זה לא הכול רק בראש

אתם מרגישים חולים, אבל כולם אומרים לכם ש"הכול בסדר"? ובכן, אולי הם לא לגמרי טועים. לחץ נפשי משבש ומבלבל את פעילות המוח ויכול להשפיע גם על המערכת החיסונית. אז לפני שאתם רצים לרופא, קחו כמה נשימות ארוכות ותתיישבו לקרוא את הכתבה הבאה…

הרעיון הוא שדחק ומתח עלולים להזיק לתפקוד מערכת החיסון, ובכך להעלות את הסיכוי להפרעות הקשורות למערכת החיסון. דחק עלול להשפיע על הבריאות על ידי יצירה של גירוי יתר כרוני במוח של החלק הסימפטתי במערכת העצבים האוטונומית או במערכת האדרנל-קורטיקלית או על ידי פגיעה במערכת העצבים. אנשים הנתונים במצב דחק עלולים שלא לעסוק בהתנהגויות "בריאות", דבר שעלול להוביל למחלות.

 ד"ר שאול נבון, פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך, מורשה להפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה, מזכיר האגודה הישראלית להיפנוזה, מתייחס לנושא בכתבה שפרסם במוסף הבריאות של הארץ "ב-30 השנים האחרונות המשיך המחקר הפסיכונוירואימונולוגי לספק הוכחות מדעיות לקשר שבין המוח למערכת החיסון. ההוכחות המדעיות נבעו משלושה מקורות: ראשית, מחקרים בחיות מעבדה הראו שנזקים למוח, באזורים שונים, יצרו תגובות של דיכוי מדדי חיסון שונים או ההיפך – יתר פעילות שלהם.

"שנית, נמצאו קשרים עצביים בין המוח למערכת החיסון. למשל, נמצא קשר בין שתי מערכות העצבים בגופנו: הסימפתטית (המאפשרת תגובות מיידיות במצבי לחץ, חירום ומתח ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה) והפאראסימפתטית (האחראית לפעולות הרגעה ושימור כשהגוף נמצא במנוחה) לבין איברים ורקמות הקשורים למערכת החיסון, כמו בלוטות לימפה, הטחול, מוח העצם, העור, דרכי העיכול ובלוטת התימוס (הבלוטה פעילה מאוד בשנות החיים הראשונות, שבהן היא ממלאת תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות המערכת החיסונית וביצירת תאי דם לבנים ייעודיים מסוג לימפוציט T, המסייעים לגוף להילחם בזיהומים).

"שלישית, נמצא כי מערכת העצבים ומערכת החיסון מתקשרות ביניהן באמצעות שפה ביוכימית הכוללת הורמונים אנדוקריניים, נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים או מולקולות העוברות בין תא עצב לתא מטרה), ציטוקינים (חלבונים קטנים אשר מהווים את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון ובין תאים השייכים לרקמות הגוף) והקולטנים שלהם".

ד"ר נבון מדבר על טיפול בהיפנוזה כמסייע בשינוי פרמטרים פיזיולוגים ומסביר כי "כיום יש הוכחות מדעיות מוצקות לכך שהטיפול בהיפנוזה מעלה את הרמה בגוף של סוג מסוים של תאי T CD4, המזהים תאים שנפגעו מווירוס ועוזרים להשמדתם. בכך הטיפול בהיפנוזה משנה פרמטרים פיסיולוגיים במצבי חולי ובריאות שונים". ד"ר נבון מסכם "המחקר על הקשר בין פסיכונוירואימונולוגיה והיפנוזה ילך ויתרחב בשנים הבאות, לתועלת החולים והבריאים כאחד".