עוברים למכבי >
"

* האמור בסרטון ובכתבה הינם מידע כללי בלבד ואינו מהווה המלצה רפואית. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לבדיקה ולטיפול במסגרת המתאימה.

קורונה

ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מומחית לרפואת משפחה ומחלות זיהומיות (מנהלת התחום) במכבי, עונה על כל השאלות הנפוצות בנושא הקורונה ומסבירה אחת ולתמיד – איך הכול התחיל, מה חשוב לדעת על החיסונים ומהם אחוזי ההחלמה מהמגפה ששינתה את חיינו.

מי את קורונה?

משפחת נגיפי הקורונות מוכרת לנו כבר משנות ה-60 ומאופיינת במראה דמוי כתר – מכאן שמה. עד לא מזמן בן המשפחה הזכור ביותר היה נגיף הסראס קובי 1, שעלה לרגע לכותרות בשנת 2000. אבל, ההופעה הבלתי-נשכחת באמת שמורה כמובן לסארס קובי 2, או כמו שאנחנו בישראל מכנים אותה – הקורונה – הסוג החדש והשביעי במשפחה. שם המחלה עצמה הינהCoronavirus 2019 disease  ובקיצור COVID 19.

איך הקורונה התפרצה לחיינו?

התשובה לשאלה הזו אינה חד משמעית. ההנחה המקורית הייתה שרופא בוואהן, סין, גילה זן חדש של קורונה בדצמבר 2019. לאחר בחינה של צילומי סי-טי הוא הבחין בהבדל ברור בין דלקת ריאות לבין הנגיף הנגלה לפניו. כשחקר את הקשר האפידמיולוגי בין אותם האנשים שחלו במחלה, נמצא שכולם ביקרו באותו שוק מאכלים אקזוטי, ככל הנראה אכלו יונק הנקרא פנגולין (ולא, לא עטלף) וממנו נדבקו. עם זאת, ישנם דיווחים שהנגיף היה קיים עוד לפני כן.

מהם התסמינים לקורונה?

ישנה קשת רחבה של תסמינים בכל הקשור לקורונה: מהיעדר תסמינים ועד חום, שיעול, קוצר נשימה, איבוד חוש הטעם והריח, כאבי שרירים, עייפות קשה, כאבי גרון, כאבי ראש ובחילות.

איך קובעים עד כמה חמורה אצלי הקורונה?

ריווי החמצן בדם יכול להעיד על חומרת המחלה, כאשר מדידה שלו מראה למעשה את רמת החמצן שאדם שואף לגוף. אם ריווי החמצן מגיע מתחת ל-94 החולה מוגדר, על פי הנחיות משרד הבריאות, כחולה קשה. ברב המקרים חולה קשה יזדקק לחמצן כדי לאפשר לו נשימה תקינה.

למה חלק מהחולים הא-סימפטומטיים מפתחים תסמינים וחלק לא?

הסיבה לכך לא ידועה. בדרך כלל ילדים נוטים לפתח פחות תסמינים ממבוגרים ומצד שני, יש גם מבוגרים שלא מפתחים תסמינים כלל. זכורה לי אישה בת 99 שנדבקה אך לא הראתה כל תסמין למחלה. וזו הבעיה הגדולה עם הקורונה – שבשונה משפעת או נגיף קורונה אחר, גם חולים א-סימפטומטיים יכולים להדביק בה.

למה בבדיקת הקורונה לפעמים התשובה יוצאת לא חד משמעית?

מטרת בדיקת הקורונה היא לגלות נוכחות או היעדר חומצות גרעין של הנגיף בחלק אחורי של האף או בלוע. במידה וחומצות הגרעין של הנגיף קיימות בכמות גבוהה, הבדיקה תצא חיובית; במידה וכמות הנגיף פחותה, אך דומה לסף שנקבע, הבדיקה תצא חיובית גבולית – לא משמעית.

האם יש קשר בין קורונה לשפעת?

בהשוואה לחצי כדור הארץ הדרומי, איפה שהיה כבר חורף השנה, נראה כי כמות החולים בשפעת הייתה נמוכה יחסית השנה. למרות זאת – לא ידוע בוודאות אם אכן קיים קשר בין הקורונה לשפעת. מה שכן ניתן לדעת בוודאות, זה שבדיוק כמו הקורונה, גם השפעת מועברת באמצעות מגע קרוב או רסס טיפתי ולכן השימוש במסכות ושמירה על ריחוק חברתי עוזרים למנוע גם את ההתפשטות שלה.

