יום הבריאות הבינלאומי: כיצד להנחיל הרגלים בריאים כבר מגיל צעיר – מדריך

זמן קריאה: 7 דקות
|
2 באפר' 2019

הורים וילדים מכינים אוכל יחד

כיצד נחנך את ילדינו לאורח חיים בריא? כיצד נפתח מודעות אישית ואחריות חברתית? מה ניתן לעשות כדי להשפיע על בריאות הציבור ולתכנן עתיד בטוח? לרגל יום הבריאות הבינלאומי, ריכזנו לכם כמה טיפים וכלים לחינוך בריא 

רבים מאיתנו לא מצליחים לחשוב קדימה כשזה נוגע לבריאות שלנו, כלומר אם אין השפעה מיידית על הבריאות אז לא נשנה את אורחותינו כרגע, ורק כשהמצב יחמיר נפנה לטיפול. אז אולי אנחנו כבר "מקולקלים" אבל יש לנו את הכוח להשפיע על הבחירות הבריאותיות והנכונות של הדור הצעיר.

את הנחלת ההרגלים הבריאים מומלץ להתחיל כבר בגיל ינקות. רכישת מיומנויות אכילה מתרחשת במהלך שנות החיים הראשונות במקביל להתפתחות מיומנויות של מוטוריקה, שפה ויכולת קוגניטיבית. הורים יכולים לקדם תהליכים אלה, אך גם לעכב אותם בגלל חוסר ניסיון, חוסר ידע וחששות. המעבר לאכילה עצמאית תלוי בהתפתחות הנוירולוגית, אך גם בחוויית הלמידה של התינוק. בשלבים אלו, כאשר אנחנו כהורים מתחילים לדאוג, כתגובה לדאגה עשויה להתפתח דינמיקה "לא בריאה" סביב השולחן.

איך נייצר דינמיקה חיובית סביב האוכל?

שבו לארוחה משפחתית: ראשית חשוב לנסות להקפיד על ארוחה משפחתית משותפת לפחות פעם אחת ביום. זה זמן טוב לתקשורת, לשיתוף חוויות מהיום, וכמובן להעברת מסרים חיוביים ויצירת מודל לחיקוי. לראייה, מחקרים הראו כי משפחות שאוכלות ארוחה משפחתית יחד מדי יום, צורכות מזונות בריאים יותר.

אל תתערבו יותר מדי ואל תכריחו: הורים מדווחים על ילדים בררנים שלא מנסים מזונות חדשים. כאשר ההורה מנסה להציע מזון חדש והילד מסרב, יכולה לעיתים להיווצר דינמיקה פחות בריאה סביב השולחן. לעתים ההורה גם מכריח או מנסה לשדל את הילד לאכול ולהבטיח פרס בסיום הארוחה. דינמיקה כזו יכולה להתקבע וליצור דפוס בעייתי, שבעטיו הילד לא ירצה להתנסות במזון חדש. אז מה ניתן לעשות? על ההורה לאפשר לילדו להיחשף למזונות החדשים, בלי להתערב יתר על המידה. לתת לילד לגשת למזון בדרך שלו ולא להכריחו לאכול בניגוד לרצונו. כפיה באכילה עלולה לפתח אצל הילד התנגדות לאכילה, ולהשיג תוצאות הפוכות מהרצוי. ילדים מגיבים בשלילה כאשר הם מרגישים שמכריחים אותם לאכול.

שתפו את הילד בהכנה: מומלץ לשתף את הילד בהכנת האוכל, על מנת לשבור את הדינמיקה והדפוסים שהתקבעו סביב השולחן ולחבר אותו למזון בצורה לא פורמלית ע"י הכנה של המזון, ערבובו והצעת רעיונות נוספים. כל אלו יכולים להגדיל את הסיכוי להתקבלות של מזון חדש.

חלוקת האחריות לאכילה בריאה

בנוסף חשוב לחלק את האחריות בין הילדים להורים סביב נושא האכילה: ההורה אחראי על מה, איפה ומתי – מה אוכלים, מה מוגש ואיך, אילו מזונות זמינים בבית, איפה נאכלת הארוחה מול שולחן האוכל/במטבח/מול הטלוויזיה) ובאיזה זמן. אנחנו כהורים אחראים על המזון שנכנס הביתה, האם יש חטיפים וממתקים בבית, האם במקרר יש שתיה ממותקת או מים, האם יש ארוחת צהריים בריאה ומזינה או שהילד אוכל לצהריים מזון מעובד. ההורה אחראי על מה הילד אוכל בשעות אחה"צ, האם זה חטיף או ממתק או פירות.

