זמן חיסון: להתגונן היום מפני המחר

אין ספק כי הירידה בשיעור ההתחסנות באוכלוסייה עשויה להביא להתפרצות של מחלות קשות שחשבנו שכבר עברו מהעולם. התפרצות הפוליו האחרונה בישראל היא רק רמז קל למה שעלול לקרות. וגם: מה אומרים המספרים על הסיכון לעומת הסיכוי ומהו "פרדוקס הצלחת החיסונים"?

מבט חטוף בלוח השנה חושף את העובדה שהוא גדוש באינספור ימים שמוקדשים לנושאים כאלו ואחרים – מיום כדור הארץ ועד יום הדבורים העולמי. אבל יש רק מעט נושאים שזוכים לשבוע שלם שמוקדש רק להם. אחד החשובים שבהם הוא השבוע העולמי לעידוד חיסונים, שיצוין החל מ-28 באפריל.

אין ספק כי החיסונים נחשבים לאחת מההתערבויות היעילות, הבטוחות, השוויוניות והזולות ביותר למניעת מחלות ולקידום בריאות האוכלוסייה. למעשה, מעריכים כי החיסונים מונעים 2.5 מיליון פטירות מדי שנה בעולם.

פרדוקס הצלחת החיסונים הגדול

אביב 2022. במסגרת פעולות ניטור שפכים בירושלים מתגלה נגיף הפוליו, הגורם למחלה מידבקת הידועה יותר בשמה העממי "שיתוק ילדים". בבדיקות נוספות שבוצעו התגלה הנגיף גם במקומות אחרים בארץ, ומספר ילדים נדבקו. הילדים שנדבקו לא חוסנו במסגרת חיסוני השגרה. אחת מהם חלתה באופן קשה ולקתה בשיתוק. הילדה מעולם לא חוסנה, והיתה קורבן למחלה, שבעבר הלא רחוק גבתה אינספור קורבנות בעולם.

למעשה, המחלה הזו מעולם לא עזבה אותנו.

***

במתכונתם הנוכחית, החיסונים נולדו במאה ה-19 וזכו מיד להיענות אדירה מצד הציבור הרחב, שראה במו עיניו כיצד מחלות שבעבר הפילו חללים רבים – הולכות ומתמעטות עם הזמן בצורה משמעותית: מכולרה, טטנוס ואדמת ועד חזרת, דיפתריה וחצבת.

בשל ההיענות הגבוהה של הציבור, נוצרה חסינות עדר, וכך, במרוצת השנים, הלכו המחלות הללו ונעלמו מין העין. וברגע שהן התפוגגו מהזיכרון הקולקטיבי, נדמה היה לרבים שהן גם נעלמו מעולם. וכך, היו מי שסברו כי אין עוד צורך להתחסן. התוצאה: התפרצויות חוזרות ונשנות של מחלות שכבר שכחנו מקיומן. לא צריך זיכרון חזק בכדי לזכור את התפרצות החצבת בארץ מ-2018. בנוסף, בשנה שעבר וגם השנה אנו חוזים ביותר ויותר מקרים של פוליו.

והנה עובדה שלא רבים מודעים אליה: המחלות הקשות הללו אינן ניתנות לריפוי. מרגע שאדם חלה בהן, ניתן במקרה הטוב להקל על מצבו. לא יותר. הדרך היחידה למנוע אותן היא באמצעות חיסון.

לצערנו, כיום אנו חווים ירידה הולכת וגוברת בשיעור ההתחסנות של ילדים – נתון מדאיג בהחלט שמכניס את מערכת הבריאות כולה למצב כוננות לקראת התפרצויות.

החישוב הקר: סיכוי מול סיכון

כאשר מביטים על המספרים, הטבלאות והסטטיסטיקות, עולה תמונה ברורה להפליא: הסיכון מתופעות הלוואי מהחיסונים (שברובן קלות יחסית), זעום לעומת הסיכון הטמון בתחלואה.

