טיסה נעימה: שומרים על הבריאות בדרך לחופשה
קיץ, חופש והחגים בדרך – מתכננים לטוס לחופשה? מהן התופעות הבריאותיות שעלולות להתעורר בטיסות, ומהן הדרכים שיעזרו לכם להתמודד איתן בדרך לחופשה בריאה ומהנה. בדרך לשדה נכנסים לקרוא
נגמרו הקייטנות והחגים בדרך, רבים מאתנו יוצאים לחופשות ברחבי העולם. בעוד שטיסה יכולה להיות חוויה נפלאה, היא עלולה גם להיות כרוכה בתופעות בריאותיות לא רצויות. בדרך לטיסה הבאה, הנה כמה תופעות וסיכונים שכדאי להכיר למנוע:
1. הצטננות וזיהומים אחרים:
מאחר שבטיסה יושבים אנשים רבים בחלל סגור אחד המאוורר במערכת אוורור סגורה בחלקה, הסיכוי להידבק בזיהומים שונים גובר. במטוס ובשדות התעופה אנחנו גם נחשפים לאנשים שמגיעים ממקומות מגוונים בעולם, נושאים עליהם וירוסים וזנים שונים שהגוף שלנו טרם נחשף אליהם וטרם פיתוח נוגדני הגנה.
בנוסף לכך, הנטייה ליובש ולעייפות רק מגבירים את הרגישות להידבקות ממזהמים שונים כמו למשל לאחר מגע במשטחים מזוהמים של מסכי מגע או חדרי שירותים.
מה אפשר לעשות?
אם אתם מצוננים או חשים שחליתם, הימנעו מלטוס כדי להימנע מהדבקת חבריכם לטיסה.
אמנם ההנחיות לעטיית מסיכת אף-פה משתנות לפי מידת ההתפרצות של הקורונה באותה תקופה, אך למען ביטחונכם האישי יש לשקול ברצינות עטיית מסיכה לאורך רב הטיסה והשהיה בטרמינל ובחללים סגורים. הוכח כי שהיה עם מסכה מפחיתה הסיכון להדבקה.
בטיסות מומלץ כמובן להקפיד על כללי ההיגיינה השגרתיים של שטיפת ידיים במים ובסבון.
2. יובש:
האוויר הזורם במערכת האוורור של מטוסי הנוסעים מכיל אחוזים נמוכים של לחות. האוויר היבש מייבש את הריריות של דרכי הנשימה ועלול לגרום ליובש בעיניים, בגרון, בעור ולתחושת צמא מוגברת.
מה אפשר לעשות?
ניתן להקל על היובש באמצעות שתייה מרובה לאורך הטיסה. בנוסף לכך, ניתן להקל על יובש העיניים באמצעות טיפות של תחליפי דמעות. תוכלו גם להשתמש בקרם לחות לעור, ובשפתון כדי להשיב את הלחות לעור הגוף והשפתיים.
3. לחץ וכאבים באוזניים:
השינויים בלחץ האוויר בטיסות, בעיקר בהמראות ובנחיתות, עלולים לגרום לתחושת לחץ, אטימות וכאבים באוזניים, אשר נגרמים עקב הבדלים בין לחץ האוויר שבאוזן התיכונה לבין לחץ האוויר שמחוצה לה. הנטייה לתחושת כאב ולחץ שכיחים יותר אצל אנשים שסובלים מגודש במערכת הנשימה העליונה, כמו למשל אנשים מנוזלים, או אנשים עם סינוסיטיס.
מה אפשר לעשות?
מומלץ לערוך פעולות פשוטות שמעודדות את השוואת לחץ האוויר שבאוזן התיכונה לזה של הסביבה החיצונית: בזמן הנחיתה וההמראה ניתן לפהק, לבלוע רוק, ללעוס מסטיק או לנשוף תוך כדי סתימה של האף ולפמפם בדומה לקינוח האף. הסובלים מאלרגיות או מגודש בדרכי הנשימה, יכולים לאחר היוועצות עם רופא המשפחה, להשתמש בטיפול תרופתי מתאים לייבוש ולהפחתת הגודש, אך חשוב לדעת שאלו עלולים להגביר את הנטייה ליובש בגוף עוד יותר.
