חזון העצמות: כל הטיפולים לאוסטיאופרוזיס

זמן קריאה: 17 דקות
|
22 באוק' 2019

טיפול באוסטיאופרוזיס

חשוב לדעת: כל אישה שנייה וכל גבר חמישי בישראל יסבלו משבר אוסטיאופרוטי במהלך חייהם. מה לעשות כדי להתמודד עם המחלה ואלו טיפולים חדשים נוספו לאחרונה? ריכזנו לכם מידע חשוב

אוסטיאופורוזיס, דלדול העצם, היא מחלה המתאפיינת בירידה קבועה של צפיפות העצם אשר גורמת לה להיות דקה וחלשה יותר. הסכנה הנובעת מכך טמונה בהיווצרות שברים בעצמות, בעיקר בצוואר הירך, בשורש כף היד ובחוליות של עמוד השדרה, אולם גם בעצמות אחרות דוגמת האגן והזרוע. השברים בעצמות הגורמים לכאבים כרוניים, למוגבלויות ולאיכות חיים ירודה.

המחלה עלולה לגרום למוות עקב סיבוכים המתפתחים כתוצאה מנפילות ושברים. היא מתפתחת לאורך שנים ואין לה סימנים מוקדמים.

המחלה נפוצה יותר אצל נשים לאחר גיל המעבר אך גם גברים מבוגרים, נשים צעירות וילדים לוקים בה. המודעות לאוסטיאופורוזיס בקרב גברים נמוכה בהשוואה לנשים ואף מרבית שיטות האבחון אינן מתאימות לגברים, כיוון שנקבעו לפי מדדים המתאימים לנשים.

לפי הערכות סטטיסטיות כ-40% מהנשים בישראל תסבולנה משבר אוסטיאופורוטי אחד לפחות לאחר גיל 55 ו-10% מהגברים יסבלו משבר דומה לאחר גיל 65. במחקר שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות עלה כי 9% מהנשים בגילאים 45-54 דיווחו שהן לוקות באוסטיאופורוזיס.

בדיקת צפיפות העצם – תנאי הזכאות >>

טיפול באוסטיאופורוזיס

שברים אוסטאופורוטים הינם גורמים לתחלואה, נכות, ואף תמותה. ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון לשברים ולהאט את הדרדרות המחלה בעזרת טיפל תרופתי.
הטיפול כולל טיפול תרופתי, שינויים בורח חיים לרבות פעילות גופנית המותאמת תזונה מתאימה ותוספי תזונה לפי הצורך.

מטרות הטיפול באוסטיאופורוזיס כוללות:

  • מניעת שברים בעצמות
  • האטה או עצירה של תהליך אבדן העצם
  • שמירת על רמה תפקודית גבוהה ואיכות חיים טובה

למרות שאבחנה של אוסטיאופורוזיס מבוססת על תוצאות של בדיקת צפיפות עצם, ההחלטה לגבי הטיפול תלויה במספר גורמי סיכון ובכלל זה הסיכון לשברים.
אדם שאובחן כלוקה באוסטיאופורוזיס עקב אירוע קודם של שבר בעצמות צריך לקבל טיפול על מנת לנסות להפחית את הסיכון לשברים נוספים ללא תלות בתוצאות בדיקת צפיפות העצם.
קיימת חשיבות גדולה בשמירה על צריכה נאותה של סידן ורמה תקינה של וויטמין D בגוף המתאפשרת על ידי הקפדה על תזונה מתאימה ונטילה של תוספי מזון במידת הצורך.

טיפולים תרופתיים

ביספוספונאט

ביספוספונאטים הן תרופות המעכבות את התאים שאחראים על פירוק העצם. הן מפחיתות את הסיכוי לשברים בחוליות עמוד השדרה ובצוואר הירך באופן משמעותי. זה הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר למניעה ולטיפול באוסטיאופורוזיס בנשים בגיל המעבר ולאחריו. התרופות הנפוצות הן פוסאלאן, פוסאבנס בנטילה שבועית, (שמות נוספים מאקסיבון ואלנדרונאט) , ואקטונל או ריבון בנטילה חודשית (ריסדרונאט).

התרופות הללו ניתנות לשם מניעה וכטיפול בנשים ובגברים הסובלים מאוסטיאופורוזיס כתוצאה מנטילת תרופות המכילות סטרואידים.

