זמן הורים

זמן קריאה: 6 דקות
|
3 ביוני 2020

הורים

איך מתמודדים עם השלכות המציאות בשגרה החדשה, בלי לשכוח לדאוג גם לעצמנו? תמר אולמן, פסיכולוגית קלינית במכבי שירותי בריאות, מייעצת

 

מגפת הקורונה הייתה אירוע חריג יחסית בהיקפו ובעוצמתו, ואמנם קשה עדיין לאמוד את כלל השלכותיה, לחיוב ולשלילה, איך אין כל ספק כי ההשפעה ניכרת בחיינו בהרבה מאוד תחומים. כהורים, ההתמודדות היא אפילו רחבה יותר, כאשר היא נוגעת לא רק בדאגה לחיי הילדים והמשפחה, אלא גם בדאגה עצמית שלעתים נזנחת.

תמר אולמן, פסיכולוגית קלינית במכבי שירותי בריאות, מציעה שנעצור ולו לרקע קטן ונעזור לעצמנו בהתמודדות עם השגרה החדשה, כהורים, כבני ובנות זוג וכאינדיבידואלים.


איך ולמה הקורונה השפיעה עלינו?

התפרצות מגפת הקורונה הפכה את כולנו לפגיעים יותר והציפה לא-אחת תחושות של חרדה, חוסר אונים וחוסר שליטה בגורלנו, בין אם זאת הפעם הראשונה בה חרדה מסוג זה נחוותה ובין אם בהחמרה של חרדות קודמות שהיו קיימות. כעת, כמו בתקופת הסגר – התגובות למצב שונות מאדם לאדם: חלק כמהים ושמחים לחזור לשגרה המוכרת ואחרים דווקא ירגישו תחושת שחיקה לאחר תקופה ארוכה של פיחות עומס, חשש לגבי היכולת להתמודד כלכלית עם המשבר התעסוקתי החדש או לגבי הסיכון להידבקות חוזרת, דאגה לבריאות הילדים והמשפחה וליכולתם להסתגל לשינויים. בכל מקרה מדובר בשגרה חדשה, ומכאן, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. החזרה לשגרה דורשת הסתגלות מחודשת להגבלות המשתנות והתמודדות עם חששות, חדשות כישנות, שעולות בתקופה זו.

מהם הקשיים האפשריים של הורים בהתמודדות עם הילדים בימים אלו?

חזרתם של הילדים למסגרות החינוכיות לא בהכרח מלווה בהקלה ואנחת רווחה. התמודדות ההורים עם השינויים הרבים בחייהם מייצרת לחץ ודורשת משאבים רבים. במקביל, הילדים מתמודדים עם חוסר וודאות גדול לא פחות, מעצם העובדה שהם רגילים להישען על הוריהם. הרבה פעמים, מתוך זיהוי הלחץ של ההורים, הילדים עשויים לחוות חרדה וחשש, ומתוך רצון לזכות בתחושת ביטחון – לדרוש יותר דרך בחינה של גבולות, התקפי זעם, התנגדות או הסתגרות. במקרים אחרים, ילדים עשויים לחוות רגרסיה גם סביב הרגלים שנרכשו בעבר והתבססו באופן יציב. בהחלט ייתכן שילדים יחוו קושי בחזרה למסגרת גם אם בעבר היה להם טוב בה.

על כן, חשוב כהורים להיות גמישים בין עמדה שמספקת את הביטחון הרצוי ומשדרת שהבית עומד על כנו, שהוא יציב, אוהב וקשוב, ובין הימנעות מהבטחה של דברים שלא ניתן לדעת בוודאות. חשוב לזכור שבין אם תקופת הקורונה הייתה קשה ומתסכלת ובין אם הייתה חיובית ורגועה, קרה בה שינוי שדורש הסתגלות – והסתגלות היא תהליך שלרוב קורה מעצמו ובהדרגה אבל דורש זמן ומשאבים.


מדוע חשוב לדאוג לעצמנו, גם בגיל מבוגר?

