להיבדק כדרך שיגרה

זמן קריאה: 2 דקות
|
7 ביול 2013

22805-Blog-Photo-NEW_Woman-(21220)3

אנחנו מודעות לחשיבות הבדיקות השגרתיות, ביקור אצל רופא המשפחה שלנו ומעקב אחר המדדים. מדוע אנחנו לא מקפידות לעשות זאת גם עם רופא הנשים שלנו?

ד"ר משה רויבורט, מומחה בגינקולוגיה במכבי שירותי בריאות, מסביר כי החשיבות של ביקורים תקופתיים שכאלה אצל הגינקולוג היא מניעתית – היא יכולה לאפשר אבחון מוקדם של מצבים שונים שייתכנו בתפקודם ובבריאותם של איברי המין והשדיים.

מעקב שגרתי כולל כמה בדיקות: בדיקה גינקולוגית ידנית, סקירת אולטרא-סאונד של האגן הקטן (איברי הרבייה הפנימיים), בדיקת שד, לאיתור וזיהוי גושים חשודים בשדיים, בדיקת פאפ (PAP), אותה מבצעים אחת ל-1-3 שנים, תלוי בגיל האישה ובהיסטוריה הרפואית שלה. בדיקה זו היא בעצם בדיקת סקר מוקדמת לאיתור מצבים טרום-ממאירים בצוואר הרחם.

באיזה מצבים צריכה תדירות הביקורים להיות גבוהה יותר?

"אם ישנו ממצא כלשהו, הדבר מחייב מעקב יותר תדיר. כך לדוגמא, אם בבדיקת הפאפ הקודמת אותר ממצא כלשהו, או שבבדיקת שדיים נמצא גוש כלשהו, או אם באולטרא-סאונד יש ממצא שמחייב מעקב צמוד, כדאי לבקר לעתים מזומנות יותר. גם היסטוריה משפחתית שמעלה סיכון למחלות כאלה ואחרות, כמו גם ההיסטוריה האישית של המטופלת, מצריכים מעקב צמוד יותר".

דיברת על חשיבות האולטרא-סאונד. אבל לא לכל רופאי הנשים יש מכשיר אולטרא-סאונד במרפאה שלהם.

"גם אם לרופא אין מכשיר כזה, יש לקבל הפניה לבדיקת אולטרא-סאונד אצל טכנאי או רופא, כדי להשלים את הבדיקה המקיפה ביותר, שהיא אולטרא-סאונד של האגן הקטן".

ישנם פעמים בהם יש להגיע לרופא הנשים בהקדם, גם אם הבדיקה השנתית שלה עדיין רחוקה. לדוגמא: כאבי בטן חריפים; דימום וגינאלי שלא בזמן הווסת או אחרי קיום יחסי מין; הופעת גוש או נגעים שונים באיברי המין; זיהוי של ממצא חשוד בבדיקה עצמית של השד; או הפרשה מהפטמה. "אלה המקרים הבולטים ביותר שמצריכים מן האישה לפנות בזריזות לגינקולוג שלה" מסכם ד"ר רויבורט.