יש לקחת את התרופה בבוקר, 30 דקות לפני ארוחת הבוקר (ארוחה או משקה כלשהם) עם כוס מי ברז. במהלך 30 דקות אלו אין ליטול תרופות נוספות ויש להשאר במצב של עמידה או ישיבה עד לארוחה. הנחיות אלו נועדו למנוע מצב של גירוי לוושט העלול לגרום במקרים מסויימים (בשכיחות נמוכה מאוד) להתפתחות של סרטן הוושט.

תופעות הלוואי של התרופה אינן שכיחות וכוללות כאבי בטן, בחילה, גזים, עצירות, שלשולים וריפלוקס (זרימה חוזרת של חומצה מהקיבה). נמק עצם של הלסת היא תופעת לוואי נדירה מאוד הקשורה לשימוש בביספוספונטים (תדירה יותר במתן מינונים גבוהים הניתנים בעירוי לטיפול בסרטן ולא לאוסטיאופורוזיס). מומלץ לאדם שסובל מבעיות בשיניים לגשת לבדיקה לפני התחלת הטיפול בביספוספונטים.

תרופות מסוג מודולטור סלקטיבי לרצפטור (קולטן) לאסטרוגן (SERMs)

לתרופות אלו השפעה דומה לזו של ההורמון אסטרוגן בשמירה על צפיפות העצם ובהפחתת הסיכון לשברים, במיוחד לאורך עמוד השדרה. התרופות מחקות את השפעת האסטרוגן על צפיפות העצם אך אינן פועלות על רקמות אחרות כמו רקמת השד והרחם.

אוויסטה (ראלוקסיפן) היא תרופה הניתנת לשם מניעה וכטיפול באוסטיאופורוזיס אצל נשים לאחר גיל המעבר. התרופה מחקה את פעולת האסטרוגן על העצם ובכך מגבירה את צפיפותה ומפחיתה את הסיכון לשברים בעמוד השדרה, אך לא לשברים אחרים, כולל בצוואר הירך. היא ניטלת בבליעה מדי יום.

התרופה ניתנת גם לשם מניעה של סרטן השד. היא אינה ניתנת כטיפול בתסמיני גיל המעבר היות שהיא עצמה גורמת להופעת גלי חום. נטילת אוויסטה כוללת סיכון נמוך להיווצרות קרישי דם דוגמת פקקת ורידים עמוקה ברגלים או בריאות.

אנלוג של הורמון פאראתירואיד

הורמון הפאראתירואיד מיוצר בגופנו ותפקידו לווסת את כמות הסידן בעצם. התרופה פורטאו (טריפרתייד) מיועדת לטיפול בנשים לאחר גיל המעבר אשר לקו באוסטיאופורוזיס קשה והן נמצאות בסיכון מוגבר לשברים בעצמות. התרופה מגבירה את פעילות התאים בוני העצם, האוסטיאובלסטים, ומסייעת בהקטנת הסיכון לשברים.

היא ניתנת בזריקה תת עורית אחת ליום, במשך כשנתיים. ניתן להזריק את התרופה באופן עצמי. בתום התקופה ממשיכים בטיפול באוסטיאופורוזיס. תופעות הלוואי של התרופה כוללים בחילה, סחרחורות והתכווצויות בשרירי הרגליים.

דנוסומב

דנוסומב, או בשמה המסחרי פרוליה, הינה נוגדן ל-RANKL המעכב את התפתחותם של תאי האוסטאוקלסטים. לכן תרופה זו מעכבת פירוק עצם באופן יעיל ומפחיתה את הסיכון לשברים.

פרוליה ניתנת בזריקה תת עורית ע"י אחות פעמיים בשנה, לרוב אין תופעות לוואי כלל, אבל לעיתים אודם או אי נוחות באזור ההזרקה יכול להופיע. נמק עצם של הלסת היא תופעת לוואי נדירה מאוד הקשורה לשימוש בפרוליה (תדירה יותר במתן מינונים גבוהים הניתנים לטיפול בסרטן ולא לאוסטיאופורוזיס). מומלץ לאדם שסובל מבעיות בשיניים לגשת לבדיקה לפני התחלת הטיפול.

ירידה ברמת הסידן בדם הינה תופעת לוא ידי נדירה וחשוב לוואי שאין חסרים בסידן וויטמין D לפני מתן הטיפול. לפרוליה אין השפעה שאריתית וחשוב להקפיד על מתן כל 6 חודשים ללא דחייה. הפסקת הטיפול מלווה בעליה מחודשת בסיכון לשברים.

