לשבור את הקרח: הכל אודות כתף קפואה

זמן קריאה: 9 דקות
|
19 באוקטובר 2020

כתף קפואה

ביפן מכנים אותה "הכתף של בני ה-50", באופן יחסי נשים סובלות ממנה יותר והיא נפוצה בקרב חולי סוכרת – מה זו כתף קפואה, כיצד מאבחנים אותה, מה הטיפולים וכיצד מחלימים ממנה? כדי לענות על כל אלו פנינו אל דיצה גוטליב, פיזיותרפיסטית ומנהלת ארצית של תחום הפיזיותרפיה במכבי שירותי בריאות

כאבי כתף הם התלונה השלישית בשכיחותה אצל רופאי המשפחה אחרי כאבי גב וצוואר ומהווים כ16%-26% מהתלונות והן עולות עם הגיל. היות והכתף היא אחד המפרקים הפעילים ביותר והמורכבים ביותר מבחינה אנטומית בגופנו, לא מפתיע שהיא עלולה לאותת לנו שמשהו אינו כשורה באופן תדיר. אולם לא כל כאב בכתף הוא "כתף קפואה". למעשה, רק כ-10% מהאוכלוסייה שאינה נמצאת בקבוצת גורמי הסיכון (עליה נרחיב בהמשך), מאובחנת עם כתף קפואה.

אז מה זו למעשה כתף קפואה?

קיים בלבול בכל הקשור לכתף קפואה. רבים חושבים שמדובר במחלה לכל דבר ועניין, כאשר בפועל כתף קפואה הינה אבחנה רפואית המתאפיינת בכאבים והגבלה משמעותית על פני טווח זמן ממושך ואשר מאובחנת בעיקר על דרך השלילה.

אם כך איך מאבחנים שאכן מדובר בכתף קפואה?

ובכן, בניגוד למחלות או מצבים רפואיים אחרים להם יש בדיקה/ות עם תוצאה חיובית או שלילית, את הכתף הקפואה מאבחנים על דרך השלילה (אבחנה מבדלת), ז"א – שוללים מצבים רפואיים כמו שבר, או כאבים על רקע שינוים ניווניים בגידי הכתף ובמפרק הכתף ותופעות מוגדרות אחרות וכאשר הן נשללות, בצירוף אוסף של סימפטומים, מתקבלת תמונה שיכולה להצביע על האבחנה של כתף קפואה. חשוב לדעת, שכתף קפואה אינה ניתנת לאבחון בבדיקת דם וגם לא בבדיקת דימות (רנטגן, CT ובדיקת תהודה מגנטית) ולכן אין טעם להתעקש עם הרופא/הפיזיותרפיסט על בדיקות מסוג זה אלא אם יש צורך לשלול תופעה אחרת.

במקביל לאותה שיטת אלימינציה, ישנן כמה בדיקות גופניות אותן ניתן לבצע שיכולות להעלות את הסיכוי לאבחון. באחת הבדיקות למשל מבקשים מהמטופל להצמיד את המרפקים לגוף, להרים את האמות ולכופף את המרפק ל-90 מעלות ולהרחיק את גב כפות הידיים זו מזו ככל האפשר. אם מופיעה מגבלת תנועה משמעותית עם/בלי כאב, בנוסף לסימפטומים אחרים, ייתכן שמדובר בכתף קפואה.

אבחון כתף קפואה
צילום באדיבות אורנה קרנר פיזיותרפיסטית, מכון הרצליה, מכבי שרותי בריאות.

ובכל זאת, למרות שלא פעם יש קושי באבחנה, ישנם כמה "כללי אצבע" סטטיסטיים בעיקרם שיכולים להעלות את הסיכוי לאבחנה מהירה יותר:

• באופן יחסי נשים סובלות יותר מגברים.
• לרוב התופעה מתרחשת סביב גיל 50 ולכן ביפן לא מכנים את התופעה "כתף קפואה" כי אם "הכתף של בני ה-50".
• לעיתים הגורם לתופעה הוא טראומה כמו שברים באזור הכתף (כולל עצם הבריח), קרעים ברצועות וחבלות כמו גם ניתוחים כאלו ואחרים באזור.
• סוכרת הנה גורם סיכון משמעותי, על פי הספרות שליש מהמאובחנים עם כתף קפואה הם חולי סוכרת
• ישנם כאבים ומגבלה בטווחי הכתף גם בתנועה אקטיבית וגם בהנעה פסיבית – המשמעות היא שהכאב והמגבלה יורגשו גם כאשר המטופל ינסה להזיז בעצמו את הכתף וגם כאשר יהיה רפוי והמטפל ינסה להזיז את הכתף עבורו.

חשוב להדגיש כי רק במכבי שירותי בריאות, יש למבוטחים גישה ישירה לפיזיותרפיה. אין צורך בהפניית רופא וניתן לפנות ישירות אל הפיזיותרפיסט אשר מוסמך ויודע לבצע את האבחון. אנשי המקצוע שלנו מכירים היטב את התופעה ופנייה ישירה אליהם יכולה לחסוך זמן ובכך גם להקדים את הטיפול ואת ההקלה למטופל. כמובן שאם פיזיותרפיסט סבור שיש לבצע בדיקות נוספות או ישנו צורך להפנות את המטופל לאורתופד, הוא ידע להמליץ למטופל לעשות זאת.

אם בכל זאת אובחנתי כסובל/ת מכתף קפואה, למה עלי לצפות?

מאחר וכאמור תהליך האבחנה יכול להיות מעט מורכב ואולי אפילו קצת ארוך, זה תלוי באיזה שלב משלבי התופעה אובחנת.

