מתוק כדבש
ראש השנה כבר ממש כאן ואיתו הממתיק המסורתי של החג – הדבש. ראיה וולך, דיאטנית במכבי, משתפת אותנו במספר סגולות חשובות של המאכל הצהוב והמתוק.
דבש היה מוכר לרוב התרבויות העתיקות ושימש גם למאכל וגם כתרופה. לתקופה ארוכה בהיסטוריה של האנושות שימש הדבש מקור חשוב לפחמימות והווה ממתיק זמין יחיד עד שהתחיל היצור התעשייתי של הסוכר שהחליף אותו ב-1800.
אז ממה הדבש מורכב?
המרכיב העיקרי של הדבש הוא פחמימות המהוות 95% ממשקלו היבש. מדובר בעיקר בשני סוגים חד – סוכרים: פרוקטוז וגלוקוז.
בנוסף לסוכרים עיקריים אלו, מכיל הדבש מגוון רכיבים נוספים כמו חומצות אמינו, חלבונים, ויטמינים, מינרלים, פוליפנולים ותרכובות ארומטיות בכמות קטנה. אמנם התרומה של רכיבים אלו למילוי הצרכים התזונתיים היומיים של האדם היא שולית, אך הם אלו האחראים לרוב התכונות הביולוגיות של הדבש.
בואו נכיר חלק מהתכונות הביולוגיות הללו :
- בספרות ניתן למצוא עדויות לכך שלדבש פעילות נוגדת זנים מסוימים של חיידקים, וירוסים ופרזיטים. כך שיש בהחלט הגיון מדעי מאחורי שתיה של תה עם כפית דבש כשחולים.
- במחקרים בבני אדם, מתן דבש בכמות גדולה של 50-80 גרם פר מנה (5-8 כפיות בפעם אחת) הראתה פעילות אנטיאוקסידנטית (נוגדת חימצון) משמעותית ואפקט אנטי דלקתי. יש הסבורים שהפעילות נוגדת החימצון קשורה במניעה של מחלות כרוניות מסוימות ובעלת תפקיד בהאטת הזדקנות העור. דבש שנעשה מצוף של פרחי כוסמת, סויה ותלתן מככבים בראש הרשימה של פעילות אנטיאוקסידנטית, כך שיש היגיון מדעי העומד מאחורי השימוש בדבש בתעשיית הקוסמטיקה.
- כיום נמצא דבש בשימוש גם בטיפול בכוויות ופצעים מסוגים מסוימים.
- חשוב לציין כי התכונות והרכיבים השונים של הדבש שמאפשרים את ההשפעות החיוביות הללו, כמו גם טעמו וצבעו, תלויים במקור הבוטני של הדבש (סוג הפרחים שמהם נאסף הצוף).
- כמו כן, לשמירה על התכונות הללו, חשוב לשמור את הדבש במקום קריר וחשוך, ולאכול אותו כשהוא טרי (עד חצי שנה מהאריזה).
אבל כאמור – לא הכל דבש…
באחת מהמחקרים בנושא, בו נבדקה השפעה של המתקה עם דבש (בכמות של 50 גר ליום) מול המתקה בעזרת סוכרוז (סוכר לבן) או עם סירופ תירס עשיר בפרוקטוז (HFCS) לא ראו הבדל בין סוגי הממתיקים, ושלושתם גרמו לעליה בערכי טריגליצרידים יחסית לרמות לפני ההתערבות, והראו השפעה שלילית על מטבוליזם של סוכר בגוף באופן כללי. בעבודות נוספות נקשרה צריכה של פרוקטוז לעליה בחומצה אורית בדם.
לסיכום, לדבש תכונות חיוביות רבות, מה שמצדיק שימוש בו במצבי הצטננות וכמרכיב במשחות ובקרמים. אולם, מכיוון שתכולתו העיקרית היא סוכרים, ואין היום עדויות להעדפתו על פני חומרי המתקה אחרים – כדאי לצרוך אותו במתינות. צריכה מתונה חשובה בעיקר כשכבר קיימת הפרעה מטבולית כמו הפרעה באיזון סוכר, טריגליצרידים וחומצה אורית.
רוצים לדעת עוד?
הצטרפו לעמוד שלנו, מכבי תזונה בפייסבוק!