רומוסוזומב

רומוסוזומב (אבניטי) הינה תרופה חדשה אשר קבלה אישור FDA ממש לאחרונה וצפויה להגיע לישראל בקרוב. זהו נוגדן לסקלרוסטין, הניתן בהזרקה תת עורי פעם בחודש במשך שנה. תרופה זו מעודד בניית עצם מצד אחד ומעכבת פירוק עצם מצד שני כך שהיא צפוי הלבנות מסת עצם באופן יעיל ומהיר וכך לסייע במניעת שברים. השפעת התרופה חולפת עם הפסקת ודרוש טיפול נוסף למניעת שברים לאחריה. במחקר שהשווה בין מתן רומוזוסומב לבין מתן אלנדונט (פוסלן) נצפה שיעור מוגבר של אירועי לב ושבץ מוחי, ממצה זה לא נצפה במחקרים הנוספים שבדקו את יעילות ובטיחות התרופה כך שסיבה לממצא אינה ברורה ועדיין מחקרת. כאמור ה FDA אישר את התרופה אך התרופה אינה מומלצת למטופלים עם גורמי סיכון קרדיו-וסקולרים.

טיפול הורמונלי חלופי (HRT)

תרופות מסוג זה אשר מכילות את ההורמון אסטרוגן, פועלות לשמירה על צפיפות העצם ויכולת להפחית את הסיכון לשברים בזמן הטיפול בהן. השימוש העיקרי של תחליפי הורמונים הוא וניתנות לחלק מהנשים כטיפול בתופעות גיל המעבר.

התרופות אינן מהוות את הקו הראשון למניעה של אוסטיאופורוזיס וכיום כמעט ואינן נמצאות בשימוש. השימוש בהן מוגבל לרוב ל 5 שנים. הסיבה לכך נובעת מתופעות הלוואי שלהן הכוללות הגדלת הסיכון ללקות בשבץ, מחלות לב, סרטן רירית הרחם וסרטן השד.

פעולות כירורגיות

לא קיימים כיום ניתוחים לטיפול באוסטיאופורוזיס. למרות זאת, קיים נוהל המכונה ורטברופלסטי (Vertebroplasty) אשר משמש לטיפול בשברים בעמוד השדרה הנגרמים עקב אוסטיאופורוזיס וגורמים לכאב לא נשלט או מתמשך. התהליך מתבצע על ידי הזרקת דבק המתקשה במהירות לאיזור שיש בו סדקים או שברים.

טיפול נוסף המכונה קיפופלסטי (kyphoplasty) מערב החדרת בלון לחוליה השבורה במטרה להרחיב את האזור וזאת כדי לאפשר הזרקת הדבק שמשקם את החוליה ומפחית מהכאב הקיים.

הטיפול באוסטיאופורוזיס אצל גברים

הטיפולים בנשים וגברים דומים למעט הטיפולים ההורמונליים HRT SERM שיחודיים לנשים.

טיפול בטסטוסטרון

אין מחקרים רבים על תוצאות מתן טסטוסטרון לגברים עם אוסטיאופורוזיס. מחקר מסוים הראה שמתן ההורמון הביא לעליה גדולה בצפיפות העצם בעמוד השדרה אצל גברים עם ירידה בייצור העצמי של טסטוסטרון (היפוגונאדיזם).

הדעות חלוקות לגבי יעילות הטיפול בגברים בעלי ייצור תקין של ההורמון, היות שבמחקרים התקבלו תוצאות הפוכות. הסכנות במתן טסטוסטרון כוללות הגדלה שפירה (לא סרטנית) של הערמונית (פרוסטטה), סיכון מוגבר לסרטן הערמונית, דום נשימה ופוליציתמיה (עלייה בריכוז ההמוגלובין בדם).

טיפולים לא תרופתיים באוסטיאופורוזיס

צריכה נאותה של סידן וויטמין D

צריכת מזונות העשירים בסידן ובויטמין D יעילה בהפחתת הסיכון לשברים אצל נשים וגברים מבוגרים. תפריט עשיר בסידן, בעיקר בגיל הצעיר (מתחת לגיל 25), חשוב להפחתת הסיכון בעיקר אצל נשים. עד גיל 25 תהליך בניית העצם נמצא בשיאו ולאחריו יש איזון בין בניית העצם לפירוקה. עבור אנשים בריאים מעל גיל 25, ההמלצה היא לצרוך 800 מיליגרם סידן ביום. אנשים החולים באוסטיאופורוזיס צריכים לצרוך 1000-1200 מיליגרם סידן ביום.

