האזינו לפודקאסט: סיפורה האישי של סופי מלניק על התמודדותה עם סרטן המעי הגס

זמן קריאה: 15 דקות
|
22 במרץ 2021

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו (אחרי סרטן השד) ומידי שנה מאובחנים בישראל 3200 חולים חדשים. במסגרת חודש המודעות הושבנו לשיחה אישית את מומחי מכבי עם מי שהחלימה מהמחלה ומשתפת במסע המטלטל שעברה


 

הפודקאסט בהשתתפות הגסטרואנטרולוגית פרופ' רויטל קריב, הדיאטנית גב' דוראל פולן וסופי מלניק אמיתי שחלתה בסרטן המעי הגס והיום עושה הכל כדי להעלות את המודעות בקרב אנשים צעירים.

מסתבר כי סרטן המעי הגס יכול להופיע גם אצל אנשים צעירים מתחת לגיל 50, כשהמטרה להעלות מודעות לנושא, לעודד אנשים לבחור באורח חיים בריא, ולנקוט בפעילות מניעתית שהיא חשובה לאין ערוך – או במילים אחרות: להקדים בדיקה ואורח חיים בריא לסרטן.

לדבריה של פרופ' רויטל קריב, ניתן למנוע את סרטן המעי הגס. ואכן, לאור ההסברה הרבה, רואים כיום ירידה גדולה מאוד בשיעור התחלואה של בני 50 ומעלה בארץ ובעולם. אך התופעה המטרידה יותר היא העלייה המתונה בשיעור התחלואה בקרב אנשים צעירים יותר. הנושא הזה מדאיג והוא נמצא כיום בחזית הדיון והמחקר בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

שימו לב לסימנים
סופי מלניק אמיתי חלתה לפני כשנה וחצי בסרטן המעי הגס ולפני כחצי שנה החלימה לחלוטין. לדבריה, גם כשכל הסימנים היו שם, היא לא הבחינה בהם. בני 50 ומעלה נבדקים בבדיקת סקר ולכן הם מאותרים גם אם אינם חשים בתסמינים. אך מי שעוד לא מלאו להם 50 חייבים להיות מודעים לתסמיני המחלה.

מהם התסמינים שיכולים להעיד על סרטן המעי הגס?
מדובר בקבוצה די מצומצמת של תסמינים, וכמובן שהופעתם לא מעידה בהכרח על סרטן המעי הגס, אבל חשוב לשים אליהם לב:

1. דמם רקטלי, דמם בצואה – בדרך כלל הדם יופיע בניגוב. אך אם מבחינים בו באסלה זהו תסמין יותר משמעותי, שהוא בבחינת סימן אזהרה, וחובה להגיע לרופא המטפל.

2. שינוי משמעותי בדפוס היציאות כמו עצירות, נטייה לשלשול, תחושה של חוסר התרוקנות, או תחושה של דחיפות.

3. ירידה לא יזומה במשקל – ירידה ניכרת שלא תוכננה וירידה בתיאבון.

4. כאבי בטן – מדובר בכאבי בטן המשכיים ומשמעותיים, ולא במשהו ש"בא והולך".

חשוב לזכור, שברוב המקרים כשתסמינים אלה מופיעים, לא מדובר בסרטן. אבל כשמתגלה סרטן, ברוב הפעמים הם הופיעו לפני.
לא כל התסמינים חייבים להופיע ביחד. בהחלט יתכן שיופיע רק תסמין אחד, וההתייחסות אליו תהיה בהתאם. רופא/ה יתחקרו את הנבדק, ועל פי הצורך יפנה אותו לגסטרואנטרולוג.
הוא יסתכל על התמונה השלמה, ויבדוק את התסמינים עם כלים נוספים שברשותו. הוא גם יברר האם יש היסטוריה של סרטן המעי הגס במשפחה. במקרה כזה, בדיקת הסקר תתחיל כבר בגיל 40 ולפעמים אפילו קודם.

עם העלייה במודעות לסרטן המעי הגס בגילאי 40 פלוס, גם רופאי הגסטרו עברו תהליך וכיום הם מתייחסים בחשדנות לתסמינים המופיעים גם בגילים אלו.

דבר ראשון: לאבחן

הרבה מקרים קשה לאבחן. לכן סף החשד צריך להיות גבוה.

אז איך מאבחנים בעצם?
כשמשהו לא בסדר במערכת העיכול, קיים החשד שמדובר בסרטן. וחייבים לבדוק ולברר.

בירור תהליכים במעי הגס נעשה בבדיקה שנקראת קולונוסקופיה, שהיא בדיקה פולשנית. מתחת לגיל 50 לא עושים בדיקת דם סמוי שהיא אינה בדיקה אבחנתית אלא בדיקת סקר.

