לישון על זה: טיפים לשינה טובה יותר עם ההחלפה לשעון קיץ

זמן קריאה: 8 דקות
|
3 במרץ' 2019

אישה מכבה שעון מעורר

הגיע הזמן להחליף לשעון קיץ ונישן שעה אחת פחות בלילה. מה זה יעשה לאנרגיה שלנו? האם זה יגרום לנו לתחושת "ג'ט לג"? וכיצד נתרגל למצב החדש? ד"ר לילך קמר, מומחית ברפואת המשפחה במכבי שירותי בריאות ומנהלת רפואית במכוני השינה של אסותא, מפריכה מיתוסים על שינה ומרכזת טיפים לשינה בריאה יותר בימים הארוכים

 

מחר בלילה נישן שעה אחת פחות. האם נרגיש "ג'ט לג"?

זה לא מדויק. על מנת להרגיש תחושה של ג'ט לג, דרוש מעבר בין לפחות 3 אזורי זמן ו-3 שעות הפרש, כך ששעה אחת פחות בלילה בודד לא תעשה את ההבדל. מה שכן, ייתכן שנרגיש עייפים למשך יומיים שלושה ואז נתאפס מחדש. כמובן שכדי להבטיח שינה טובה לאחר החלפת השעון, כדאי להתארגן בזמן ולהיכנס לישון מוקדם יותר כדי להספיק לישון שש שעות לפחות.

למה כל כך חשוב לישון? מה הנזקים של היעדר שינה רציפה בטווח הארוך?

מחקרים רבים מוכיחים שחסך שינה לאורך זמן הוא מצב לא בריא. מצב זה חושף אותנו לסיכוי יותר גבוה של תסמינים שונים ומצבים רפואיים. נחלק את זה להשלכות מידיות ולא מידיות. בטווח המידי, לאחר לילה ללא שינה, נהיה פחות מרוכזים, נעשה יותר טעויות, נהיה חסרי סבלנות עם מצב רוח ירוד או עצבני ובמצב מסוכן יותר, אף עלולים להירדם על ההגה. בטווח הארוך, חסך כרוני של שינה עשוי לגרום להתפתחותן של מחלות לב, סוכרת, אירועים מוחיים, השמנה ואף דיכאונות וחרדה.

מה קורה בגוף כשאנחנו ישנים?

בערך שליש מהחיים אנחנו ישנים ויש תהליכים שקורים רק בשינה. בזמן השינה, הגוף מבצע מעין עבודת אחזקה. יש שלבים בשינה שאם נפספס אותם אנו נרגיש עייפות פיזית, כובד בגוף, קושי לזוז, אלה הם השלבים שאחראים על ריענון הכוחות. לעומת זאת בשלב ה-REM, המאופיין בתנועות עיניים מהירות, שיתוק שרירי השלד וחלימה, נעשות "עבודות אחזקה" קוגניטיביות: כל המידע שהמוח עיבד במהלך היום, נצרב במשך הלילה – מידע חיוני נשמר, ומאידך המוח "מוותר" על מידע לא חיוני. בשלב זה מתרחשת התבססות הלמידה. כך שאם נחסוך את שנת החלום, נהיה תשושים קוגניטיבית, ואם נקפיד עליה תתקיים למידה טובה יותר וריכוז גבוה. מכאן בא הביטוי "לישון על זה" או לקום עם רעיון, כי בשנת REM, המוח מעבד תהליכים מסוימים ומחשבות שאספנו במהלך היום.

כיצד משפיעים המסכים על השינה?

תהליך השינה מורכב משני חלקים עיקריים:

החלק הראשון הוא התהליך ההומאו-סטטי: עצם היותנו ערים מהבוקר ובמשך היום גורם להצטברות חומרים במוח, המפעילים את מרכזי השינה וגורמים לתחושת עייפות ודחף לישון. החלק השני הוא התהליך הסירקדיאני: זהו השעון הביולוגי, המושפע מיום ולילה, אור וחושך. באופן טבעי אנו נחשפים לאור בהיר באורך גל קצר, אור כחול בשעות הבוקר. בעיניים על גבי הרשתית ישנו קולטן הקרוי מלנאופסין שתפקידו לאותת מוח אם חושך או אור. כשיורד החושך, הקולטן נותן הוראה למוח להפריש מלטונין לדם, ובעקבות זאת ישנו דחף נוסף לישון. רק כאשר שני התהליכים הללו מסונכרנים, תיתכן שנת לילה איכותית ומספקת.

ואיך זה קשור למסכים? אנחנו חיות יום באופן טבעי, אבל החיים המודרניים הציבו בפנינו תאורה מלאכותית וכן מסכים שונים הפולטים גם הם אור. האור הנפלט הינו אור כחול בהיר באורך גל קצר, שמדכא את הפרשת המלטונין. אפשר להשוות מצב זה להתבוננות בזריחה כל הלילה.

