בדידות: המגיפה הנסתרת של החיים המודרניים

הבדידות המכונה גם "המגיפה הנסתרת", הפכה בחיים המודרניים למציאות המשפיעה על כמות עצומה של בני אדם, ולאחרונה אף מונתה בבריטניה שרה לענייני בדידות. מהו אחוז האנשים החווים בדידות בארץ ובעולם? מדוע הבדידות כל כך קשה לנו, ואיך ניתן להתמודד עמה? ראובן איפרגן, עובד סוציאלי ממרכז רפואי ערד שבמחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות, עונה על כל השאלות החשובות

מהו היקף הבדידות בעולם?
"הבדידות היא המציאות העצובה של החיים המודרניים, לכן ברצוני להתמודד עם אתגר בדידותם של הקשישים, של המטפלים בהם, של מי שאיבדו את יקיריהם, של אנשים שאין להם עם מי לדבר ואין להם עם מי לשתף את מחשבותיהם ואת חוויותיהם."

את הדברים האלה אמרה ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, לאחר שמינתה לאחרונה שרה לענייני בדידות. ואכן, נמסר כי כ- 9 מיליון בריטים מעידים על עצמם שהם בודדים תמיד או ברוב הזמן. במקביל, דווח כי רבע מאוכלוסיית ארצות הברית חווים בדידות. אחד מתוך שלושה בני 65 ומעלה בבריטניה וארצות הברית חיים בגפם. תמונה דומה עלתה ממחקרים שנעשו במדינות מערביות נוספות כגון קנדה, אירופה ואוסטרליה.

ומה בארץ?
נמצא כי 45% מבני ה-57 ומעלה בישראל סובלים מבדידות. בנוסף לכך מדווח כי אחוז הקשישים החווים בדידות בישראל הוא גבוה ביחס לעולם המערבי, ושני רק ליוון שבה נרשמו אחוזי הבדידות הגבוהים ביותר בקרב קשישים בעולם המערבי.
עוד נתון מעניין הוא כי הבדידות גוברת בעיקר בערים הגדולות. דווקא במציאות שבה האדם מוקף בכל כך הרבה אנשים, נוצרת תחושה של אנונימיות שממנה מתפתחת תחושת הבדידות.

אז מהי אותה בדידות, שארגון הצלב האדום הבריטי מכנה "המגיפה הנסתרת"?
בדידות היא מצב חברתי ורגשי הבא לידי ביטוי בריחוק מאנשים, בכמיהה עזה לקשר אנושי עם אחרים ובתחושת חוסר השתייכות. מדובר בתחושה סובייקטיבית שהאדם עלול לחוות אותה גם במציאות שבה הוא נמצא במגע ובקשר עם אנשים אחרים, למשל, כאשר ישנם יחסים חברתיים שאינם מספקים, או כאשר קיימת תחושת שונות וריחוק מהסובבים.

האם בידוד והתבודדות מעידים גם על בדידות?
חשוב להכיר את ההבדל בין "בדידות" ל"בידוד" ול"התבודדות". "בידוד" הנו מצב פיזי שבו האדם מתנתק מסביבתו, מתוך כפייה או בחירה, ו"התבודדות" הנו מצב שבו אדם מתנתק מתוך בחירה. מאחר שהבדידות הנה תחושה סובייקטיבית, אנשים נבדלים זה מזה במידת הצורך שלהם בקשר ובחברת אנשים. לכן, אנשים אשר אינם מרבים להתראות עם בני אדם אחרים, לא בהכרח יחושו בודדים, ולהפך.

מדוע רובנו מעדיפים ליצור קשרים חברתיים?
גם אם הימצאות בקשרים חברתיים לצד תחושת ה"ביחד" אינם תמיד פשוטים עבורנו, רובנו בדרך-כלל נעדיף אותם על פני בידוד או תחושת בדידות. מדעי המוח מספקים הוכחות להיותנו בנויים לקשר וזקוקים לו על מנת שנוכל להתפתח ולתפקד. מאחר שההישרדות האנושית מתרחשת בעיקר בתוך קבוצה, אנו נולדים "מחווטים נוירולוגית" לחיפוש קשרים ולשמירה עליהם. בנוסף לכך, מחקרים פסיכולוגיים העוסקים בהתפתחות מראים כי רק בסיס של קשר בטוח של ילד עם אמו, מקנה לו את היכולת להיות פנוי רגשית לחקור את עולמו, לגלות סקרנות כלפי הסביבה ולהסתגל אליה.

באילו שלבים בחיים הבדידות נפוצה ומה עלולות להיות השלכותיה הבריאותיות?
הבדידות משפיעה על אנשים בשלבים שונים של החיים: במקרים של פרישה מהעבודה, בעקבות שכול או לאחר פרידות. על אף היותה נפוצה במיוחד בקרב אוכלוסיית הקשישים, היא מורגשת גם בקרב צעירים. השלכותיה הבריאותיות כוללות לחץ דם גבוה, מחלות לב, זיהומים כרוניים ודמנציה.

מה יוכל לסייע לכל אחד ואחת להתמודד עם הבדידות?

• טפחו ושמרו על קשרים קיימים: נסו לשמור ולטפח קשרים קיימים למשל עם בני משפחה ועם חברים – שמירה על קשר יומיומי עם מעגל קרוב של חברים ובני משפחה יכול לשמש כמערכת מגינה ומחסנת מפני הבדידות ומפני השלכותיה על הבריאות.
• נסו ליצור קשרים חדשים: לעתים קרובות הדרך לצאת ממעגל הבדידות מצריכה החלטה אמיצה – לא פשוט להתחבר עם אנשים לאחר תקופה ארוכה של בדידות. עם זאת, השתתפות בפעילויות חברתיות שמעניינות אתכם, כמו למשל השתלבות בחוגים יכולה להוות הזדמנות מצוינת ליצירת קשרים חברתיים חדשים.
• פנו לסיוע: ניתן לפנות לעובדים הסוציאליים במרכזים הרפואיים או לסיוע פסיכולוגי בעת הצורך, להקלה על הבדידות ולמתן כלים ליצירת קשרים חברתיים.