4. פגיעה בזרימת הדם ברגליים:
השהייה במחלקת התיירים בטיסות ארוכות, מצריכה ישיבה במשך שעות ארוכות כמעט ללא תנועה. חוסר בתנועה לפרק זמן ארוך מ-5 שעות בשילוב עם יובש האוויר, עלולים להביא להאטה בזרימת הדם ולהיווצרות קרישי דם מסוכנים בגפיים התחתונות. הסיכון גדול יותר עבור אנשים לאחר ניתוח, אנשים הסובלים ממחלות ממאירות, אנשים עם הפרעות בקרישת הדם, מעשנים, נשים הנוטלות תכשירים הורמונליים כמו גלולות למניעת היריון, אנשים עם השמנת יתר, נשים בהיריון ועוד.
מה אפשר לעשות?
בטיסות ארוכות מומלץ להעדיף לשבת במושב המעבר ולקום וללכת עד כמה שניתן, לבצע תנועות מתיחה של הגפיים התחתונות ולהרבות בשתייה. אם אתם סובלים מבעיות בקרישת הדם, היוועצו לפני הטיסה ברופא המטפל ובררו האם יש צורך בטיפול תרופתי לדילול הדם, והאם מומלץ לגרוב גרביים אלסטיות לעידוד זרימת הדם.
5. מחלות כרוניות וטיסה:
לחץ החמצן בתא הנוסעים הוא נמוך ביחס ללחץ האוויר שאליו אנחנו מורגלים בשגרה, ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם ומחלות ריאה, עלולים להיות רגישים יותר לשינויי לחץ האוויר ולסבול מקשיי נשימה.
מה אפשר לעשות?
אם אתם סובלים ממחלות כלשהן, חשוב להקפיד ליטול את התרופות הקבועות בהתאם להמלצות הרופא המטפל. כמו כן, מומלץ להיוועץ לפני הטיסה עם הרופא המטפל, לוודא אם המחלה מטופלת ומאוזנת, ולברר מהן דרכי הטיפול המומלצות בחופשה.
בנוסף, מומלץ לאנשים עם מחלות כרוניות לשאת את התרופות הדרושות להם לכל החופשה בתיק היד ולא בתא המטען, ולשאת עמם דוח רפואי מרכז באנגלית המפרט את רשימת האבחנות והתרופות שהם נוהגים ליטול. ניתן להפיק מסמך מעין זה באופן עצמאי ממכבי אונליין או דרך אפליקציית מכבי לסלולר, ללא צורך בפנייה לרופא.
6. עייפות וג'ט לג:
טיסות גורמות לעתים קרובות לשינויים בסדר היום ובזמני השינה, אשר עלולים להביא לעייפות. בנוסף לכך, מעבר מהיר בין אזורי זמן שונים, עלול לשבש באופן זמני את השעון הביולוגי שלנו ולג'ט לג (בעברית 'יעפת') שעלול להביא לא רק לעייפות אלא גם לכאבי ראש, עצבנות ואפילו בעיות עיכול. ככל שאנחנו מתבגרים יותר, תופעת הג'ט לג עלולה להשפיע עלינו יותר.
מה אפשר לעשות?
מומלץ להשתדל לשמור, ככל הניתן, על שינה בשעות החושך ועל ערות בשעות האור בהתאם למקום שבו נחתתם. אנשים שמתקשים להירדם יכולים להיוועץ מראש ברופא, ולבקש מרשם לכדורי מלטונין (ההורמון המשרה שינה ומסייע בהרדמות), המיועדים לאנשים בני 55 ומעלה במקרים של נדודי שינה.
יש לאפשר לגוף הסתגלות איטית והדרגתית, ולהיות ערים לתסמינים שונים ולצרכים של הגוף.
טיסה נעימה וחופשה טובה ובריאה!