להפוך לאבא גם כשזה נראה בלתי אפשרי – על טיפול בהעדר זרע מוחלט
"העדר זרע מוחלט, אָזוֹאוֹספֶּרמיה, מצוי לרוב דווקא אצל גברים בריאים לחלוטין אשר מגלים במקרה כי יש בעיה. הבשורה תופסת אותם כרעם ביום בהיר". כך אומר ד"ר שי שפי, אורולוג ויועץ פוריות הגבר במכבי. "טיפולים חדשים", הוא מוסיף", יכולים לעזור לגברים הסובלים מהבעיה להפוך לאבות ביולוגים לכל דבר". ד"ר שפי, המומחה המוביל בישראל לבריאות הגבר (אָנדְרוֹלוֹגיה) וחלוץ הניתוחים המיקרו-כירורגיים החדשים מסביר:
ד"ר שפי, מהי אזואוספרמיה?
אָזוֹאוֹספֶּרמיה הוא מצב של העדר זרע מוחלט. כלומר, לגבר אין אפילו תא זרע אחד בזירמה. לצורך אבחנת אזואוספרמיה יש לבצע שתי בדיקות זרע לפחות. לעיתים העדר הזרע קשור למחלות הורמונָליות או גנטיות אך במרבית הפעמים גברים בריאים לחלוטין, ללא בעיות או סימנים מקדימים, מגלים שהם סובלים מהעדר זרע. הבעיה מתגלה רק כאשר הם מבקשים להקים משפחה ונתקלים בקושי בהשגת הריון. חשוב להדגיש, כי כ-1% מכלל אוכלוסיית הגברים לוקה בבעיה הזו. כלומר, כ-40,000 מכלל הגברים הישראלים מגלים כי הם שייכים לקבוצה הזו.
האם ניתן לטפל בבעיה וכיצד?
יש שני סוגים של אזואוספרמיה: חסימתית ולא-חסימתית. כשליש מהגברים הלוקים בבעיית העדר זרע נמצאים תחת ההגדרה של אזואוספרמיה חסימתית. בתופעה זו קל יותר לטפל, היות שבה קיימת "חסימה בצנרת" המונעת מהזרע לצאת החוצה, אך אין בעיה במנגנון יצור הזרע. באמצעות ניתוח ניתן להפיק זרע אשר ישמש מאוחר יותר בהפריה חוץ-גופית. שיעורי ההצלחה בהפקת זרע כירורגית באזואוספרמיה חסימתית נושקים ל-100%.
באזואוספרמיה לא-חסימתית, לעומת זאת, הבעיה היא ביצור הזרע עצמו, ועל כן שיעורי ההצלחה נמוכים יותר. בעזרת ניתוח מיוחד ניתן למצוא כמויות קטנות של זרע אשר ישמש גם הוא בהפריה חוץ-גופית.
בכל מקרה, יש היום לרשותנו ניתוחים חדשניים אשר מעלים את שיעורי ההצלחה ומאפשרים להמשיך בהפריה חוץ-גופית.
מה הם הניתוחים החדשים, ובמה הם שונים מהקודמים?
לאזואוספרמיה חסימתית ניתן לבצע טיפול בשם TESA- דיקור באשך אשר באמצעותו אפשר להפיק מספר מוגבל של תאי זרע. הדיקור נעשה כמה וכמה פעמים במהלך החיים, עד אשר הגבר מגיע למספר הילדים שביקש. כיום ניתן לבצע ניתוח מיקרוכירורגי מורכב יותר, תחת מיקרוסקופ, בשם MESA, שבאמצעותו מפיקים כמות גדולה מאוד של תאי זרע. כלומר, מספיק ניתוח אחד בלבד.
הבעיה קשה יותר באזואוספרמיה לא-חסימתית. בבעיה זו, אפילו כיום, לא ניתן לדעת לפני הניתוח אם אפשר למצוא מוקדים מיקרוסקופיים של ייצור זרע באשכים, ואם כן – היכן הם ממוקמים באשך. הניתוחים המיושנים התבססו על ביופסיה אקראית (או מספר מצומצם של ביופסיות כאלה) עם שיעור ההצלחה של 20%-40% בלבד. טעות הדגימה יכולה להיות גדולה מאוד, ומכאן נחיתותם.
החל מסוף שנות ה-90 ישנו ניתוח מיקרו-כירורגי יעיל ומוצלח יותר, בשם microTESE, הנעשה עם מיקרוסקופ ניתוחי מיוחד, ומאפשר סריקה נרחבת של רקמת האשך ולקיחת דגימות מאיזורים בהם הסיכוי למצוא זרע גבוה יותר. כלומר, אין מדובר רק בביופסיה אקראית. במקרה זה שיעורי ההצלחה גבוהים יותר ואצל עד כ- 60% מהגברים ניתן למצוא זרע.
במרבית המקומות עדיין מבצעים את הניתוחים המיושנים. הניתוחים החדשים פחות מוכרים, ודורשים התמחות מיוחדת, בנוסף לזמן ניתוח ממושך יותר, וציוד יקר יותר.