הילדים מצדם אחראיים על כמה הם אוכלים. בהקשר הזה לעיתים להורה קשה לקבל כי לילד יש את היכולת לעשות וויסות עצמי ונראה לא פעם בלבול. חלק מההורים מעירים לילד הערות על כמות המזון, וזה מוביל בדיוק לתוצאה ההפוכה. חשוב לסמוך על הילד שיש לו יכולת ויסות עצמי ולעזור לו להתחבר למנגנון רעב ושובע שמאותת לו מתי הוא רעב ומתי שבע וסיים לאכול. בנוסף יש לעודד את הילדים ללעוס לאט, להימנע מאכילה מהירה ולא לאכול תוך כדי פעולה נלווית, כמו צפייה בטלוויזיה או מול המחשב.

כיצד נעודד אכילת ירקות?

הירקות מהווים מקור טוב וחשוב לוויטמינים ומינרליים ולכן על מנת להנחיל אכילת ירקות דרך קבע בבית, חשוב להגיש אותם לשולחן, לתת לילדים לבחור את הירקות שהם אוהבים ומעדיפים וכמובן לתת להם להתנסות בירקות חדשים אבל בסבלנות ובחכמה. לא להציק, לא להכריח לאכול ירקות ולא להתייאש להמשיך לחשוף לירקות בכל ארוחה.

מה יש לקינוח?

הגשת קינוחים בסוף הארוחה והאדרת המתוק מהווה הרגל ישן שמוטמע בתרבות שלנו. למשל בפורים, יש תחרות מי יביא משלוח מנות גדול יותר ועמוס יותר בממתקים. אבל זה כמובן לא נגמר רק בחגים אלא גם בימי הולדת, מסיבות כיתה, מסעדות וארוחת שישי. הטעם המתוק הינו טעם דומיננטי, והעדפה לטעם המתוק מתחילה כבר מינקות (שאר הטעמים נרכשים ונלמדים ככל שנציג אותם יותר פעמים, כך הילד ילמד לאהוב אותם).

אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המתוק?

התמודדות עם דור המסכים ועידוד פעילות גופנית

לצד האוכל, חשוב לשים לב שאנו והילדים לא אוכלים מול המסך ובייחוד מול הפרסומות. בעת צפייה במסכים, לרוב הילד לא ישים לב לכמות הנאכלת ולא יהיה מחובר למנגנון הרעב והשובע, מה שמביא לאכילת יתר בהיעדר צורך פיזיולוגי אמיתי. בנוסף הישיבה מול המסכים באה על חשבון על הפעילות הגופנית. אנו רואים היום שילדים מבצעים פחות פעילות גופנית וכמות החוגים שיוצאים אליהם ירדה.

הפעילות הגופנית תורמת להתפתחות התקינה של הגוף, מסייעת לשיפור דימוי הגוף ושיפור המיומנויות החברתיות. הזמן המומלץ לפעילות גופנית לילד הוא שעה ביום, כאשר ניתן לפרוס את אותה השעה לאורך כל היום והיא לא חייבת להיות ברצף. ההצעה היא לשלב פעילות מזדמנת כחלק מאורח החיים, כמו הליכה לבית ספר, הליכה יחד לחוג, או ליצור הזדמנויות יזומות לפעילויות משפחתיות למשל: משחקי כדור, טיול בטבע, טיול אופניים ועוד.

הקפדה על שעות שינה

אחריות נוספת שלנו ההורים היא שעות השינה של הילדים. השינה חשובה מאוד לתהליך הגדילה וההתפתחות ומסייעת בשמירה על הריכוז וביצוע פעולות במהלך היום. לכל גיל מלידה ועד גיל ההתבגרות השלב ההתפתחותי שלו ושעות השינה המומלצות עבורו.

 

המידע בכתבה באדיבות: לימור טל פוני, דיאטנית ילדים ומנהלת תחום התזונה במחוז השרון של מכבי שירותי בריאות

 

למידע על סדנאות מכבי לירידה במשקל עבור ילדים ובני נוער >>