הכסף מדבר – יש פתרון למגיפת ההשמנה
אין מה לעשות, אנחנו הולכים ומשמינים. השמנה הפכה כבר מזמן להיות מגיפה חובקת עולם. אך כיצד ניתן להלחם במגיפה? ולמה כל כך קשה לנו להתרגל לתזונה בריאה יותר ולוותר על החטיפים והשוקולדים בתמורה לפרי? נראה כי התשובה נמצאת בסופו של דבר בכיס שלנו.
בשנים האחרונות מחירי השתיה המתוקה והחטיפים כמעט לא עלו. לעומת זאת, מחירי הפירות והירקות ומוצרים בריאים אחרים עלו בצורה דרמטית. ד"ר רונית אנדוולט, מנהלת תזונה ארצית במכבי שירותי בריאות טוענת, כי הדרך לשינוי נעוצה ברפורמה במחירי המזון – מיסוי מזונות לא בריאים והוזלת המזונות הבריאים.
"מחקרים רבים מראים כי הצריכה של המזונות השונים תלויה במחירם. בסקר צרכנים שבצענו מצאנו, כי גם אנשים המודעים לבריאות ומודעים למזונות בריאים, בסופו של דבר במעמד הקנייה יבחרו במוצר הזול יותר, גם אם הוא פחות בריא. כדי לבצע שינוי בדפוסי רכישת המזון, כדי שהציבור יאכל אוכל בריא, צריך להעלות את המחירים של המזונות הלא בריאים ולהוריד בצורה דרמטית את מחירי המוצרים הבריאים כגון לחם חי, קטניות, דגנים, פירות וירקות.
נקח לדוגמא את מקסיקו: בשנים האחרונות, מחירי השתיה המתוקה הפכו שם לזולים מאוד. שתיה מתוקה גורמת להשמנה ולמחלת כבד שומני והיא מהווה גורם תחלואתי ברמה גבוהה. ואכן במקסיקו אחוזי ההשמנה הגבוהים בעולם.
אם נצליח לגרום לכך ששתיה מתוקה תהיה מאוד יקרה ואילו המים, הפירות והירקות יהיו זולים, נצליח בסופו של דבר לשנות את דפוסי רכישת המזון והאכילה של האוכלוסיה."
מגיפת ההשמנה מסכנת את כולנו
"במחקר שביצענו בחטיבת הבריאות של מכבי, בסיוע אוניברסיטת חיפה וד"ר אורלי תמיר ובתמיכת המכון הלאומי לחקר בריאות, ראיינו קובעי מדיניות בנושא מיסוי אוכל לא בריא. הדעות נעו לכאן ולכאן. ישנם קובעי מדיניות שתומכים בכך וישנם כמובן אלו חוששים מהתהליך. אך יש לזכור כי גם כאשר רצו להעלות את מחירי הסיגריות, לאורך תקופה ארוכה היו גורמים שהתנגדו לכך – הלובי של חברות הטבק היה כה חזק. אך ברגע שנמצא כי עישון פסיבי הינו מזיק, והבינו שלא רק מעשנים נעשים חולים, היתה לגיטמציה לחוקק חוקים ולהעלות את המחירים.
בנושא ההשמנה הרעיון הוא זהה. לכאורה, הנפגע העיקרי הוא מי שסובל מההשמנה. אך מצד שני הוא לוקח הכי הרבה מהעוגה הציבורית על טיפולים בסוכרת, מחלות לב, וטיפולים שונים. למעשה הנזק הוא לכלל הציבור. הטענה היא, שהעולם לא יוכל להתמודד כלכלית עם נזקי ההשמנה ועל כן יש להוריד את אחוזי ההשמנה באוכלוסיה".
אם תרצו, אין זו אגדה
"כיום התעשיה יודעת ליצור מזון מעובד, אשר רמת הנזק שלו מזערית. ניתן לעשות מזון מסחרי, כגון יוגורט, שיהיה בריא וזול. לא כל מזון מעובד הוא מזון רע, ישנם מזונות מעובדים שהם דלים במלח ושומן. יצור של לחם מחיטה מלאה אף הוא מזון מעובד והוא יכול להיות זול יותר ובריא.
אם כל אדם, לא משנה מה המצב הכלכלי שלו, יוכל להרשות לעצמו אוכל בריא – דפוסי האכילה ישתנו. המטרה שלנו היא לקחת את המס שינתן על המזון הלא בריא ולהשתמש בו לסיבסוד המוצרים הבריאים והוזלתם.
יש מדינות שכבר ביצעו רפורמה בחקיקה למזון בריא, או שנמצאות בתחילתה, כגון מדינות סקנדינביה. בפינלנד, לדוגמא, הגבילו בחוק את כמות המלח וכל מוצר שהיתה בו כמות מסוכנת של מלח סומן על גבי האריזה. כך נוצר לחץ על התעשיה ומוצרים בעלי כמות גבוהה של מלח ירדו מהמדפים.
משרד הבריאות יכול להשקיע הרבה בחינוך לאוכל בריא בבתי הספר, בטלוויזיה וכד', אך בסופו של דבר לחברות המזון יש הרבה יותר כסף להשקיע במיתוג. השיווק של האוכל הלא בריא תמיד יהיה יותר דומיננטי. לכן, בסופו של דבר, הוזלת מחירי המזון הבריא ומיסוי מזונות לא בריאים היא זו שתגרום לציבור לקנות אוכל בריא".