טיפולי שיניים לגיל השלישי

זמן קריאה: 6 דקות
|
12 במאי 2020

טיפולי שיניים בגיל השלישי

במיוחד עכשיו, חשוב להבין מתי ביקור אצל רופא השיניים הופך לנחוץ. ד"ר טרודי לב-דור, מומחית מכבידנט, מסבירה באיזה מקרים אסור להזניח את השיניים ואיך להתגבר על החרדה מטיפול בגיל השלישי?

המציאות החדשה דחתה את הביקור אצל רופא השיניים עד להודעה חדשה, אבל עכשיו כשמתחילים לחזור לשגרה ועם חזרתם של מרפאות מכבידנט לפעילות, חשוב גם לחזור לטפל בשיניים, בחניכיים ובחלל הפה, במיוחד בגיל השלישי.

 

על מנת שתדעו האם ומתי כדאי לפנות לרופא, איך נראה טיפול בגיל השלישי ומה עושים כדי להתגבר על החרדה – ד"ר טרודי לב-דור, מומחית לרפואת הפה, יועצת לתחום הסיסטמי ולגיל השלישי במכבידנט, ריכזה עבורכם שאלות נפוצות ואת התשובות עליהן בתחום רפואת השיניים בגיל השלישי – לשגרה הנוכחית ולמען עתיד בריא.

 

אילו תופעות הקשורות לרפואת שיניים מופיעות בגילאים מבוגרים החל מ-75 ומעלה?

בגיל השלישי שכיחות מחלות חניכיים גבוהה יותר ביחס לשאר האוכלוסייה. מחלת החניכיים הכרונית (פריודונטיטיס) למשל, מהווה פגיעה בלתי הפיכה במערכת האחיזה של השיניים. מחלה זו מלווה בדלקת מתמדת וגורמת לספיגת עצם ולאובדן שיניים.

 

מחלות רבות, כגון מחלת הסוכרת, משפיעות על מצב החניכיים בגיל מבוגר. אנשים הסובלים מסוכרת יסבלו יותר ממחלות חניכיים וזיהומים בחלל הפה, ולפיכך העדר שיתוף פעולה עם הרופאים והזנחה יחמירו מאוד את המצב, מלבד הפגיעה ברקמות. סוכרת מתבטאת גם בפה יבש, בתחושת צריבה, בפגיעה בחוש הטעם ובעלייה באחוז המטופלים הסובלים מסינדרום "הפה השורף". הירידה בכמות ואיכות הרוק מחמירה את מחלת החניכיים, מובילה לעלייה בשכיחות העששת ופוגעת ברטנציה של התותבת בקרב בעלי תותבות נשלפות.

 

אוכלוסייה נוספת שדורשת התייחסות בגיל השלישי הם חולי הלב. חולי לב רבים נוטלים תרופות מקבוצות שונות לדילול הדם, המחייבות קשר הדוק עם הרופא המטפל. זאת, על מנת להתאים את תכנית הטיפול למצבו של המטופל, ובייחוד במטופלים הרגישים לזיהום.

 

מאחר והאוכלוסייה המבוגרת סובלת מיותר מחלות, הם נוטלים יותר תרופות. תרופות אלו עשויות לגרום לתופעות לוואי כגון ירידה בכמות ובאיכות הרוק, המובילה ליובש פה ולקושי בלעיסה ובבליעה, אובדן חוש הטעם, פטרת, פצעים ברקמות הרכות ועוד.

 

כיצד להתמודד עם הטיפול במחלות הכרוניות לצד טיפולי שיניים בגיל השלישי?

שיתוף פעולה הדוק בין הרופא הכללי ורופא השיניים הינו בעל חשיבות גדולה. אפשר לשקול החלפה לתרופות שגורמות לפחות תופעות לוואי, או הפחתת מינון במידת האפשר. במקרה הצורך, יש לתת תחליפי רוק מלאכותיים.

 

באיזה תדירות חשוב ללכת לשיננית ולרופא בגיל השלישי?

באופן כללי התדירות לא עולה עם הגיל. גם מטופל בגיל 75 עם שיניים תותבות צריך להגיע לבדיקה פעם בחצי שנה, בדיוק כמו שנהוג ללכת בגיל 40, 50 ו-20.

