אל תעלימו עין: קרטוקונוס – הפגיעה ה"שקטה" בראייה
היכנסו להכיר מקרוב את המצב הרפואי הבלתי הפיך הפוגע בראייה, בעיקר בקרב בני נוער וצעירים. וגם: למה חשוב לגלות מוקדם ככל האפשר ומדוע כדאי למנוע מילדים קטנים לשפשף עיניים בעוצמה. ויש גם חדשות טובות
מאת: ד"ר נועה אבני זאוברמן, מנהלת תחום עיניים במכבי
5 דברים ש(אולי) לא ידעת על קרטוקונוס
- מצב רפואי זה זוהה כבר באמצע המאה ה-18. כ-100 שנה מאוחר יותר, הוא תואר בפירוט על-ידי הפיזיקאי ג'ון נוטינגהאם.
- קרטוקונוס נקרא בעברית "קרנית חרוטית".
- למרות שקרטוקונוס מופיע בעיקר בבני נוער וצעירים, הרי שישנם גם מקרים של בני 40 פלוס שלקו בו.
- קרטוקונוס מתפתח בדרך כלל בשתי העיניים במקביל.
- הקרוס לינקינג הוא טיפול בטוח ויעיל המבוצע מזה למעלה מ-20 שנה ברחבי העולם, וגם בישראל כמובן.
אז מה זה בכלל קרטוקונוס ואיפה זה פוגש אתכם?
קרטוקונוס (Keratoconus) הוא מצב רפואי שבהחלט רצוי להכיר, במיוחד לאור העובדה שישנה חשיבות מכרעת לגילוי המוקדם שלו. קרטוקונוס מופיע בעיקר בגילי העשרה והעשרים, כך שאם אתם הורים לצעירים – מומלץ לפקוח עין.
קרטוקונוס הוא מצב שבו הקרנית – אותה ניתן לתאר בפשטות כחלק השקוף הקדמי של העין והאחראי על תשבורת האור והמיקוד – וככל שגדלים ומתבגרים גם היא משנה את צורתה והופכת הופכת לדקיקה יותר ומתעוותת עם הזמן. אם במצב התקין הקרנית מתאפיינת בצורה שמזכירה חצי כדור, הרי שבקרטוקונוס, היא מקבלת צורת חרוט. מכאן גם מקור המילה קרטוקונוס (קונוס=חרוט). קרטקונוס לרוב פוגע בשתי העיניים, לעיתים בצורה אסימטרית.
מהם הסימפטומים וכיצד מאבחנים קרטוקונוס?
במרבית המקרים, הסימן הראשון יהיה ירידה בראייה, המביאה לצורך בהרכבת משקפיים. עם הזמן, בגלל השינוי בצורת הקרנית, גם המספר יעלה וישתנה. לצד אלו, יכולות להופיע תלונות על ראיית "הילה" סביב אובייקטים מוארים וראייה "מרוחה" – מה שיכול להביא לקושי בנהיגה בשעות החשיכה.
הראשון שעשוי להבחין בבעיה הוא האופטומטריסט ,שישים לב לסימנים קליניים מכוונים בבדיקה. בנוסף, אם הוא מבחין במספר שהולך וגדל או בצילינדר גבוה, הוא ימליץ על בדיקה נוספת אצל רופא העיניים לפנות וזה יפנה אם יש צורך לביצוע בדיקת מיפוי קרנית. מיפוי זה מספק לרופא "צילום טופוגרפי" של הקרנית.
חשוב לדעת כי בשלבים הראשונים, מצב של קרטוקונוס עשוי להיות בלתי מורגש, ולכן ישנה חשיבות מכרעת לאבחון המוקדם.
מה גורם לקרטוקונוס?
ידוע שלקרטקונוס יש מרכיב גנטי. עד כה זוהו מספר גנים ואנו יודעים שיש משפחות שבהם קרטוקונוס מופיע במספר בני משפחה.
אך ישנם גם גורמים סביבתיים שמעלים את הסיכון לקרטוקונוס. כך למשל שפשוף מרובה של העיניים. ולא, לא מדובר בשפשוף מקרי עדין אלא בחיכוך חזק וממושך שלמעשה מחליש עם הזמן את מבנה הקרנית. לכן אם הילד סובל מדלקות עיניים חשוב מאד לטפל בזה ולהמנע משפשוף אגרסיבי של העיניים .
עד כמה שכיח קרטוקונוס?
בשנת 2011 חוקרים מאוניברסיטת קרדיף ניסו לאפיין את תחלואת הקרטקונוס בישראל. הם סקרו 1,000 סטודנטים וגילו כי שכיחות המחלה בישראל היא 2.34%. נפוץ יותר מאשר במדינות מערביות אחרות.
האם קרטוקונוס גורם לעיוורון?
לרוב לא, אך קרטוקונוס שאינו מטופל יביא לפגיעה קשה מאוד בראייה. במקרים נדירים, ייגרמו בצקות פתאומיות בקרנית, שיפגעו בראייה באופן מידי.
האם יש טיפול לקרטוקונוס?
בואו נתחיל מהחדשות הפחות אופטימיות: מרגע שהתגלה קרטוקונוס, אין כיום אפשרות להחזיר את המצב לאחור ולכן, ישנה חשיבות ניכרת לגילוי מוקדם. למעשה, גילוי מוקדם ימנע בעיית ראייה בשלבים מאוחרים יותר בחיים. ואלו הן החדשות הטובות.
שיפור הראייה: במקרים קלים של קרטוקונוס, משקפיים יפתרו את הבעיה. במצבים מתקדמים יותר, ניתן להתאים עדשות מגע מיוחדות. מדובר בעדשות קשות או עדשות סקלרליות.
קיימים גם טיפולים נוספים למצבים מתקדמים הכוללים החדרת שתלים דמויי טבעת אל הקרנית.
במצב שבו הקרנית הופכת להיות מצולקת עד כדי פגיעה ממשית בראייה, אין מנוס מניתוח השתלת קרנית. לעיתים מדובר בהשתלת קרנית חלקית-קדמית (DALK) ולעיתים בהשתלת קרנית מלאה (PK).
קרוס לינקינג: טיפול יעיל שמטרתו לעצור את התקדמות הקרטוקונוס, מה ששוב מחזיר אותנו לחשיבות הגילוי המוקדם. קרוס לינקינג (קשרי צילוב, בעברית) הוא הטיפול המועדף לעצירת המצב. מדובר בפרוצדורה כירורגית בהרדמה מקומית הנערכת במסגרת אשפוז יום, שבה מסירים תאי אפיתל מהקרנית ומטפטפים אל העין טיפות ריבופלאבין (ויטמין B2). לאחר מכן מקרינים על הקרנית אור אולטרה-סגול. השילוב של פעולות אלו מביא לתגובת שרשרת היוצרת קשרים פנימיים (קשרי צילוב) בין מולקולות הקולגן שמהן עשויה הקרנית. התוצאה: הקשחת הקרנית, ייצובה ומניעת המשך ההתקמרות שלה. ובמילים פשוטות: עצירת הקרטוקונוס.
לסיכום: כמו במצבים רפואיים רבים אחרים, הסוד הוא בגילוי מוקדם. אם הצעיר/ה שלכם נדרשים להחלפת מספר במשקפיים (עם או בלי צילינדר) לעתים קרובות ו/או מתלוננים על ראייה מרוחה או הילה סביב אובייקטים מוארים – מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא/ת העיניים.