אחת משמונה: כל מה שחשוב לדעת על סרטן השד
סרטן השד, הסרטן השכיח ביותר בישראל כיום, נפוץ בעיקר בקרב נשים בגילי 50 ומעלה, אך לא רק. חוקרים מדווחים על יותר ויותר נשים צעירות, ואף גברים, שלוקים במחלה. פרופ' אהוד קליין מסביר מי נמצאת בקבוצת הסיכון ואילו סוגי סרטן שד קיימים ומציג טיפול חדש במחלה
אחת מתוך כ-8 נשים בישראל עלולה לחלות בסרטן השד. אצל גברים, לעומת זאת, התופעה נדירה יותר – והשכיחות לחלות במחלה קטנה פי 100 מזו שאצל הנשים.
איך אדע אם אני בקבוצת הסיכון?
הגורמים לסרטן השד אינם ידועים עדיין, אך יש נשים הנמצאות בקבוצות סיכון ובעלות סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן השד:
- גנטיקה – נשים שקרובי המשפחה שלהן מדרגה ראשונה חלו בסרטן השד
- סגנון חיים – נשים עם עודף משקל, הממעטות בפעילות גופנית, מעשנות וצורכות אלכוהול באופן מופרז, בעלות סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד מאשר נשים בעלות אורח חיים בריא
- גיל – ככל שגיל האישה עולה גם הסיכון לחלות גובר
- נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55)
- מוצא – בישראל שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה
- נשים שילדו בגיל מבוגר או לא ילדו כלל
- נשים שחלו בסרטן השד בעבר
אילו סוגי סרטן שד קיימים?
לפני שעוסקים בסוגים השונים חשוב להבין את מבנה השד – קיימים הבדלים בגודל, במרקם ובצורת השד בין אישה לאישה (וגם אצל כל אחת בגילים שונים במהלך חייה).
הרקמה של השד מורכבת מבלוטות המייצרות חלב, צינוריות המעבירות את החלב לפטמה, רקמת שומן ורקמת חיבור.
רקמת החיבור בשד היא רקמה גמישה שעשויה להתרופף או להימתח לסירוגין במשך חיי האישה, בהתאם לשינויים הורמונליים ולשינויים במשקל הגוף. כמות רקמת השומן בשד קשורה לנתונים הגנטיים (תורשתיים) שלה.
רקמת השד מגיעה עד לבית השחי, שם מצויות בלוטות לימפה מרובות. בלוטות אלו שייכות למערכת הלימפה, המגנה על הגוף מפני זיהומים ומסייעת בעצירת ההתפשטות של גורמי מחלה.
חשוב לזכור כי גושים בשד הם תופעה נפוצה, וברוב המקרים (כ-80%) מדובר בגושים שפירים, בעיקר בציסטות. בכל מקרה שבו קיים חשד או חשש לגוש בשד, חשוב לגשת לבדיקת רופא בהקדם האפשרי. במקרים מועטים יחסית עלול הגוש להיות ממאיר, והמפתח להצלחת הטיפול והריפוי הוא הגילוי המוקדם.
הגידולים בשד מתאפיינים בהתאם לרקמה שבה נוצרו:
- לובולר קרצינומה (Lobular Carcinoma) – גידולשמקורו ברקמה בבלוטות החלב
- דקטל קרצינומה (Ductal Carcinoma) – גידול שמקורו בצינוריות החלב. הסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד
- מחלת פאג'ט (Paget’s Disease) – סוג נדיר ביותר המתבטא בסוג של אקזמה של העור סביב הפטמה
- סרקומה (Sarcoma) – גידול נדיר שמקורו ברקמת החיבור של השד
- סרטן שד דלקתי – גידול נדיר שבו השד נראה אדמומי וחם למגע
כאמור, לגילוי המוקדם יש חשיבות מרובה בסיכויי ההצלחה להחלמה מלאה מהמחלה – כל זמן שהגידול לא נמצא תחת טיפול רפואי מתאים הוא מתקדם ומתפתח לשלבים מסוכנים יותר.
מהם השלבים השונים בהתפתחות הגידול?
לגידול ארבעה שלבים – שלב אפס, שהוא המוקדם ביותר, ושלב ארבע, שהוא המתקדם והחמור ביותר.
שלב 0 – גידול לא חודרני, המוגבל לחלל צינוריות החלב (in situ carcinoma). בשלב זה לא נשלחו גרורות מרוחקות ואין מעורבות של קשרי מערכת הלימפה.