התדירות משתנה בהתאם למצב הדנטלי. כך למשל, אדם עם מחלת חניכיים ורקע של דלקת חייב להגיע לביקורת פעם בשלושה עד ארבעה חודשים, ולבקר שיננית פעם בשלושה חודשים.

 

איך לשמור על השיניים בגיל השלישי?

כיום, הטיפול המניעתי הכולל ביקורות תכופות אצל רופא השיניים והשיננית, הוא החשוב ביותר. זאת, במטרה לשמר את השיניים של המטופל ככל הניתן. הביקורות מונעות את החמרת המצב ולעיתים אף מונעות התפתחות של זיהומים.

בעבר, לבני משפחתנו המבוגרים היו תותבות נשלפות גם בגילאים שנחשבים היום צעירים כמו 50. היום מטופלים מבוגרים מאוד אינם מוכנים אפילו לשמוע על שיניים תותבות, וגם רופאי השיניים לא ממהרים להמליץ עליהן ומציעים פתרונות חלופיים. כך למשל, במקרים של חוסר שיניים, האפשרות המועדפת תהיה מתן שיקום לא נשלף גם אם הדבר מחייב התקנת שתלים.

לעומת זאת, במידה והמטופל הגיע לשלב שמצריך שיניים תותבות נשלפות, עליו להיות במעקב אחר הרקמות בחלל הפה. גם התותבות עצמן צריכות טיפול ותחזוקה שוטפת ומומלץ להחליפן כל כמה שנים. את התותבות יש לתחזק בכל יום לצורך ניקוי וחיטוי, ובמידת הצורך יש לשלוח למעבדה ולתיקון. אי ניקוי התותבות עלול לגרום להתפתחות פטרת בחלל הפה.

כמו כן, על מנת לשפר את היציבות שלהן ולשפר את הנוחות והאסתטיקה, ניתן לשקול התקנת שתלים בלסת לייצוב התותבת, דבר שיוביל לשיפור ביכולת הלעיסה ובביטחון העצמי של המטופל.

 

איך להתמודד עם החשש מטיפולי שיניים אצל מבוגרים?

בשונה מילדים שמהווים בדרך כלל אוכלוסייה בריאה הסובלת מחרדה לפני הטיפול, אוכלוסיית המבוגרים בגיל השלישי מתחילים מנקודת מוצא של בריאות לקויה. בעיות שיניים הן חלק ממכלול הבעיות הרפואיות המלוות אותם ביום יום, דבר היוצר חשש נוסף בתקופה רגישה שכזו. על כן, ראשית יש להכיר את המצב הרפואי של המטופל. לצורך כך עורכים בירור לגבי התרופות שהוא נוטל באופן קבוע, מאבחנים את מצב הפה והשיניים שלו, ועושים תיאום ציפיות לגבי אפשרויות הטיפול.

במידה והטיפול הכרחי, אך המטופל חרד ולא ניתן לטפל בו עקב כך, ניתן לשקול טיפול בסדציה (טשטוש) או בהרדמה כללית. בסדציה המטופל נושם בכוחות עצמו ונמצא במצב שבו ניתן לתקשר איתו, לעומת הרדמה כללית שבמהלכה המטופל מורדם ומונשם. טיפולי הסדציה וההרדמה הכללית מתבצעים בבית חולים על ידי צוות שהוכשר לכך ושאושר על ידי משרד הבריאות.

 

איך מקלים על כאב?

ישנן שיטות מתקדמות לאלחוש והרדמה מקומית של אזור הטיפול ולכן ניתן לבצע טיפולים ללא כאב. בשלב ההחלמה מהטיפול, ובהתאם לטיפול שבוצע, ניתן לשקול מתן אנטיביוטיקה, סטרואידים או נוגדי כאב. זאת, רק במידת הצורך ועל מנת להפחית את הכאב ואת חוסר הנוחות שעשוי להתעורר לאחר הטיפול.

 

מהפכה ברפואת השיניים – אנחנו כאן בשבילכם

חברי מכבי שלי בגיל 75 ומעלה יכולים לעבור מגוון טיפולי שיניים מונעים ומשמרים ללא עלות או בהשתתפות עצמית נמוכה ברשת מכבידנט ובמרפאות שבהסכם. חברי מכבי כסף, זהב ושלי זכאים להנחות נוספות על מגוון טיפולים, כולל טיפולים משקמים, הרדמות וצילומי שיניים.

 

לזכאות המלאה >>