כמה המסיכה באמת יעילה?

שימוש נכון במסיכה בהחלט מגן עלינו מפני הקורונה. הנגיף עובר בהעברה טיפתית, הנמנעת על ידי עטיית מסיכה של שני הצדדים, וכן על ידי שמירה על ריחוק חברתי מעל שני מטרים. הדבקה מדרך העברה אווירנית של חלקיקי קורונה קטנטנים, למשל דרך מזגנים או מערכות אוורור שונות, נדירה מאד. גם בטיסות, הסיכוי להדבקה פוחת משמעותית הודות לעטיית מסיכה ולתחלופת אוויר תכופה.

מה הם אחוזי ההחלמה בקורונה?

בעוד הנתונים מתעדכנים כל הזמן ובכל רגע נתון, ניכר כי אחוזי ההחלמה מקורונה גבוהים מאד ורוב החולים חוזרים לשגרה לאחר מספר ימים. רוב הנדבקים חווים את תסמיני המחלה באופן קל ומיעוט החולים מפתחים מחלה קשה.

למה כדאי להתחסן לקורונה?

בפשטות – כדי לא לחלות.

החיסון לקורונה פותח באחד המנגנונים המתקדמים ביותר ברפואה כיום. במנגנון זה פועלת מולקולת mRNA, שנוצרה בהנדסה גנטית ולמעשה גורמת לתאי השריר ליצור חלבון דמוי ה-Spikes של הנגיף (אותם דוקרנים שמשווים לו מראה של כתר, זוכרים?). מערכת החיסון מזהה את החלבון ומתגוננת כנגדו, בין היתר בייצור נוגדנים. בפעם הבאה שהגוף יפגוש בחלבון (זיהום בנגיף) הוא ידע להילחם בו.

מדובר במנגנון בטוח מאוד, מאחר והוא פועל ללא החדרת נגיף או חלבון של נגיף. בניסויים שקדמו לאישור החיסון, נבדקו עשרות אלפי אנשים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שאינה חוסנה, ולצד מחקרים נרשמה יעילות של כ-95% במניעת מחלה.

למה צריך לעשות שני חיסונים ולא אחד, כמו בשפעת?

באופן עקרוני, שתי מנות החיסונים כנגד הקורונה זהות. הסיבה לכפילות היא הגברת האפקטיביות של החיסון: במנה הראשונה המערכת החיסונית לומדת להכיר את החיסון ומגיבה לו לראשונה, כאשר בפעם השנייה היא מגיבה בעצמה חזקה יותר ולטווח הארוך.

זהו לא החיסון היחידי שניתנות בו מספר מנות. הדבר קורה גם בחיסוני ילדות וכן גם בחיסון הראשון נגד שפעת בגיל הילדות.

מי לא יכול או לא צריך להתחסן?

בעוד בעתיד הדברים יכולים להשתנות, ההמלצה העכשווית היא שמחלימים מקורונה וילדים עד גיל 16 לא צריכים להתחסן – מחלימים מאחר והגוף שלהם פיתח חסינות כלשהיא כנגד הנגיף (שאינה קשורה בהכרח לנוכחות נוגדנים בבדיקה סרולוגית), וילדים מאחר והם לא נבדקו בניסויים הקליניים המקדימים.

גם נשים הרות או מיניקות לא נבדקו אבל מומלץ לחסן אותן, במיוחד כאשר יש גורמי סיכון לחשיפה לנגיף ולסיבוכים כתוצאה מהמחלה. החיסון בטוח כיוון שאין סיכוי לפיתוח זיהום באם, בעובר או בתינוק, מאחר ולא מדובר בהחדרת נגיף או חלקים ממנו.

אילו תופעות לוואי אפשריות לחיסון?

לא ידוע על תופעות לוואי ארוכות טווח. תסמינים כמו חום, כאבי שרירים, כאבי ראש ועייפות הם אופייניים, אינם דורשים בירור נוסף וחולפים אחרי זמן קצר, לרוב תוך יומיים או עד שבוע.

 

מוכנים לעבור לדוק-שואו הבא?
ד"ר לכל שאלה על שפעת
ד"ר לכל שאלה על דלקת גרון
ד"ר לכל שאלה על בעיות שינה אצל ילדים