כשמדובר באנשים צעירים, וכשדרגת החשד נמוכה, עושים בדיקה אנדוסקופית קצרה יותר שנקראת סיגמואידוסקופיה, שלא תמיד מחייבת טשטוש.

קולונוסקופיה לעומת זאת, היא בדיקה פולשנית שמלבד טשטוש מחייבת גם הכנה של המעי. ההכנה כוללת מספר ימים בהם אוכלים מזון ללא סיבים, נוטלים חומרים משלשלים ואפילו צמים כמה שעות לפני הבדיקה עצמה. אבל זהו החלק הקשה – כי במהלך הבדיקה לא מרגישים דבר בשל הטשטוש (למעשה המטופלים ישנים), וההתאוששות מהירה. ישנם גם סיכונים בביצוע קולונוסקופיה, אבל הם נמוכים ביותר.

כאשר יש תלונות יותר קשות של כאבי בטן קשים, ירידה דרסטית במשקל או אפילו סימנים חסימתיים, לפעמים תתבצע קודם בדיקת הדמיה, סי-טי ולעיתים MRI.

גנטיקה היא לא תמיד חלק מהסיפור

יש חולים צעירים שיש להם רקע גנטי, אך יש גם כאלו שלא. לסופי מלניק אמיתי לא היתה היסטוריה של סרטן במשפחה.

איך הרגשת כשהדבר הזה נפל עלייך?
חצי שנה לפני שאובחנתי, התחילו אצלי שינויים בהרגלי היציאות – אחרי כל ארוחת צהריים רצתי לשירותים. בהתחלה זה אפילו מצא חן בעיני שאני אוכלת ומרזה. אבל אחרי שלושה – ארבעה שבועות, הבנתי שמשהו לא בסדר וניגשתי לרופא המשפחה.

המצב הלך והחמיר או שהוא היה סטטי?
הוא היה סטטי. תדירות גבוהה של יציאות. בדיעבד אני יכולה לשחזר שאנשים שלא ראו אותי הרבה ציינו שאני חיוורת ושאיבדתי הרבה משקל.

הרגשת שירדת במשקל?
כן. הרגשתי, אבל שלושה, ארבעה קילו זה נחמד ועוד ללא שום מאמץ ודיאטות. כמובן שגם לגבי זה, בדיעבד, אני מבינה שזה היה צריך להדליק אצלי נורה אדומה. אבל אז חשבתי: אוקיי, הנה, אני ממשיכה לאכול, אוכלת עוגות, שותה יין, הכול סבבה. והנה אני נשארת רזה כמו שהייתי.

אחד הדברים שאנשים צריכים להיות מודעים לו, הוא הירידה במשקל. כשמישהו מחמיא לנו שרזינו שלושה – ארבעה קילו, זו בהחלט מחמאה, אבל זה גם סימן שמשהו לא בסדר. אם זו ירידה לא רצונית – אם לא שיניתם אורח חיים ועשיתם מאמצים כדי לרזות. זה סימן אזהרה ענק. שצריך לשים אליו לב. כי המחלה הזאת לא בתודעה.

בת כמה היית בזמן האבחנה?
45. הסטטיסטיקות מראות שסרטן בגיל צעיר, היינו מתחת גיל 50, מופיע בעיקר בין גיל 45 ל-50. אין ספק שזאת קבוצה שצריך להתייחס אליה יותר בחשדנות ולעורר מודעות.

אחרי שלושה שבועות של עצירות קשה היו לי כאבים עזים, כי המעיים התכווצו הלכתי לבית חולים. שם הטיסו אותי ל-סי-טי ומשם לניתוח חירום, כי המעיים שלי עמדו ממש להתפוצץ, אחרי שלושה שבועות שסבלתי מעצירות. למדתי מילים חדשות כמו ״סטומה״ (צינור חיצוני לניקוז הפרשות) וכמו ״סרטן המעי הגס".

החלטתי שאני חייבת לעשות משהו. אני פשוט לא יכולה להמשיך לשבת בשקט כשאנשים אינטליגנטים-אבל מאוד עסוקים לא שמים לב לסימנים.

פניתי לעמותת ״חלאסרטן״, ביחד הכנו קמפיין. הקמפיין מתייחס ומטפל בעניין הבושה שנובעת מכך שמדובר ביציאות, בצואה, בשלשול ובעצירות. הקמפיין מדבר על התסמינים ומעודד אנשים צעירים להציף את מה שעובר עליהם לרופא משפחה, לבדוק, להיות מודעים יותר וחכמים יותר.

אז מה צריך לעשות כדי להגדיל את המודעות? לעשות!

