קשר משפחתי

סבא וסבתא הם פריווילגיה שלא כל אחד זוכה לה. יש משהו מיוחד במערכת היחסים הזו שבין הסבא והסבתא לבין הנכדים. שילוב של חכמת חיים, המון סבלנות והרבה אהבה שיוצרים קשר מיוחד במינו. מערכת היחסים המיוחדת הזו משמעותית אף יותר במשפחות בהן התא המשפחתי חווה קשיים או פרידה של ההורים ובכך מהווה עוגן לילדים שנדרשים להתמודד עם המצב לבדם.

קשר קרוב עם הסבא והסבתא מסייע בשיפור הכישורים החברתיים ומפחית בעיות התנהגות בקרב מתבגרים, כך עולה ממחקר שנערך בהשתתפות ד"ר שלהבת עטר-שוורץ,מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ובראשותה של פרופ' אן ביוקנאן,מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה.

במחקר השתתפו 1,515 מתבגרים בין הגילאים 11-16 מ-70 בתי ספר. הילדים חולקו ל-3 קבוצות לפי מצבם המשפחתי: 66.3% מהילדים באו ממשפחה בה 2 הורים ביולוגיים, 18% מהילדים באו ממשפחות חד הוריות ו-15.7% מהילדים הגיעו ממשפחה בה יש הורה חורג (בה לפחות אחד ההורים איננו הורה ביולוגי). המחקר בדק את מערכת היחסים שבין הילדים לבין הסבא או הסבתא על מנת לקבוע מה השפעת יחסים אלה על ההתפתחות הרגשית וההתנהגותית של הילדים.

המחקר העלה ממצאים מעניינים:
קשר קרוב בין הילד לבין סבא או סבתא שלו ומעורבות שלהם בחיי המתבגרים (אוזן קשבת וסיוע בייעוץ או סיוע כספי) תרם להפחתת שיעור הפרעות ההתנהגות שלהם ולבריאותם הנפשית. המחקר מצא כי התרומה המשמעותית ביותר של מעורבות זו הורגשה במיוחד בקרב ילדים במשפחות חד הוריות ובמשפחות בהן אחד ההורים חורג ופחות במשפחות בהן 2 ההורים נוכחים.

מרבית המתבגרים ראו בסבא או בסבתא גורם חשוב ומשפיע בחייהם ודיווחו על קרבה רגשית וכבוד כלפיהם. בין הגורמים המשפיעים ביותר על איכות הקשר בין הסב למתבגר היו תדירות הפגישות עם הנכדים וברמת מעורבותו בחיי המתבגר.

עוד גורם שהשפיע על איכות הקשר בין המתבגר לסבא וסבתא היו יחסיו עם הוריו. במקרים בהם יחסי המתבגר והוריו היו עכורים היה גם הקשר בינו לבין הסבא והסבתא בעל איכות ירודה.