מה מרגיז לכם את השלפוחית?
דמיינו לכם: גמר המונדיאל, דקה 90, המשחק נכנס להארכה והתוצאה תיקו 1:1. אפשר לחתוך את אוויר בסכין. קערות הפיצוחים חצי ריקות והשולחן מלא בקליפות חמנייה שפספסו את יעדן.
כל החדר ממוקד במרקע שמשדר את המשחק ומחכה לדעת מי תהיה אלופת העולם. לפתע אתם מרגישים צורך עז ללכת לשירותים – וזאת לא הפעם הראשונה במשחק הזה. זאת כבר הפעם החמישית. איך שהורדתם את המים, אתם שומעים קריאות שמחה אדירות מכיוון הסלון. פספסתם את הגול שסיים את המשחק! אם תרחיש כזה או דומה מוכר לכם, יכול להיות שאתם סובלים משלפוחית רגיזה. ד"ר קובי סתיו, מנהל היחידה לנוירו-אורולוגיה במרכז הרפואי אסף הרופאמסביר לנו על התופעה.
תסמונת השלפוחית הרגיזה היא מצב שבו ישנה התכווצות לא רצונית של שריר השלפוחית, דבר המוביל לבריחת שתן. במרבית המקרים המטופל יתלונן על דחיפות ותכיפות במתן שתן, אי יכולת להתאפק (כולל בשעות הלילה) ובכשליש מהמקרים ישנה בריחת שתן בדרך לשירותים.
הגורם לתסמונת לא ידוע וכ-17% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. ככל שגיל המטופל עולה, כך שכיחות הופעתה עולה (כ40% מבני ה-70 ומעלה סובלים ממנה). עד לא מזמן חשבו שהגורם לתופעה היא בלוטת הערמונית, אך מחקר שהוכיח ששכיחותה אצל נשים דומה לזו של גברים שלל השערה זו.
אין ספק שערמונית מוגדלת מחמירה את המצב, אך לא גורמת לו.
הנזק שגורמת התופעה הוא בעיקר ברמת איכות חיים. נגרמת פגיעה לזוגיות, לחיי המין של המטופלים, אשר חוששים מדליפת שתן בזמן קיום היחסים. היא פוגעת גם ביכולת לתפקד במקום העבודה, ביכולת לבצע פעילות גופנית ובאופן כללי לא מאפשרת לאדם להתנהל בספונטניות מחשש שיתמודד עם בריחת שתן במקום ציבורי. מחקר שנערך מצא שהפגיעה בשגרת היום של התסמונת קשה אף מהפגיעה בחולי דיאליזה.
הטיפול הראשוני הוא ברמת שינוי התנהגותי והסרת גורמים שעלולים לגרות את השלפוחית מהדיאטה: קפאין ומוצריו, משקאות מוגזים/חריפים ועישון.
טיפול משני הוא טיפול תרופתי באמצעות תרופות אנטי כולינרגיות, המרפות את שריר השלפוחית. חשוב לציין שהתרופות נותנות טיפול נקודתי, אך עם הפסקת השימוש בהן תחזור התופעה.
בנוסף, לתרופות תופעות לוואי והן בד"כ פה יבש ועצירות. רק כ-20% מהמטופלים ממשיכים ליטול את התרופה לאחר שנה, כיוון שיש ציפייה שהיא תיתן מענה של 100% לבעיה וזה לא כך – לכן חשוב לבצע תיאום ציפיות עם המטופל בטרם נטילת התרופה.
טיפולים נוספים שמוצעים הם ה-bladder drill, המפתח את יכולתו של אדם להתאפק. התרגילים מדורגים ומלמדים את המטופל להתאפק (בהתחלה זמן קצר ולאחר מכן לאורך זמן ארוך יותר), תוך הסחת תשומת הלב מהשלפוחית. אימון לרצפת האגן (אצל נשים) יכול לתרום ליכולת לשלוט בשרירי האזור.
כמו כן, ישנם טיפולים נוספים, וביניהם, הזרקת בוטוקס לשלפוחית – טיפול המרפה את שריר השלפוחית, טיפול נוסף הנקרא sacral neuromodulation שבו מושתלת בחוט השדרה אלקטרודה המאפשרת באמצעות פולסים חשמליים לשלוט בפעילות שרירי השלפוחית. ובמקרים קיצוניים ניתן לבצע ניתוח להגדלת שלפוחית השתן.