מזונות עשירים בסידן כוללים:

  • טחינה
  • דגים, כולל סרדינים וברבוניות הנאכלים עם העצמות
  • גבינות צהובות ולבנות
  • חלב ומוצרי חלב כמו יוגורט
  • בשר
  • שקדים ואגוזים
  • מוצרי סויה
  • ירקות כגון ברוקולי, תרד, ארוגולה, פטרוזיליה, לפת
  • מים מינרליים

אדם שלא מקבל את הכמות הנדרשת של סידן מהמזון, יכול להשתמש בתוספי תזונה המכילים מלחי סידן. תוספי הסידן נחלקים למספר סוגים וכולם מספקים סידן זמין לגוף. התכשירים העקרים הם:

  • סידן קרבונט. יש לקחת עם או אחרי האוכל, כיוון שזמינות מלח זה לגוף תלויה בחומציות הקיבה
  • סידן ציטראט. ניתן לקחת בין הארוחות היות שפירוקו אינו תלוי בחומציות הקיבה

לחלק מתוספי התזונה מוסיפים ויטמין D, מגנזיום ומינרלים נוספים. המגנזיום הוא מינרל שמסייע בספיגת הסידן. תוסף תזונה שאינו מכיל מגנזיום עלול לגרום לעצירות.

אין ליטול תוספי סידן יחד עם מוצרי חלב או עם תוספי מזון המכילים ברזל.

מומלץ לחלק את מנת הסידן היומית למספר מנות, כאשר כל מנה מכילה לא יותר מ 500 מיליגרם של מלח סידן.

ויטמין D

ויטמין D מסייע בספיגת הסידן בגופנו. הגוף יודע לייצר בעצמו את הויטמין בעת חשיפה לשמש וזו הסיבה שהוא מכונה גם "ויטמין השמש". החשיפה לקרניים האולטרא-סגולות (UV) מהווה שלב ראשון בהפיכת ויטמין D בלתי פעיל להורמון בעל פעילות והשפעה על מערכות גוף רבות.
אנשים המכסים את גופם (מסיבות שונות), אנשים שאינם נחשפים מספיק זמן לשמש במשך היום ואנשים המורחים קרם הגנה מעל 8 SPF אינם מקבלים מספיק ויטמין D ומכאן החוסר בויטמין זה בקרב אנשים רבים באוכלוסיה.

ניתן לקבל ויטמין D גם דרך המזון שאנו אוכלים. מזונות העשירים בויטמין D כוללים:

  • חלמון ביצה
  • חמאה, גבינות, חלב
  • דגים שמנים דוגמת סלמון, טונה ומקרל
  • כבד בקר
  • שמן דגים
  • מזונות המועשרים בוויטמין D כדגני בוקר וחלב

התזונה השוטפת מספקת בדרך כלל מעט מידי יחידות של ויטמין D, עד 100 יחידות בינלאומיות ליום. הרמה המינימלית המומלצת למבוגרים (RDA) עומדת על 200 יחידות ליום שהן 5 מיקרוגרם. הרמה המומלצת עומדת על לפחות 400 יחידות ליום שהן 10 מיקרוגרם. במקרים רבים מומלץ ליטול השלמות של הוויטמין באמצעות תוספי תזונה המכילים ויטמין D3

יש ליטול את תוסף התזונה יחד עם האוכל.

כאשר נוטלים תוסף תזונה שמקורו בכבד דגים, קיים חשש לרמות גבוהות של ויטמין A הנחשבות רעילות לגוף.

קבוצות המועדות לחוסר בוויטמין D:

  • תינוקות. על פי הוראות משרד הבריאות התינוקות בישראל מקבלים טיפות של ויטמין D.
  • מבוגרים וקשישים. החל מגיל 50 מתרחשת ירידה בייצור ויטמין D על ידי העור.
  • אנשים הממעטים להיחשף לשמש או שמכסים את גופם מטעמי דת או תרבות.
  • אנשים בעלי השמנת יתר ובעלי יחס גובה-משקל (BMI) הגבוה מ- 30. הרמה הנמוכה של הויטמין אצלם נובעת כתוצאה מאחסון הויטמין ברקמת השומן.

