איך מתמודדים עם אכילה רגשית?

האם אתם מרגישים שאתם אוכלים יותר מידי? האם אתם מרגישים אשמים לגבי זה? אתם לא היחידים וזה ממש לא במקרה. מדי יום אנחנו מוצפים במגוון פיתויים שמציבים אותנו בפני אתגר אינסופי בקבלת החלטות לגבי סוגי האוכל שאנחנו מכניסים לגוף והכמויות שלו. ביקשנו ממיכל סוקמן, הדיאטנית שלנו לעשות סדר בנושא אכילה רגשית

אכילה רגשית

איך יודעים מתי הזמן להפסיק לאכול ומתי זה יותר מדי?

נשמע מובן מאליו אבל חשוב להסביר את זה. כולנו נולדים עם מנגנון מובנה של רעב ושובע: כתינוקות אנחנו אוכלים רק כשאנחנו רעבים, ומפסיקים לאכול כשאנחנו מרגישים שבעים, והגוף יודע לאותת לנו בהתאם לצרכיו מתי להשלים ואיך לאזן את הכמויות.

עם השנים המנגנון זה מתקלקל. למשוואת הרעב והשובע מצטרפים מרכיבים כגון הנאה, פינוק או הסחת דעת. הפרסומות בטלוויזיה וברשת לימדו אותנו שהאוכל יעשה אותנו מאושרים ויפיג את תחושת הבדידות, כי כשהבטן מלאה גם הנפש מלאה.

יחסי אהבה-שנאה עם אוכל

בנוסף לאלו, תרבות השפע מזמנת לנו אוכל בכמויות גדולות וארוחות עתירות קלוריות שאפשר “להגדיל בשקל ותשעים,” מה שגורם לנו להתרגל לאכול יותר, ומעבר מכך אם נקבל מנה קטנה, נרגיש שלא קיבלנו תמורה עבור הכסף. מצד שני כל המחקרים שמתפרסמים בנושאי בריאות מספרים לנו שמומלץ להקטין כמויות ולאכול יותר בריא, ולכן אנחנו נמצאים בקונפליקט תמידי.

הפער הזה בין הרצון לאכול והתפיסה שאוכל מוביל לאושר מצד אחד, וההימנעות מן הצד השני, עלול לעורר אצלנו תחושת תסכול, עצבות, דיכאון ואף לעורר הפרעות אכילה.

דוגמא נפוצה לכך היא בולמוסי אכילה. אחרי הימנעות ארוכה ממאכלים שאנחנו מאוד אוהבים אבל לא "מרשים" לעצמנו לאכול, אנחנו מתעייפים ו"שוברים את הכלים" ואוכלים בכמות גדולה ואז כועסים על עצמנו יותר. כך אנחנו עלולים להיכנס למעגל שבו בשום שלב אנחנו לא מרוצים ולא מאושרים.

אז מה עושים? אוכלים במודע ובמידה.

חשוב לא להגזים. לא יקרה כלום אם תאכלו בננה שלמה או יותר מרבע אבוקדו וגם מותר לפעמים לאכול את המשולש האחרון במגש הפיצה, זה לא אומר כלום עליכם.

בנוסף, חשוב לייצר איזון קבוע בין החשקים, הצרכים הרגשיים לבין אורח החיים הבריא והמשקל אליו אתם שואפים. לרוב קשה להגיע לאיזון לבד, לא תמיד קל לקבוע איפה עובר הגבול בין פינוק מדי פעם לאיבוד שליטה.

מכבי מציעה מגוון תוכניות לניהול אורח חיים בריא. לפרטים ומידע נוסף היכנסו ללינק >>

הכותבת היא: מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית מכון הסוכרת, השלום, מחוז מרכז במכבי