אגן מודלק זה לא עניין מדליק בכלל!
דלקת האגן היא מחלה של מערכת המין העליונה המופיעה אצל נשים. הדלקת עלולה לפגוע ברירית הרחם, בחצוצרות, בשחלות, או בכמה איברים במקביל.
במקרים קיצוניים מתפשטת הדלקת לחלל הבטן ונוצרת מורסה (אבצס) בשחלות או בחצוצרות, או דלקת בקרום הצפק המכסה את המעיים והקיבה. ד"ר קובי כהן, מומחה ברפואת נשים וכירורגיה גינקולוגית במכבי ומנהל את "איה מדיקל", מרכז לבריאות האישה בבית חולים אסותא מסביר על התופעה.
הגורמים השכיחים למחלה מועברים במגע מיני והם בד"כ חיידקי הכלמידיה (כ-50% מהמקרים) או הזיבה (כ-20% מהמקרים), אולם יש מגוון חיידקים אחרים הנמצאים בנרתיק ויכולים לגרום לדלקת זו. נמצא, שבתקופות בהן יש עלייה בשכיחות מחלות המין האלה, יש גם עלייה באחוז דלקות האגן.
בין גורמי הסיכון לפתח דלקת באגן: קיום יחסים בגיל צעיר, מספר רב של פרטנרים, יחסי מין לא מוגנים, הימצאותו של התקן תוך רחמי ופעולות פולשניות כגון גרידה. עישון נמצא אף הוא כגורם סיכון. לעומת זאת, במפתיע, שימוש בגלולות למניעת הריון נמצא קשוּר בהורדת התחלואה בשיעור של כ-50%.
תסמינים מובהקים לדלקת האגן הם הפרשות נרתיק, חום של 38 מעלות ומעלה ורגישות וכאב בבטן התחתונה. יש לחשוד בזיהום בכל מקרה בו מופיעים התסמינים שהוזכרו. אך יש מטופלות שלא חשות בתסמינים כלל ולכן לעיתים חל איחור ניכר באבחון הבעיה. בדיקת אולטרסאונד יכולה לסייע בזיהוי כשישנה הצטברות מוגלה בחצוצרות או מורסה אגנית.
הזיהום עלול להסתבך, לכן מומלץ לטפל גם במקרים בהם אין סימנים מובהקים. הטיפול בדלקת מבוסס על שילוב של כמה סוגי אנטיביוטיקה שאמור לתת כיסוי למרבית החיידקים שעלולים לגרום למחלה. במקרה של דלקת קלה הטיפול ניתן בבית, אך במקרים קשים יותר יש צורך בעירוי אנטיביוטי לווריד תוך כדי אשפוז.
אשפוז נדרש גם כשלא ניתן לשלול מחלה כירורגית אחרת כגון דלקת תוספתן, במקרים בהם האישה בהריון, או כאשר אין תגובה לטיפול האנטיביוטי. גם עם הפסקת הטיפול הורידי, עדיין נדרש טיפול דרך הפה במשך שבועיים.
טיפול מוצלח יתבטא בירידה בחום ובכאב. מומלץ שגם בן הזוג יקבל טיפול במקביל כדי למנוע הדבקה מחודשת, כיוון שקשה לזהות את המחלה אצל גברים. קיום יחסים מוגנים (בעיקר שימוש בקונדום), שימוש בגלולות למניעת הריון והפסקת עישון הם אמצעים אפשריים למניעת המחלה.