כשמדובר בסרטן המעי הגס, גורמי הסיכון נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: קבוצה אחת אינה תלויה בנו ואין לנו איך להימנע ממנה – הגנטיקה שלנו.

הקבוצה השנייה היא אורח החיים שלנו, ופה יש מה לעשות. פה נמצאים גורמי הסיכון שכוללים תזונה לקויה, עישון וחוסר פעילות גופנית. כשמדברים על העלאת המודעות ועל סרטן המעי הגס, חשוב מאוד לדבר על מניעה. מחקרים שנעשו בעולם, מראים שאפשר למנוע כמחצית ממקרי הסרטן מעי הגס על ידי מניעה.

תזונה נכונה
התזונה הים תיכונית מכילה הרבה מאוד רכיבים צמחיים: ירקות, קטניות, דגנים מלאים ופירות. וכמובן הרבה סיבים. זו תזונה שתשמור על פעילות תקינה של מערכת העיכול, לעומת התזונה המערבית, שמושתתת על הרבה בשר אדום, מזון מעובד ועתיר בשומן רווי. בארץ אנחנו באופן טבעי נגישים לתזונה הים תיכונית, אבל מצד שני ישנה גם נטייה, בעיקר בקרב הצעירים, למשלוחי אוכל ולישיבה במסעדות.

גם אנשים צעירים צריכים לשמור על התזונה שלהם כדי למנוע סרטן?
בוודאי, במיוחד כי סרטן מתעבה, זה נזק מצטבר. ברפואה מניחים שלסרטן המעי הגס, לוקח משהו כמו 10 שנים להיווצר. לכן, השמירה על תזונה נכונה חשובה זה לא רק למשקל, זה הרבה מעבר לזה. זה מאט ואפילו מונע את היווצרות המחלה.

גורם נוסף הוא אלכוהול. זה גורם מאוד משמעותי כשמדובר באנשים צעירים. ומילת המפתח כאן היא כמות, שכמובן צריכה להיות מוגבלת.

פעילות גופנית
זה תחום חשוב, ובאופן משמח הוא נמצא בעלייה בחברה שלנו שמעודדת לספורט.

הפסקת עישון
עישון הוא גורם סיכון לסרטן המעי הגס. גם עישון בתקופות קצרות כלומר אנשים שעישנו והפסיקו. יש לכך השפעה.

לחץ נפשי
זה משהו שכדאי לדבר עליו, בהקשר לסרטן המעי הגס. וכדאי לשים לב אליו. גם זה יכול להוות מקור. זה דבר שקשה למדוד אותו. אנחנו צריכים ללמוד להקשיב לבטן שלנו, תרתי משמע. להקשיב למה שהיא אומרת לנו ולמה שהיא לא אומרת לנו.

תורשה וייעוץ גנטי
הוכח שסרטנים שמופיעים בגיל צעיר, הם הרבה פעמים על רקע גנטי. לפעמים אנשים לא מודעים לרקע המשפחתי. אז לפני שמגיעים לרופא, זה משהו ששווה לבדוק.

נושא הרקע הגנטי לסרטן, התפתח מאוד בשנים האחרונות. יש היום אפשרות לרצף גנים שלמים בקלות יחסית במחירים סבירים. אנשים שחלו בסרטן בגיל צעיר, זכאים לברור גנטי.

תחקור ובירור ההיסטוריה של החולה נותן אינדיקציה להימצאות גורם כזה, שמעלה את הסיכוי לסרטן בגיל צעיר. זה חשוב לא רק למטופל עצמו, אלא לכל בני המשפחה. הם יוכלו לגלות האם יש להם את אותו שינוי גנטי, ובמכבי ימליצו על מעקב מונע סרטן שהוא מעקב אחר משל מטופל ללא השינוי הזה.

מעקב
הנושא של המלצות מונעות, והמלצות למעקב הוא נושא מאוד חשוב. ולכן גם חשוב לקבל ייעוץ גנטי וללכת לרופא שהוא גסטרואנטרולוג, שידע להגיד לנו מה המרווחים הרצויים בין הבדיקות.

בדיקה פשוטה וחשובה

תוכנית הסקר הלאומית בארץ מתחילה בגיל 50 עד גיל 74. היא כוללת בדיקה שנקראת "דם סמוי בצואה".

זו בדיקה פשוטה וחשובה, וההמלצה היא לעשות אותה מדי שנה. לאור משך הזמן שלוקח לסרטן להתפתח, היא מאפשרת לגלות הרבה מאוד מהמקרים. אנחנו מגלים עם הבדיקה הזאת גם מצבים של פוליפים מתקדמים, של נגעים טרום סרטניים, שאנחנו יכולים לכרות במהלך קולונוסקופיה ולמנוע סרטן. וכמובן, היא מאפשרת גילוי של תהליך סרטני בשלבים יותר מוקדמים. יש המון מחקרים ועבודות שמראים שהשיטה הזאת יעילה. וברוב העולם מתבצע הגילוי המוקדם עם הבדיקה הזאת.