מידת הספיגה של הסידן מהמזון תלויה ברמת הויטמין בגוף. כאשר רמת הויטמין נמוכה, גם אם קיימת אספקת סידן גבוהה, קיים חשש להפרשת הסידן בשתן ולהיווצרות אבנים בכליות.

פעילות גופנית

אדם שאובחן באוסטיאופורוזיס צריך להיוועץ ברופא המטפל או ברופא מומחה לפני התחלת הפעילות הגופנית בכדי לוודא שזוהי הפעילות המתאימה ביותר עבורו.

  • פעילות נושאת משקל אשר בה הרגליים תומכות במשקל. פעילות בעומס גבוה, ריצה, דילוג, ריקוד וקפיצות במקום הם דרכים טובות לחזק את השרירים, הרצועות והמפרקים. בעת הפעילות יש לנעול נעלים המעניקות תמיכה לקרסול. אנשים מעל גיל 60 יכולים לבצע תרגילים בעומס נמוך יותר כמו משחק טניס, הליכה נמרצת או שיעורי התעמלות אירובים. שחייה ורכיבה על אופניים אינם נחשבים לפעילות מתאימה.
  • באימוני תנגודת משתמשים בכוח השרירים לצורך הגברת חוזק עצם. מדובר בהרמת משקולות, שכיבות שמיכה ותרגילים בהם עושים שימוש ברצועות גומי.
  • פעילות מאזנת כמו טאי צ'י ויוגה.

מניעה של אוסטיאופורוזיס

לתורשה תפקיד חשוב בקביעת פוטנציאל הגדילה והחוזק של עצמות עמוד השדרה. יחד עם זאת, גם כאשר התורשה אינה מטיבה עימנו, ניתן לשמור על בריאות העצם ולמנוע אוסטיאופורוזיס באמצעות הרפואה המונעת.

אם בעבר הלא רחוק אנשים חשבו שאוסטיאופורוזיס ושברים בעצמות הם חלק מתהליך ההזדקנות, הרי שהיום הדעה השתנתה. בעקבות שנים של מחקרים יודעים כיום כיצד לשמור על העצמות בריאות וחזקות במהלך החיים. יש להתחיל את המניעה של אוסטיאופורוזיס כבר בגיל הילדות כדי לחסוך את הצרות בגיל המבוגר.
חשוב להקפיד על כך שילדים ובני נוער יקבלו תזונה עשירה בסידן ובוויטמין D ויבצעו פעילות גופנית באופן סדיר, על מנת לסייע בבניית מסת עצם מרבית ובדחיית התהליך האוסטיאופורוטי.

הגורמים העיקריים בשמירה על בריאות העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס:

1. הקפידו על תזונה מתאימה ומאוזנת הכוללת תפריט עשיר בסידן ובוויטמין D ומנגד הפחתת הצריכה של מזונות עשירים בפוספאט, דוגמת קולה או ממתקים, המונעים את ספיגת הסידן.
2. הימנעו מתפריט עשיר מדי בחלבונים כמו בשר וגבינות ועודף מלח (הצריכה מקסימלית המומלצת ליום היא 6 גרם) הגורמים לבריחת סידן מהגוף.
3. הקפידו על פעילות גופנית סדירה ותרגילים מיוחדים לשמירה על חוזק העצמות.
4. שמרו על אורח חיים בריא הכולל הימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול מופרזת. לאורח החיים יש השפעה ניכרת על בריאות העצמות והקצב שבו הן מתקנות ומחדשות את עצמן. אורח חיים בריא הוא הדרך הטובה ביותר לדחות את מועד תחילת המחלה ולהאט את הקצב שבו העצמות הופכות לשבירות.
5. לכו בזמן לבדיקות לצפיפות העצם ונטלו תרופות במידת הצורך.
6. התאימו את הבית למניעת נפילות.
7. אמרו כן לשמש – אבל במידה – השמש מעודדת ייצור של ויטמין D המסייע בספיגת הסידן לגוף. בסופו של יום מדובר בתהליך העוזר לחיזוק השיניים והעצמות, ולכן מונע אוסטיאופורוזיס.

למידע נוסף אודות אבחון וטיפול באוסטיאופרוזיס >>