כחלק מהמציאות היום-יומית שלנו, אנחנו נדרשים לא אחת להתמודד עם אתגרים, לחץ ודילול משאבים. אותה התמודדות היא חלק חיוני מחיינו, ואמנם במצבים קשים היא דורשת מאתנו גם משאבים רבים, שעשויים לגבות מחיר לא קטן. כאשר אנחנו מתישים את היכולות שלנו, ללא איזון מקביל של דאגה לעצמנו ולצרכינו, תיתכן הן פגיעה ברווחה הגופנית והן בזו הנפשית, ובהתאם – ביכולת שלנו להתקיים ולתפקד. במובן זה, הדאגה לרווחה נפשית לא שונה מהדאגה לצרכים בסיסיים אחרים כגון מזון ושינה.

לכן, אולי מוטב שנשאל בהקשר הזה, לא למה "חשוב שנדאג לעצמו", אלא "למה שלא נדאג לעצמנו ומה בעצם מונע מאתנו לעשות זאת?". אם אנחנו מרגישים שמשהו עוצר אותנו מלדאוג לעצמנו לאורך זמן ובאופן עקבי, חשוב לנסות ולהבין מהי הסיבה לכך, האם אפשר להגמיש את הנושא והאם המחיר שאנחנו משלמים במצב הזה הוא הכרחי או שניתן לייצר מצב טוב יותר, הן לרווחתנו והן לרווחת הסובבים אותנו?

 

4 טיפים להתמודדות כהורה וכבן/ בת זוג:

  1. על כולנו עברה תקופה חריגה וחשוב לא להתעלם מכך. שיחה עם כל מי שגורם לנו להרגיש נוח – בן או בת זוג, הורים, חברים קרובים או איש מקצוע, היא דרך מצוינת לדאוג לעצמי, שתאפשר חשיפה של הרגשות והלחצים סביב המצב ודרך כך תסייע לא רק להפחתה בתחושות הבידוד, החרדה והאשמה, אלא גם תאפשר לגיטימציה לתחושות אלו – מרכיב חשוב בהתמודדות ובהסתגלות למצב החדש.
  2. האתגרים שבחזרה לשגרה מאיימים לא רק על המצב הבריאותי והכלכלי, אלא גם על תחושות הערך העצמי והביטחון האישי ועלולים לפגוע ביכולת להנאה. במקרים אלו חשוב לחזק את ההתבוננות והחשיבה על אספקטים חיוביים בחיינו. לדוגמא: לא להתרכז רק בקושי הכלכלי, אלא לזכור ולהתייחס גם לאהבה לבני המשפחה, לקשרים חברתיים חיוביים, או הישגים וכישרונות קיימים. התמקדות וחשיבה גם על הפן החיובי לא מבטלת את הקושי אבל היא מאפשרת לאזן אותו ואת התחושות שעולות סביבו.
  3. לפן הפיזי יש השפעה משמעותית על מצב הרוח ולכן חשוב לא להזניח גם אותו. מעבר למצבים רפואיים שדורשים טיפול במידת הצורך, מומלץ להקנות חשיבות לבילויים בחוץ ככל הניתן – בין אם בספורט, בטיולים, או במפגשים עם חברים. כדאי להקפיד על תזונה מאוזנת, בין אם התחושה היא שאין תאבון או שהתיאבון מוגבר, להקפיד על שגרת רחצה וטיפוח בסיסיים ולהקדיש זמן לפעילויות פנאי מהנות.
  4. אל תחששו לפנות לעזרת אנשי מקצוע. כפי שנאמר בטיפ מס' 1 – שינויים רבים ומהירים דורשים מאתנו הסתגלות וסביר שבהתאם, הם יוצרים לחץ וקושי. בין אם התחושה היא שאין אדם קרוב לפנות אליו ובין אם תחושה שנדרשת עין אובייקטיבית יותר להסתכלות על הדברים – שיתוף אנשי מקצוע כחלק מהתהליך, הוא אפשרות חיוביות, שעשויה לאפשר חשיבה חדשה על דברים. זה לא דומה לשיחה עם חבר קרוב או עם בן זוג, זהו מפגש מקצועי שנועד לברר לעומק דילמות, חששות, דפוסי יחסים או בעיות כדי ללמוד משהו חדש ולחפש דרך לצמיחה.

לבדיקת הזכאות לטיפול פסיכולוגי ופסיכותרפי במכבי שירותי בריאות >> https://www.maccabi4u.co.il/12660-he/Maccabi.aspx

.