אם ניקח למשל את החיסון נגד המופילוס אינפלואנזה B, הרי שהמספרים מדברים על אפשרות לפיה 5 ילדים מתוך 100 יחוו תופעות לוואי קלות כגון חום לא גבוה או נפיחות באזור ההזרקה. לעומת זאת, תחלואה במחלה עלולה לגרום לדלקת קרום המוח בשיעורים מפחידים:  50% ממי שלא יתחסנו – יחלו. חלק ניכר מהם ילקה במחלה באופן מסכן חיים.

מסיבה זו, מפליא לגלות שרבים מאיתנו נותנים לילדינו תרופות מורידות חום ומשככות כאבים מסוגים רבים, מבלי לקרוא לעומק את העלון לצרכן, אבל לעומת זאת, בכל מה שקשור לחיסונים – שבטיחותם לעתים קרובות גבוה עשרות מונים מזו של אותן תרופות – חלקנו עדיין חוששים.

שגרת חיסונים: בכל גיל

מיד עם לידתו, מקבל כל ילד בישראל חיסון נגד צהבת B. את המשך שגרת החיסונים – מגיל חודש ועד שנתיים – הוא יקבל בטיפת חלב. לכן, לביקור בתחנת טיפת חלב לאחר הלידה יש חשיבות קריטית בכל הקשור לשגרת חיסונים מיטבית. עוד חשוב לדעת כי חלק מהחיסונים הללו מוגבלים בזמן, ולכן יש להיצמד להנחיות כדי שלא ייווצר מצב שבו הפעוט לא יוכל לקבל חיסון בשלב מאוחר יותר. יתרון נוסף הוא העובדה שאחות טיפת חלב מעניקה הדרכה להורים בכל הקשור לחיסונים ולתופעות לוואי אפשריות.

שגרת החיסונים ממשיכה כידוע גם בגיל בית הספר, ובהמשך גם בצבא. אך מעניין לדעת כי גם למבוגרים ישנו מעין "סל חיסונים" מומלץ, כאשר חלקם מצוי בסל הבריאות.

הנה מספר דוגמאות:

חיסון נגד אדמת (שהנו חלק מחיסון אדמת-חצבת-חזרת)  לנשים בגיל הפוריות שמתכננות להיכנס להיריון (בהנחה שחיסון זה לא נעשה בילדותן).

חיסון נגד שעלת לנשים הרות. החיסון נועד להגן לא רק על האם, אלא גם על הרך הנולד, עוד לפני הלידה.

חיסון נגד נגיף הפפילומה. ניתן לילדים מאז 2015 ומומלץ למבוגרים, נשים וגברים כאחד, מגיל 18 שלא קיבלו אותו.

חיסון נגד דלקת ריאות. מומלץ לגילי 65 ומעלה בלי קשר לעונת השנה.

חיסון נגד שלבקת חוגרת. יעיל מאוד במניעת תחלואה של הרפס זוסטר. בקרוב צפוי להגיע חיסון המותאם גם למי שלא יכלו לקבלו עד היום (מדוכאי מערכת החיסון למשל).

בנוסף, ישנם חיסונים המיועדים לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, בעקבות מחלות כרוניות או טיפולים רפואיים שונים.

כך או אחרת, מבט מעמיק בנתונים מהארץ ומהעולם, מדגים היטב כי הסיכון מתופעות הלוואי מהחיסונים זעום לעומת הסיכון הטמון בתחלואה.

אנו חיים כיום בכפר גלובאלי, אי אפשר להסתתר מפני התפרצות תחלואה של נגיף או חיידק שמתפרץ בחלק מרוחק של העולם, כפי שראינו בפנדמיות ואפידמיות אחרונות. הרי אין אפשרות להתעטף בצמר גפן ולקוות שאלינו זה לא יגיע. לכן, אם יש אמצעי יעיל ובטוח שבעזרתו אפשר למנוע תחלואה, כדאי להשתמש בו. בכל מקרה מניעה היא הדרך הטובה ביותר "לטפל" במחלה.

השתתפו בהכנת הכתבה: אלינה בקר, ממונה תחום חיסונים ומירי קולא, ממונה תחום טיפות החלב