בדיקה ייחודית במכבי

קיימת עוד בדיקת סקר ייחודית למכבי שירותי בריאות, שנקראת "הקולנסקור" שהוכנסה למכבי כמעט לפני עשור. זה בעצם score חישובי שפונה לאותם חברי מכבי שלא עברו גילוי מוקדם. חברים שמלאו להם 50 אבל הם לא עשו לא דם סמוי ולא קולונוסקופיה.

בעזרת ספירת דם, המערכת תחשב להם באופן אוטומטי את ה-score הזה. אם הוא יהיה חריג תוצג להם התראה שהם צריכים לעשות בדיקת קולונוסקופיה. זה בעצם אלגוריתם חכם שמבוסס על ספירת הדם ועל הגיל המטופל.

ומי זכאי לבדיקה הזו?
זה מגיע באופן אוטומטי ונעשה לחברי מכבי מעל גיל 50 ועד גיל 74. אם הם לא עשו את בדיקות הסקר המקובלות, והם ביצעו ספירת דם, ה-score יופעל עליהם באופן אוטומטי.

אז למה בעצם לא מורידים את הגיל במכבי לגיל 45 רק בבדיקה הזו?
שאלה מצוינת. התשובה היא שזה יגרום למספר מאוד גדול של בדיקות קולונוסקופיה שלא יהיה נכון להעמיס על המערכת. כרבע מהגידולים בגיל הצעיר היו יכולים להימנע אם אנשים שיש להם רקע משפחתי היו הולכים להיבדק. אז אנחנו צריכים להתמקד באוכלוסייה הזאת ובאוכלוסייה שיש להם תסמינים.

מאוד חשוב שאנשים ידעו שככל שיגלו את זה מוקדם, הטיפול יהיה יותר קל. יש הבדל מאוד גדול בין כריתה של פוליפ בקולונוסקופיה לבין ניתוח וכימותרפיה או הקרנות.

 

שינוי לאורח חיים בריא

הפסקת עישון – מכבי מציעה מסלולים לגמילה מעישון, הפסקת עישון מקטינה את הסיכוי לסרטן.

פעילות גופנית – אנחנו יודעים שאורח חיים ללא פעילות כזו הוא חלק גדול מגורמי הסיכון. ישנן קבוצות התעמלות לפעילות גופנית שמפעילים במכוני הפיזיותרפיה במכבי.

הרגלי תזונה – כבר ציינו עד כמה הם חשובים למניעה. יש למכבי מגוון דיאטנים. ות שפזורים בכל הארץ, המתמחים בתחום תזונה תומכת בגסטרו, ש סדנאות לירידה במשקל ו להקניית הרגלי תזונה בריאים. אלו קבוצות לשינוי הרגלי האכילה. פרונטליות ומקוונות, בזום.

התמודדות עם לחץ – סטרס – ישנם עובדים סוציאליים במכבי שמלווים אנשים שכבר קיבלו אבחנה של מחלה, שזה באמת משהו שיכול לטלטל את עולמנו. הם נותנים מענה בהיבטים הרגשיים שקשורים באבחון המחלה. ומסייעים לבני המשפחה שתומכים ומלווים את החולה. לסיכום – סרטן המעי הגס היא לא מחלה רק של זקנים, היא מחלה שיכולה לפגוע באנשים בגילאים מאוד צעירים. והיא לא מגיעה לגמרי בהפתעה. יש דגלים אדומים שמונפים בדרך. ואם הם מופיעים, אל תחכו תבדקו ותתייעצו.

אל תתביישו לדבר על זה. לא לשמור דברים בבטן – להציף, להציף, להציף. לדבר עם הסביבה הקרובה, לקרוא באינטרנט, להיכנס לאתרים, ולהיות מודעים. לא להדחיק וגם לא
לפחד מהמילה הזאת.

הבשורות הטובות הן, שיש מניעה, גם בגיל צעיר. אם מקפידים על אורח חיים בריא אפשר למנוע מחצית מהמקרים, זו השקעה לטווח ארוך, ולא רק לסרטן המעי הגס.
"תראו אותי" אומרת סופי, "עברתי סרטן ואני בסדר. זאת אומרת, גם אם חלילה זה קורה אפשר לעבור את זה. אם תופסים את זה בזמן. חוזרים לגמרי לחיים רגילים ואפילו הרבה יותר טובים. אני היום חיה במודעות הרבה יותר גבוהה ובהוקרה הרבה יותר גדולה. אז לקחת הכול בפרופורציה. תודה רבה. תודה לכם".