כמה שעות מומלץ לישון בלילה לאדם מבוגר? וכמה לילד?

עבור מבוגרים ההמלצה היא בין 6-8 שעות שינה, כשהרוב צריכים 7-8 שעות ככל שמתבגרים ו-6 שעות הן המינימום ההכרחי. עבור ילדים, זה תלוי גיל: עד גיל 5 ילדים זקוקים לשנת צהריים ושנת בוקר בטווחים משתנים, כאשר חלקם מוותרים על שנת הצהריים/הבוקר כבר בגיל מוקדם. ילדים בגיל בית ספר יסודי זקוקים ל-9-12 שעות שינה בלילה, וילדים בגיל סיום בית ספר יסודי ותחילת גיל ההתבגרות זקוקים לכ-10 שעות שינה (בגיל ההתבגרות כל זה מועצם כי הם רוצים לעשות מה שהם רוצים, אבל עדיין בתיכון הם זקוקים ל-9 שעות בלילה).

שעות השינה המומלצות ביום לילדים מגיל לידה ועד 17 שנה (הנתונים נלקחו מתוך נייר עמדה של החברה הישראלית לחקר השינה 2016):

שעות שינה לילדים

מה נחשב למחזור שינה והאם כאשר עוברים מחזור שינה או מתעוררים באמצע מחזור שינה אנו עייפים יותר?

מחזור שינה מתרחש כל שעה וחצי. יש המאמינים שאם יעירו אותנו בזמן מחזור שינה, נקום עייפים יותר. זהו כמובן מיתוס. ניתן להשוות את זה לאכילה: אם אנו כל זמן אנו אוכלים בריא ופתאום אכלנו עוגה לא נהרסה כל הדיאטה.

מה התנאים האידיאלים לשינה טובה? להלן כמה טיפים חשובים:

1. הורידו הילוך: חשוב להוריד הילוך ולהגיע לשינה במצב רגוע ולא נסערים. ההמלצה היא לפחות שעתיים לפני הכניסה למיטה, להוריד ברמות האקשן הרגשי, להוריד פעילות פיזית.
2. הקפידו על תאורה מתאימה: חשוב שתנאי האור והחושך שיש בחוץ ישוקפו אצלנו בבית. בבוקר לפתוח את החלון ולהכניס תאורה טבעית, בערב להתחיל להחשיך, לעבור לתנאי תאורה אינטימיים יותר לקראת השינה ובמהלך השינה לשמור על חדר מוחשך עם כמה שפחות מקורות אור.
3. כבו מסכים: כשעתיים לפני השינה, מומלץ לכבות את הטלוויזיה ולהשאיר את הטלפון הנייד בצד. הפרק בסדרה האהובה ייאלץ לחכות למחר.
4. הפחיתו בשתייה מעוררת: את הקפה האחרון מומלץ לסיים בשעה ארבע או חמש בערב. כמו כן, לא מומלץ לצרוך אלכוהול בערב לפני השינה, שכן הוא הוכח כגורם המפריע לשינה טובה בקרב רוב האוכלוסייה.
5. שמרו על טמפרטורה אידיאלית: מומלץ לשמור על חדר השינה בטמפרטורה קרירה: לא קר מדי ולא חם מדי.
6. שמרו על שקט יחסי: תנאי אופטימלי לשינה הוא סביבה שקטה ללא רעשים והפרעות. אם אין לכם את התנאים האלה, ניתן להוסיף רעש לבן שימסך את רעשי הרקע מחוץ לחדר באמצעות אפליקציות סאונד שונות שכמובן אינן מפיצות אור (יש כיום אפליקציות שמפיקות רעשים לבנים מגוונים מפכפוכי נחל מרגיעים ועד רעש רציף של מכונת כביסה).

האם לכל אחד שעון ביולוגי משלו?

כמו בכל התפלגות יש אנשים בקצוות הסקאלה, Long Sleepers ישנים כ-10 שעות ויותר, Short Sleepers הינם יוצאי דופן וצריכים 4 שעות שינה באופן ביולוגי. רובנו צורכים פחות מה-8 המומלצות אבל לא כי זה טוב לנו בהכרח. אז איך נדע כמה מתאים לנו? ניתן לעשות במשך שבועיים לעשות תרגיל שינה, לשים את השינה בראש סדר העדיפויות ולבדוק כמה שעות שינה אנו צריכים. במשך התרגיל, מומלץ להקשיב לגוף. כשאנחנו עייפים בערב ללכת לישון הכי מוקדם שניתן, ובבוקר לקום יקיצה טבעית ללא שעון. אחרי שבוע-שבועיים, בהינתן התנאים האלה, נתחיל לקום פחות או יותר באותה השעה ואז נבין כמה שעות שינה אנחנו צריכים, ואף נרגיש פחות עייפים במהלך היום.