בדקו את עצמכן: מתי חשוב לגשת לרופא הנשים?

עודכן בתאריך: 5.3.2020

אילו תופעות ותסמינים מאפיינים נשים בכל קבוצת גיל, מהן הבדיקות שחשוב לבצע ובאיזו תדירות מומלץ לבקר אצל רופא הנשים? לכבוד יום האישה הבינלאומי, ד"ר יעקב סגל, מומחה ביילוד וגינקולוגיה במכבי, מרכז מידע חשוב על רפואה נשית

לרפואת הנשים צריך להתייחס בתור רפואה הוליסטית, אשר רואה את האישה בכל ההיבטים ולא רק דרך אברי הרבייה הייחודיים שלה. רפואת הנשים תלויה בהרבה מאוד גורמים, הנובעים מייחודיותן של הנשים, ומהשינויים שהן עוברות במהלך חייהן, וניתן לחלקם בצורה גסה לשלוש תקופות חיים: תקופת הבגרות, תקופת הפוריות ותקופת חדלון הווסת. על כל אחת מן התקופות האלה ישנם גורמים חיצוניים ופנימיים אשר יכולים לגרום לשינויים בבריאות האישה.

בעיות אופייניות לנשים בכל קבוצת גיל

לבנות גיל העשרה בעיות שמזוהות עם גיל ההתבגרות כגון: הפרעות אכילה, תדמית הגוף, התפתחות מינית ועוד. לנשים בגיל הפריון/פוריות, עולות בעיות הקשורות בפוריות ובכניסה להריון, ולאחריהן כל מה שכרוך בתקופה של ההיריון עצמו, שלא נחשב למחלה אלא למצב ביולוגי. ההיריון שם את אותן נשים בקבוצה שנמצאת תחת השגחה כפולה: גם בריאות האישה וגם בריאות העובר. בתום גיל הפריון יכולות להתפתח בעיות שונות כגון: דימומים לא סדירים, התמודדות עם אמצעי מניעה, הפרשות, דלקות באברי המין וכו'. בגיל המבוגר, בתקופת חדלון הווסת, עשויים להופיע בעיות ותסמינים האופייניים לגיל זה, אשר ישפיעו מאוד על איכות החיים ובריאותה של האישה. יתכנו סימנים סובייקטיביים הכוללים גלי חום, הפרעות שינה, אי שקט ועוד, וסימנים אובייקטיבים כגון עלייה בשכיחות מחלות לב, אובדן מסת העצם (אוסטיאופורוזיס), בעיות בדרכי השתן ועוד. לכל קבוצה כזאת תופעות ותסמינים שונים, ורופאי הנשים צריכים להכיר את כל השינויים האופייניים ולתת את המענה המתאים ביותר.

רפואה משולבת

לאור הראייה ההוליסטית של הנשים, רופא הנשים לא יכול לעבוד לבד ועליו לשתף פעולה עם רופאים ומטפלים נוספים על מנת לתת מענה מיטבי למטופלות. בגיל הבגרות לדוגמא, רופא הנשים יעבוד בשיתוף עם רופא הילדים, האנדוקרינולוג, הדיאטנית, הפסיכולוגית ועוד. בתקופת הפריון, יעבוד עם האנדוקרינולוג, רופא המשפחה, כירורג, אורולוג, פיזיותרפיסט ועוד. כמו כן, בכל תהליך מלוות את הנשים אחיות שמוכשרות לתת מענה מדויק לכל קבוצת גיל.

מתי כדאי לבקר אצל הגינקולוג?

לפי ד"ר סגל, הביקור אצל הגינקולוג צריך להיחשב כרפואה מונעת. בדיקה שגרתית של אישה בכל גיל ובהתאם לגיל הינה רפואה מונעת. בגיל הבגרות כדאי להיבדק ולקבל ייעוץ לקראת קיום יחסי מין, לקבל מידע על אמצעי מניעה שונים, אודות מחלות המועברות במגע מיני ומניעתן, מידע אודות אורח חיים בריא וכו'. כרוטינה, כדאי לפחות אחת לשנה לבקר אצל רופא נשים. לעיתים בהתאם לממצאים ומידע אודות סיפור משפחתי אצל המטופלת, יש אף לבקר בתדירות גבוהה יותר.

אילו בדיקות מומלצות לנשים לפי גיל ובאיזו תדירות?

בדיקות לנשים בגילאי 20-30

לנשים בקבוצת גיל זו מומלץ לבצע בדיקה גינקולוגית ידנית נרתיקית שגרתית לווידוא תקינות מערכת אברי המין, וידוא תפקוד תקין של המערכת ההורמונלית הייחודית של האישה, וכן בדיקות סקר למניעת סרטן צוואר הרחם. נכון להיום מכבי שירותי בריאות היא הקופה היחידה בארץ שמציעה בדיקה מקיפה, שבה בודקים את זני וירוס הפפילומה (HPV) שהם בעלי פוטנציאל ממאירות גבוה. וירוס הפפילומה אחראי להימצאות תאים טרום ממאירים בצוואר הרחם והתפתחותו של סרטן צוואר הרחם, ולכן באמצעות בדיקה זו, ניתן לדעת מי הנשים שבסיכון מוגבר לחלות במחלה.

גילאי 30-40

לנשים בקבוצת גיל זו, מומלץ לבצע בדיקה גינקולוגית ובדיקת שד בתדירות של פעם בשנה לפחות. בנוסף מומלץ לעבור משטח צוואר הרחם בתדירות של אחת ל-3 שנים.

גילאים 40-50

החל מגיל 40, בנוסף לבדיקה הגינקולוגית התקופתית, מומלץ לבצע פעם בשנה בדיקות סקר תקופתית בהתאם לפרופיל הבריאותי של כל אישה. בדיקות הסקר כוללות בדיקה גופנית, לחץ דם, דופק, משקל, גובה, BMI, בדיקת ראייה ושמיעה, בדיקות לב, דם ושתן.

50 ואילך

החל מגיל 50 מומלץ לבצע ממוגרפיית שד* על מנת לגלות מוקדם ככל האפשר גידולים ברקמת השד בתדירות של אחת לשנתיים. בנוסף, אם ידועה היסטוריה משפחתית של קרובת משפחה מדרגה ראשונה שאובחנה בסרטן השד, על המטופלת להיבדק החל מגיל הקטן בעשור מהגיל שבו הייתה קרובת המשפחה כאשר אובחנה לראשונה בסרטן השד, בתדירות של אחת לשנה (כך למשל אם למישהי יש אמא שאובחנה בגיל 45, על הבת להיבדק כבר בגיל 35 וכל שנה אחרי זה). כמו כן, נוסף על הממוגרפיה, בקבוצת גיל זו מומלץ לבצע בדיקת שד ידנית אחת לשנה.

בנוסף מומלץ לבצע בדיקת צואה לדם סמוי כבדיקת סקר למניעת סרטן במעי הגס. כל תשובה חיובית מחייבת  המשך  בירור. ככלל, במידה שיש סיפור משפחתי של מחלות סרטן – כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל עוד קודם לגילאים המומלצים בכתבה.

*החומרים בכתבה בנושא רפואת השד, נכתבו בשיתוף פרופ' אהוד קליין, מנהל מערך רפואה שניונית ותחום כירורגיה כללית במכבי שירותי בריאות.

להמלצות בריאות בהתאמה אישית בקרו באתר הר הבריאות>>