10 עובדות על ההורמון שגורם לנו לאהוב ולהתאהב (הידעתם שיש כזה ?)
מכירים את הרגע הזה שיש "פרפרים בבטן" של התרגשות , של התאהבות בלתי נישלטת ?של רגש מתפרץ? אז תכירו את מי שמשחק תפקיד חשוב בכול זה הוא האוקסיטוצין "הורמון האהבה", ד"ר שרון פלגי פסיכולוגית ארצית בריאות הנפש במכבי שרותי בריאות עם כל המידע עליו
הורמון אחד עם מגוון תפקידים
"האוקסיטוצין הינו הורמון אשר מיוצר בהיפותלמוס, בלוטה קטנה בקדמת המוח, אשר משפיעה על מערכות מוחיות רבות, ובכללם על האמגידלה – 'מרכז הרגשות' במוח שלנו, ועל מערכות גופניות רבות" מסבירה ד"ר שרון פלגי פסיכולוגית ארצית בריאות הנפש במכבי שרותי בריאות. שנים ארוכות חשבו שהתפקיד העיקרי שלו הוא לזרז לידה ולעודד הפרשת חלב אם, עם זאת, בעשרים השנים האחרונות, גובר הידע לגבי התפקידים הרבים שלו בהתנהגויות פרו-חברתיות, כמו תחושות של שייכות, אמון וקרבה – בהתאם נמצא שהאוקסיטוצין משחק תפקיד חשוב בקשר שלנו עם ילדנו ממש עוד מזמן ההיריון, כמו גם ביצירת קשרים זוגיים ואינטימיים.
מבטן ומלידה
לאוקסיטוצין תפקיד חשוב בקשר של ההורים עם ילדיהם החל משלב ההיריון. בניגוד למחשבה שהייתה בעבר, שהתפקיד של האוקסיטוצין הוא בעיקר נשי כיום אנו יודעים כי יש לו תפקיד חשוב לא פחות גם אצל גברים – החל מתקופת ההריון, והלאה עם הלידה וגידול הילדים – לקשר שלנו עם ילדנו. מחקרים הראו שרמת האוקסיטוצין בדם גברה אצל אימהות ואבות במהלך ההיריון ותרמה להתקשרות עם התינוק. בנוסף, נמצא כי הורים בעלי רמת אוקסיטוצין גבוהה יותר ידעו להיות בקשר יותר מסונכרן, מותאם ורגיש לתינוקם ולגעת בהם יותר. באופן מעניין, בעוד שאצל האימהות המגע התאפיין בטיפול יותר רגוע ומרגיע, אצל האבות המגע התאפיין במשחקים פחות רגועים.
מעודד החיבוקים הלא רשמי
אחת ההשערות לגבי חשיבות האוקסיטוצין, היא שהוא גורם לחרדה ומתח והתנהגות שנקראת 'טפל והתיידד' (תגובה חברתית ומגוננת ) בתוך להקה של חיות. כאשר יש מתח ודחק, כמו כאשר מגיע טורף אשר מסכן את הלהקה, החיות מתאספות סביב הנקבות ההרות וסביב הגורים ומגנים עליהם נוכח הסכנה – תגובת ה'טפל והתיידד'. בדומה, האוקסיטוצין הוא גם החומר שגורם לנו לרצות לחבק את האחר כאשר אנחנו רואים שהוא חש מצוקה ולהגן עליו.
ההורמון שגורם לנו להיות נחמדים יותר. לפעמים
גם בהמשך החיים אנו יודעים כי רמת אוקסיטוצין, בשילוב עם הורמונים אחרים, קשורה ליכולת טובה יותר לצור קשרים. כאלו שמאופיינים בהתקשרות טובה ורמת אמון, בטחון ואינטימיות. כאשר נותנים במחקרים אוקסיטוצין לנבדקים באמצעות תרסיס אף, הוא גורם אצל רובם לרמת נדיבות רבה יותר, ליכולת לתת אמון, לתחושת ביטחון ואפילו ליכולת רבה יותר להסתכל בעיני האחר. עם זאת, נמצא כי השפעות אלו תלויות במאפיינים אישיותיים שונים ובטיב הקשר עם האחר – לדוגמה מתן אוקסיטוצין גרם ליכולת גבוהה יותר של שיתוף פעולה, אמון וביטחון עם אנשים שהיו באותה קבוצה של הנבדק אבל ליחסי יריבות רבים יותר עם האחר. בנוסף, נמצא כי אצל אנשים אשר מרגישים פחות אמון או בטחון, מתן אוקסיטוצין יכול להוביל דווקא להתנהגות יותר תחרותית, לפחות אמון או לתחושות קשות יותר של קנאה ואפילו שמחה לאיד נוכח כשלון האחר.
אוקסיטוצין וזוגיות
לאוקסיטוצין יש גם תפקיד חשוב בקשרים בוגרים ובפרט בקשרים זוגיים. מחקרים בבעלי חיים הראו את החשיבות של האוקסיטצין בקשרים זוגיים – למשל ההבדל הביולוגי בין חולדות הערבה – אשר נוהגים לחיות חיים מונוגמים בזוגות ולגדל במשותף את הוולדות, לבין חולדות ההר – אשר אינם יוצרים מערכת זוגית נמשכת ו'משגרים' את הוולדות שלהם לעצמאות בגיל צעיר יחסית – הינו מערכת האוקסיטוצין המוחית שלהם.
מעכברושים לאנשים
אצל בני האדם ההורמון מופרש בין השאר כאשר אנחנו מרגישים חיבה לאחר, נוכח מגע בין אישי נעים וקרוב – חיבוק וקרבה, מגע מיני, וכאשר אנחנו נמצאים בקשר קרוב וטוב עם בני הזוג, הילדים שלנו ואפילו כאשר אנחנו מלטפים את חיית המחמד שלנו ( גם רמת האוקסיטוצין של הכלב שלנו עולה במקביל כאשר אנחנו מלטפים אותו).
במחקר השוואתי, נמצא כי אצל זוגות אשר מדווחים על רמת קשר קרוב טובה יותר, נמצאה רמת אוקסיטוצין גבוהה יותר הן אצל הגברים והן אצל בנות זוגם.
יעיל בהפחתת ריבים וחיכוכים
במחקרים אחרים, בהם עודדו בני זוג להחזיק ידיים או להעניק מגע גופני נעים אך לא מיני (כמו מסג' או חיבוק) לבני זוגם, התגלה שהמגע לא רק מגביר את רמת האוקסיטוצין, אלא גם מוביל לתחושה של רגיעה ובטחון רב יותר. עוד נמצא, כי כאשר בקשו מבני זוג להעניק מגע כזה זה לזה, הם דיווחו על כך שרמת הקונפליקטים הזוגיים בניהם ירדה, יחסית לקבוצה אחרת של בני זוג אשר לא קבלה הנחיה שכזו.
אוקסיטוצין ומיניות
האוקסיטוצין בשילוב עם הורמונים נוספים, מעורב גם במיניות שלנו. הוא מופרש במהלך קיום יחסי מין ונמצא קשור למשיכה מינית, להנאה מינית ולהגעה לסיפוק מיני – הן אצל גברים והן אצל נשים.
לא רק ביום האהבה
האוקסיטוצין משתחרר אצלנו באופן טבעי תוך כדי חיבוק, ובעיקר במהלך חיבוק ממושך – של 20 שניות ויותר. מכיוון שיש לו השפעות חיוביות טובות כל כך, מומלץ וכדאי שנחבק זה את זו – ביום האהבה, אבל גם בכל יום אחר.