לכתף הקפואה יש כעקרון שני שלבים, שכל אחד מהם מאופיין בתסמינים אחרים:

שלב א' – שלב הכאב
שלב זה נמשך על פי רוב כ-6 חודשים ולפעמים אפילו יותר.
בשלב זה הכאב דומיננטי (יותר ממגבלת התנועה). זהו כאב שיכול להיות קבוע, יכול להעיר משינה והוא לרוב מתעצם כתוצאה מתנועות חדות של הכתף.

שלב ב' – שלב מגבלת התנועה
שלב זה יכול להימשך בין 6 חודשים לשנה וחצי ויותר.
בשלב זה הכאב פוחת, אך מגבלת התנועה הופכת להיות דומיננטית והיא נעה בין מגבלה קלה, למגבלה משמעותית שיכולה להפוך לבעיה תפקודית בחיי היום יום.

חשוב שמטופלים יהיו מודעים לעניין המהלך כחלק מההכנה לקרא מה שעומד בפניהם. אשר על כן, חשוב לדעת:

• לתופעה יש מהלך ברור שיכול לארוך משנה ועד 3 שנים.
• הטיפולים נועדו להקל על התסמינים ולמנוע נזקים עתידיים אך הם אינם מקצרים את מהלכה.
• לאחר ההחלמה לרוב היא אינה חוזרת שוב לאותה כתף אך בקרב מטופלים סוכרתיים היא עשויה להופיע בכתף השנייה.
• כ-60% מהמחלימים ימשיכו לסבול מכאבים אך ברמה פחותה מאוד.
• כ-50% מהמחלימים ימשיכו לסבול ממגבלת תנועה, אך כזו שברוב המכריע של המקרים לא תהיה משמעותית או תפריע בתפקוד היום יומי.

לאור העובדות הללו, חשוב לי מאד להדגיש כי מי שאובחן כסובל מכתף קפואה חייב להפנים את העובדה שלא מדובר במשהו שלוקחים עבורו כדור והוא עובר אחרי שבוע. להכנה המנטלית לקראת ההתמודדות עם התופעה, יש חשיבות עליונה מאחר והיא מאפשרת למטופל להתאזר בסבלנות ואורך רוח ובעיקר – להיות מסוגל להתמיד בטיפולים ובאורח החיים השגרתי שלו מבלי לאבד את הסבלנות.

אלו טיפולים אפשריים ניתנים לכתף קפואה?

קודם כל חשוב להדגיש כי הטיפולים מסייעים מאוד, בראש ובראשונה להבנת המטופל את המהלך והשלבים הצפויים ולהקלה ולשיפור בכאב ובמגבלה בתנועה. אך כאמור, השיפור מגיע בהדרגתיות ולאט. הסיבה שאני מציינת את העובדה הזו היא כי למטופלים רבים ישנן ציפיות שאחרי כמה טיפולים הכאב והמגבלה ייעלמו, אך כפי שציינתי כבר, מהלך התופעה הוא ארוך, אפילו ארוך מאד וחשוב להצטייד באורך רוח.
לפיכך ההמלצה הראשונה שלי למטופלים היא להשתדל ככל האפשר להמשיך בשגרה בכלל ובפעילות גופנית בפרט. לדוגמא הליכה.
רבים חוששים מהכאב ופוחדים שמא פעילות גופנית תחמיר את מצבם או תגרום להם נזקים עתידיים. ההפך הוא הנכון! שמירה על אורח חיים פעיל ככל האפשר, תסייע בתהליך ומעבר לכך, לא תגרום לשום נזק.

טיפולי הפיזיותרפיה שלנו כוללים מגוון רחב של תרגילי תנועה, טכניקות להקלה על כאב כגון גירויים חשמליים ואפילו טיפולים הכוללים סוג של דמיון מודרך, טיפולי מראה ועוד. כמו כן, במיוחד בשלב הראשון של התופעה ניתן בהתאם להמלצת רופא ומצב המטופל, לשלב גם טיפול תרופתי שכולל מתן נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, טיפול בסטרואידים (כולל הזרקה) וגם יצירת "בלוק עצבי" לנטרול העצב המוביל את הכאב מהאזור.
חשוב לדעת שאין צורך בטיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים וקבועים לאורך כל התקופה. תדירות המפגשים משתנה על פי הצורך ויתכנו תקופות ממושכות שבהן יינתנו הנחיות לתרגול עצמי ויתקיימו מפגשי מעקב אחת לכמה זמן לצורך שינוי ועדכון תכנית התרגול, זאת כאמור על פי השלב בו נמצא המטופל.

האם הטיפולים כואבים?

הטיפולים נועדו לשפר את התפקוד של המטופל על ידי הקלה על כאבים ושיפור טווחי התנועה. בשלב הראשון של התופעה כאמור אנו מטפלים בעיקר בכאב. לעיתים לאחר טיפול, הכאב עשוי להתגבר ואז נעשית חשיבה משותפת של הפיזיותרפיסט עם המטופל באשר להמשך הטיפול ולבחירה בטכניקה שמתאימה לו. בשלב השני, שכאמור מאופיין פחות בכאבים ויותר במגבלת תנועה, ייתכן שהמטופל יחווה כאב קל מאחר ואנו מתרכזים בהרחבת טווחי התנועה. במידה ואנו מזהים שהטיפול מעורר כאב, אנו מנחים את המטופל ליטול משככי כאבים לפניו.

 

 

** בכתבה נעזרנו במחקריו של Dr Jeremy Lewis PhD FCSP, פיזיותרפיסט יועץ כתף באנגליה, מהמומחים הגדולים בעולם לתחום שעבודותיו תרמו רבות להבנת התופעה ושכלול דרכי ההתמודדות עמה.