוותים ושינויים בראייה.

הצורה הרטובה היא מחלה שמתקדמת הרבה יותר מהר ויכולה להוביל לעיוורון. הטיפול בה הוא הזרקות תוך עיניות. ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר עם חדות ראייה טובה יותר, כך הסיכוי לשמר את הראייה גדל ולכן מאוד חשוב לבדוק ולאבחן בזמן. במיוחד כשיש סיפור משפחתי שמגדיל את הסיכון לניוון פי 4.

כמו כן, גורם סיכון שחשוב לקחת בחשבון וניתן למניעה הוא עישון. העישון מגביר את הסיכון לניוון מרכז הראייה בגיל המבוגר (AMD) פי 2-3 לעומת בקרב מי שאינם מעשנים.

מתי מופיעה גלאוקומה וכיצד בודקים?

גלאוקומה היא מחלה כרונית שעשויה לגרום לעיוורון במצבים לא מאובחנים ולא מטופלים. איתור וטיפול מוקדם במחלה עשויים למנוע את העיוורון. לכן, מומלץ מאוד לעבור בדיקת עיניים ראשונית כבר בגיל 40, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון ברקע (עוד בני משפחה שחלו, עישון ו/או סוכרת). הגורם המשמעותי ביותר לאיזון הלחץ התוך עיני ולעצירת הנזק לעצב הראייה ולשדה הראייה, הוא מעקב בזמן וטיפול מתאים.
מה בודקים כדי לאבחן גלאוקומה? בדיקת לחץ תוך עיני, בדיקת קרקעית ועצב הראייה ואם יש חשד שולחים להדמיות נוספות כגון שדה ראייה.

מגיל 40-45 משקפי קריאה

בקבוצת גיל זו עשוי להתפתח פרסביופיה – מצב שבו העדשה מאבדת את גמישותה ומאבדת את יכולתה לשנות את התשבורת בהתאם למרחק העבודה. זה מתחיל סביב גילאי 40-45 ואז אנשים שלא הרכיבו משקפיים פתאום נזקקים למשקפי קריאה.

בדיקת עיניים לחולים סוכרתיים

כאשר מדובר בסוכרת נעורים מומלץ לבצע בדיקת רשתית החל מ-5 שנים מקבלת האבחנה הראשונית. לאחר מכן, חובה לבצע בדיקה אחת לשנה. אם יש ממצאים של סכרת בעיניים, התדירות כמובן עולה.
במקרה של סכרת אצל מבוגרים לעומת זאת, עם האבחנה הראשונית חשוב להתחיל כבר מעקב של בדיקות עיניים ולבדוק פעם בשנה לאחר מכן.

האם בעיות ראייה הן תורשתיות?

קיימות בעיות עיניים שקשורות בתורשה כמו מחלות רשתית גנטיות לדוגמא רטיניטיס פיגמנטוזה. במקרה של קוצר ראייה, זה לרוב תורשתי ולכן אם לאחד מההורים יש קוצר ראייה, הסיכון הוא פי 3 ללקות בקוצר ראייה, ואם שני ההורים קצרי רואי הסיכון מכפיל את עצמו בהתאם.

חברי מכבי? בדקו האם אתם זכאים למשקפי ראייה >>

המידע המקצועי בכתבה באדיבות: פרופ' ריטה ארליך, מומחית לרשתית וניתוחי רשתית. מנהלת יחידת הרשתית במרכז הרפואי רבין ויועצת למכבי שירותי מכבי

הכתבה בשיתוף עמותת "לראות"