שלב 1 – גידול חודרני שקוטרו אינו עולה על 2 ס"מ. בשלב זה, הגידול יצא מגבולות צינוריות החלב ופלש לרקמת השד מסביבן, אך לא התפשט לקשרי הלימפה או אל מחוץ לשד.
שלב 2 – בשלב זה ייתכנו האפשרויות הבאות:
- גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 2 ס"מ, אך הוא מערב קשרי לימפה בבית השחי באותו צד.
- גידול שקוטרו הוא 5-2 ס"מ. במצב זה קיימות שתי אפשרויות: הגידול יכול לערב את קשרי הלימפה, אך יכול גם שלא לערבם ועדיין להימצא בשלב 2.
- גידול שקוטרו גדול מ-5 ס"מ ואינו מערב את קשרי הלימפה.
שלב 3 – שלב זה מתחלק לשני תתי שלבים:
שלב א – בשלב זה כל אחת מהאפשרויות הבאות עלולה להתקיים:
- גידול חודרני אשר קוטרו אינו עולה על 5 ס"מ, המערב קשרי לימפה בבית השחי.
- גידול חודרני שקוטרו גדול מ-5 ס"מ המערב קשרי לימפה בבית השחי באותו צד.
שלב ב – בשלב זה כל אחת מהאפשרויות הבאות עלולה להתקיים:
- גידול בכל גודל שהוא, אשר התפשט לרקמות המקיפות את השד (לדוגמה: לדופן בית החזה, לעור, לצלעות ולשרירי בית החזה).
- גידול, בכל גודל שהוא, אשר התפשט לקשרי הלימפה בתוך דופן בית החזה, לאורך עצם החזה.
שלב 4 – בשלב זה, הגידול שלח גרורות לאיברים אחרים בגוף. גרורות יופיעו בדרך כלל בעצמות, בריאות, בכבד או במוח.
האם קיימים טיפולים חדשים למחלה?
הטיפול בסרטן השד כולל, לרוב, את כריתת הגידול ודיגום בלוטות הלימפה בבית השחי על מנת לשלול מעורבות ע"י גידול (בלוטת הזקיף). בהמשך מקבלת החולה טיפול קרינתי לשד, על מנת למנוע חזרה מקומית של הגידול. בשלב הסופי של הטיפול מוחלט על טיפול נוסף – כימי/אנטי הורמונלי לפי הנתונים הביולוגיים של הגידול, שהוגדרו בבדיקה הפתולוגית.
לאחרונה הוכנסה לשימוש (בסל הקופה) שיטת הקרינה התוך ניתוחית כחלק מהטיפול המקיף בסרטן השד ההתחלתי. הטכניקה מאפשרת מתן קרינה ממוקדת לאזור הגידול במהלך הניתוח להסרתו, תוך שימוש במכשיר ייעודי מסוג INTRABEAM.
מי מתאימה לקבל את הטיפול?
על פי הספרות הרפואית, שיטה זו מתאימה לנשים בגילי 60 ומעלה עם גידולים קטנים (פחות מ-2 ס"מ), בעלות נתונים ביולוגים טובים (כפי שנקבע בבדיקה הפתולוגית של הביופסיה טרם הניתוח), ללא מעורבות של בלוטות בית השחי (דבר הנקבע בבדיקה פתולוגית מהירה במהלך הניתוח להסרת הגידול).
במקרים אלו ניתן לבצע את הקרינה באופן ממוקד במהלך הניתוח להסרת הגידול. 85% מהנשים העוברות טיפול זה לא יזדקקו לקרינה נוספת, וכך יימנע מהן הצורך בקבלת קרינה חיצונית הכרוכה לעתים בסבל רב, בשינויים במבנה השד ובהגעה תכופה למכון הקרינה במהלך תקופת הטיפול.
מהו התהליך לקבלת הטיפול?
כל מטופלת אשר מתאימה לקבלת הטיפול ומעוניינת בכך עולה לדיון בישיבת הצוות הרב תחומי לטיפול בסרטן השד באסותא, ולאחר קבלת ההחלטה מוזמנת לפגישה עם רופא הקרינה בביה"ח, שם היא מקבלת הסבר נרחב על השיטה.
הטיפול מבוצע בבית החולים אסותא רמת החייל ע"י מנתחי הקופה אשר עברו את ההכשרה הייעודית ליישום הטכנולוגיה.
למידע נוסף על סרטן השד באתר כמוני.
