זה כבר לא חדשות שהאינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו. הוא משמש אותנו בכל אספקט של חיינו- איתור מידע, פנאי, תקשורת עם חברים, לימודים ועוד. הדבר אף בולט יותר בקרב ילדנו הצעירים. מה קורה כאשר השימוש הופך למוגזם? האם יכול להיות שהילד שלנו מכור לאינטרנט? על כל אלה ועוד עונה בעז גסטהלטר, פסיכולוג במכבי.
מר גסטהלטר, האם יש בכלל דבר כזה התמכרות לאינטרנט?
ישנן גישות שונות המתייחסות לבעיה אך היא בהחלט קיימת. אחד המונחים הוא Internet Addiction Disorder) IAD) ופירושו שימוש יתר באינטרנט עד כדי הפרעה לחיי יום-יום תקינים. כך או כך, הבעיה מצריכה התייחסות ומעורבות של ההורים וכמובן טיפול מתאים.
מהי אותה תופעה? כיצד מזהים את המאפיינים שלה?
צריך לשים לב להתנהגות הילד ולבחון אם יש משהו חריג.ישיבה מול המחשב במשך שעות רבות ורצופות יכולה להיות סממן ראשון. אם הילד לא מפנה זמן לפעילויות אחרות פרט לפעילות האינטרנטית, זהו סממן נוסף. לדוגמא, אינו מתפנה להכנת שיעורי בית או מבקש שיגישו לו את האוכל לשולחן המחשב במקום לאכול עם כולם. ילד המתקשה לקום בבוקר עקב שהות ארוכה מול המחשב לתוך השעות הקטנות של הלילה, פגיעה בתפקוד בבית הספר, צמצום פעילות הפנאי וחיי החברה בעולם האמיתי הם מאפיינים נוספים. חשוב להדגיש כי פעמים רבות פעילות הילדים באינטרנט נעשית ברשתות חברתיות ואז אנו נוטים לחשוב שהעולם החברתי של הילדים תקין אך לא כך הדבר. אם זהו כל עולמם ללא אינטראקציה חברתית מסוג אחר – ייתכן שיש בעיה.כמו בכל התמכרות, פעמים רבות יש פער עצום בין הדיווח של הילד לגבי זמן הפעילות באינטרנט לבין המציאות. הילד, שמבקש לחפות על הפעילות שלו, ידווח על שהות פחותה ואף ישקר לגבי זה.
יש ילדים שנמצאים בסיכון גדול יותר להתמכר?
התופעה יכולה להתפתח אצל כולנו, אך ילדים שהכישורים החברתיים שלהם פחות מפותחים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח רמות מסוימות של התמכרות. האינטרנט משמש כמקום הגנה ונוח להם לשקוע בעולם הווירטואלי. גם ילדים עם בעיות קשב וריכוז עלולים להתמכר יותר לאינטרנט. לכאורה הם מדווחים שהם מצליחים להתרכז יותר ולהורים יש תחושה שיש פחות קונפליקטים הנובעים מבעיות הקשב אך המצב לא בהכרח חיובי.
גם ילדים בעלי נטיות להתנהגות כפייתית עלולים להיות בסיכון להתמכרות שכזאת. ילדים אלה זקוקים לחזרָתיוּת בפעולות וטקסיות והאינטרנט מאפשר זאת- חיפוש אובססיבי במנועי חיפוש, משחקים בעלי מאפיינים שחוזרים על עצמם וכדומה.
כיצד ניתן בכל זאת לטפל בתופעה?
קודם כל חשוב להיות ערניים ומודעים לנושא. לא כל פעולה מתמשכת באינטרנט מעידה על התמכרות. התמכרות בדרך כלל נוצרת כמענה לקושי ולכן צריך להבין מהו שורש הבעיה. אבחנה נכונה של המצב, בין אם זה קושי חברתי, בעיה לימודית או כל דבר אחר, יכולה להוביל להתנהלות נכונה במסגרת המצב וטיפול מתאים.
חשוב מאוד שההורים יציבו גבולות לילד. אין הכוונה להגביל אותם בצורת ענישה אלא להבנות מסגרת ברורה בהתאם לקושי ולפנות זמן לעיסוקים אחרים, קודמים וחדשים, כגון חוגים, מסגרות חברתיות או הוראה מתקנת.
על ההורים להציע גם חלופות מתאימות לזמן שהיה מיועד עד כה לפעילות האינטרנטית. אם רק נאסור את הפעולה ולא נמצא לה תחליף שווה ערך, הבעיה לא תיפתר. להיפך, ייווצר תסכול וכעס עמוק אצל הילד. בכל מקרה, לא לאסור לגמרי על השימוש במחשב. האינטרנט הפך להיות חלק נורמטיבי והכרחי בהרבה מאוד תחומים של חיינו. אך חשוב שנעשה זאת באופן אחראי ונכון.
