עד כמה הטלוויזיה מסוכנת לבריאותנו? (יותר ממה שנדמה לנו)
זוכרים שכשהיינו קטנים, היו אומרים לנו לא לאכול מול הטלוויזיה? יש לכך סיבה! במחקרים רבים עולה קשר הדוק בין מספר שעות הצפייה שלנו בטלוויזיה לאריכות חיינו ולמצבנו הבריאותי. מיכל סוקמן, דיאטנית במכבי שירותי בריאות, מסבירה למה:
בעולם שלנו המסך נמצא בכל מקום. הוא מלווה אותנו מרגע היקיצה ועד לשינה. בעבר מדדו את שעות הצפייה במסך שלנו כשעות הצפייה בטלוויזיה, אולם היום אנו מגדירים את שעות הצפייה במסכים באופן הכולל טלוויזיה, טלפונים חכמים, מחשבים ניידים, טאבלטים וכדומה.
כמות שעות הצפייה פר מסך רק עולה ועולה כיוון שכיום רבים מאתנו צופים בכמה מסכים בו זמנית, במשך רוב שעות היממה. לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2012, 35% מהילדים והנוער בישראל צופים בטלוויזיה מעל 4 שעות ביום, דבר שמציב את ישראל במקום השני בעולם מבחינת היקף הצפייה. כמו כן, מעל 28% מהילדים והנוער בישראל נמצאים אל מול המחשב במשך יותר מ-4 שעות ביום; נתון הגבוה יותר מכל מדינה אחרת בעולם.
האם יש שינוי במגמה?
העולם שלנו הולך ומשמין. השבוע התבשרנו שכמות הסובלים מרעב בעולם הולכת ופוחתת בשנים האחרונות, אך יחד איתם עולה מספר הסובלים מעודף משקל והשמנה. עם העלייה במשקל, אנו רואים עלייה במחלות הנלוות להשמנה כגון מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, בעיות אורתופדיות ועוד. עובדה מדאיגה נוספת היא הירידה בגילאי התחלואה: מחלות כגון סוכרת, לחץ דם וערכי כולסטרול גבוהים נחשבו פעם למחלות הנפוצות אצל אנשים מבוגרים, אך כיום מספר הילדים ובני הנוער החולים במחלות אלו הולך ועולה.
כיצד קשורה לכך הטלוויזיה?
עד היום, הוסבר הקשר בין שעות הצפייה הרבות לבעיות בריאותיות על ידי תופעות כגון הפחתת זמן העיסוק בפעילות גופנית ואכילה לא מבוקרת כשאנו יושבים אל מול המסך. כאשר אנו צופים בטלוויזיה אנו פעילים פחות. ילדים ומבוגרים הצופים שעות רבות במסכים עושים זאת לרוב במנוחה ועל חשבון שעות בהם היו יכולים לבצע פעילות גופנית מסוגים שונים. בנוסף, בזמן הצפייה אנו מודעים פחות לתחושות הרעב והשובע שלנו. רבים נוהגים לשלב אכילה כשהם צופים בטלוויזיה או עובדים מול המחשב. במחקרים שונים הוכח שכמות המזון הנצרכת כאשר דעתנו מוסחת גדולה יותר, לעומת הכמות שאנו צורכים כשאנו מתרכזים בארוחה שלפנינו. אין ספק שצפייה בטלוויזיה או בכל מסך אחר, מסיתה מאתנו את תשומת הלב.
בנוסף, מחקרים מראים כי מול המסך, אנו נוטים להעדיף מזון מלוח יותר ועשיר יותר בשומן, העוזר להתגבר על הסחת הדעת. מזון אחר ייתפס בעיננו כתפל בזמן הצפייה.
אומנם, יש עוד גורמים הקושרים את המסכים לירידה בבריאותנו. מחקר חדש שפורסם לאחרונה, למשל, שופך אור על השפעת הפרסום על התשוקות שלנו לאוכל. המחקר, שהתנהל ביחידה לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת דרטמות' בארה"ב, ביקש להוכיח שיש קשר בין צריכת מזון עודפת של בני הנוער ובין העוררות הפיזיולוגית שלהם בזמן הצפייה בפרסומות לסוגים שונים של מאכלים. במחקר זה, בו נחשפו הנבדקים לפרסומות של מזון מהיר, התגלה כי ההשפעה הפיזיולוגית והמוחית של הפרסומת הייתה זהה לחלוטין להשפעה שיש לאוכל אמיתי המוגש לפנינו. אצל הנבדקים בעלי עודף משקל התגובה אף הייתה חזקה יותר. במילים אחרות, המפרסמות הכינו את גופם של הנבדקים לאכילה של ממש, מה שמוביל בהכרח לרצון לאכול את אותו המזון שהוצג בפנינו. המאבק היום יומי בגירויים אלו הופך למשימה כמעט בלתי אפשרית כשאנו נחשפים לאורך כל היום, דרך מסכים שונים, אל פרסומות רבות של מזון לא בריא.
מה הפתרון?
החוקרים הציעו לנצל את השפעה זו של המסכים שמסביבנו כדי להעביר מסרים שדווקא יובילו לאכילה בריאה יותר. כנראה שהצעד הראשון והפשוט יותר, הוא להקטין את החשיפה שלנו ושל ילדנו לפרסומות אלו, על ידי צמצום שעות הישיבה מול המסכים. מומלץ לילדים כיום לצמצם את זמן השהייה מולם לשעה-שעתיים ביום.
למקורות נוספים:
http://cercor.oxfordjournals.org/content/early/2015/05/19/cercor.bhv097.full.pdf+html
Individual Differences in Reward and Somatosensory-Motor Brain Regions Correlate
with Adiposity in Adolescents