תקתוקי החיים
כולם מסביבנו מדברים על ה"שעון הביולוגי" שבגופינו, אך למה בעצם הכוונה? ד"ר גל עמרי אורבך, אנדוקרינולוגית ומנהלת תחום מחלות כרוניות במכבי, מסבירה אודות השעון הזה, וכיצד הוא משפיע על חיינו
-
- מהו השעון הביולוגי וכיצד הוא פועל?
כידוע, אין באמת "שעון" בעל מחוגים בגופינו. הכוונה בביטוי זה, שישנו מנגנון פנימי של האורגניזם המשמש אותו למדידת זמן, וזאת לצורך ניהול תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים שמתרחשים באופן מחזורי.
מחזורים אלה מכונים "מקצבים ביולוגיים".אחד המקצבים החשובים הוא המקצב הצירקדי, הנמשך כ-24 שעות וגורם למשל להפרשת הורמון הקורטיזול (הורמון שקשור בין השאר באיזון הסוכרים, התמודדות עם מצבי לחץ, מערכת החיסון ועוד) בכל יום לפנות בוקר.
ישנם עוד מספר מקבצים בגוף שעובדים באופן שונה בשלבים מסוימים בחיינו.
לדוגמה, מקצב המחזור החודשי בנשים.
אצל צעירים, בתקופת גיל ההתבגרות, יש מקצב של שנים שגורם להפרשת הורמון גדילה באופן מואץ.
- האם אפשר לאפס את השעון הביולוגי הצירקדי? אם כן, איך?
אין אפשרות לאפס את השעון הביולוגי, אך ישנה אפשרות להשפיע עליו. המשפיע העיקרי הוא האור, אך גם אותות חיצוניים אחרים כמו למשל טמפרטורה, חומרים כימיים או אינטראקציות חברתיות יכולות לגרום לשינוי במקצבים השונים. לדוגמה, אם נטוס לסין, נחווה שינוי באזורי זמן: שעות האור בסין שונות מאלו שבארץ, ולכן הדבר ישפיע על השעון הביולוגי שלנו. במצב זה, האיזונים בשעון הביולוגי משתנים, ולוקח להם זמן עד שהם "מתרגלים" למצב החדש. מצב זה מוכר כ"ג'ט לג" (Jet lag).
- אילו סוגי הפרעות יש בשעון הביולוגי?
הפרעה בשעון הביולוגי הצירקדי (circadian rhythm), עלולה לגרום להפרעות שינה מסוגים שונים, כאשר המפורסמת שבהן היא ה JET LAGהנגרמת כתוצאה משינוי באזור זמן ושיבוש חלוקת היממה בשעון. בנוסף, ישנן עדויות לכך שפגיעה בשעון הביולוגי ובעיקר חוסר חשיפה לאור, כפי שקיים למשל בסקנדינביה, מה שעלול ללגרום גם למחלות נפש כגון דיכאון קליני והפרעה דו-קוטבית.
- האם יש קשר בין השעון הביולוגי הצירקדי להפרעות נפשיות? אם כן, כיצד הוא מתבטא?
קשה להוכיח את הקשר, אך סביר מאוד להניח שישנו קשר כזה. השעון הביולוגי חשוב לייצוב פיזי ונפשי של האדם ולתפקוד היום יומי. פגיעה בשעון תשפיע על תפקודים שונים בגופינו ועלולה לגרום, כאמור, גם לפגיעה במצב הנפשי.
- מהי כרונותרפיה?
משמעותה של המילה "כרונו" היא זמן. כרונותרפיה זהו טיפול הלוקח בחשבון את השעונים הביולוגיים שלנו, לדוגמה: בזמן מתן תרופות לחולי סוכרת או יתר לחץ דם, לוקחים בחשבון את מחזור היומי של הפרשת הורמונים שמעלים את רמת הסוכר או משנים את הלחץ דם.
ישנו טיפול לאנשים הסובלים מדיכאון ,שכולל טיפול באור שלעיתים יכול להראות יעילות דומה לטיפול תרופתי.
- האם יש באמת דבר כזה "אנשי יום" ו"אנשי לילה"? ממה נובעת התופעה?
יש אנשים שפעילים יותר בלילה, ויש כאלה הפעילים יותר במהלך היום. הדבר קשור לשעונים הביולוגיים של כל אחד מאתנו, כאשר הביטוי לכך הוא דרך מידת הפעילות שלנו בחלקים שונים של היום. השעון הביולוגי שלנו מזהה את היום (שעות האור) כזמן הפעילות העיקרי, ומנחה את כל המערכות בגוף להיות פעילות בהתאם, כשבערב, הגוף נח. יש אנשים שאצלם השעון הביולוגי באופן טבעי מביא ליותר ערנות ופעלתנות בשעות הבוקר ואילו אחרים שיותר ערניים בלילה. ישנו מרכיב גנטי שמשפיע על הנטייה הזו, והשפעות אחרות כמו טמפרטורה, הורמונים מסוימים, התפתחות בצעירותינו, השפעות חברתיות ועוד.
- לאילו עוד צורות חיים יש שעון ביולוגי?
לכל בעלי החיים ולכל הצמחים יש שעונים ביולוגיים משלהם. מקצב השעון הביולוגי נמצא בדפוסי השינה והאכילה של בעלי חיים, ייצור הורמונים ופעילויות ביולוגיות נוספות. אף כי אינו המדד היחיד, משך שעות האור הוא הסמן הסביבתי החשוב ביותר ביכולתו לחזות שינויים עונתיים. התופעות הקשורות ביותר לשינוי במשך שעות האור הן הנדידה, שנת חורף והרבייה.
- מהו המלטונין ומה הקשר בינו לבין השעון הביולוגי?
המלטונין הוא הורמון המופרש מבלוטת האצטרובל (pineal gland) במוח. רמות המלטונין נמוכות עד כדי קושי באבחונן בזמן שעות האור – הוא מתחיל להצטבר יותר בשעות הערב. כאשר ישנם מצבים של הפרעות בשינה בטווח הארוך או מצבי הפרעות שינה לטווח הקצר כדוגמת ג'ט לג, טיפול במלטונין יכול לסייע. כדורי מלטונין ניתנים במרשם ע"י רופא.
- איך אנו יכולים "לשפר" את השעון הביולוגי שלנו וכיצד הדבר יתרום לנו?
הדבר הכי נכון לעשות הוא להקשיב לגופינו, להתחבר לשעון הביולוגי האינדיווידואלי של כל אחד מאתנו ולכוון בהתאם את הפעילות היום יומית שלנו. אנשים שנאלצים לעבוד או ללמוד בלילות חווים קושי רב, משום שאין להם את האפשרות "להקשיב" לשעון הביולוגי שלהם ולתכנן את סדר היום בהתאם אליו.