תרגיעו: על השימוש בתרופות הרגעה בזמני משבר 

האירועים של אוקטובר האחרון הפכו את חיינו במובנים רבים ובמערכה הנוכחית יש נפגעים רבים, ביניהם גם נפגעי החרדה. חלק מהאנשים יחוו את החרדה כאפיזודות חולפות, התקפים שבאים והולכים ואחרים יחוו את החרדה כמצב מתמשך שעלול לפגוע בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים

אז מה היא בעצם חרדה?
חרדה היא רגש המתאפיין בחשש ומתח מפני משהו שעתיד לקרות. בעקבות הציפייה למאורע, הגוף מכין את עצמו להתמודדות עם האיום. חרדה היא בעצם תגובה נורמלית של הגוף אשר ממקדת את האדם בהתמודדות עם המצב העתיד לבוא.
רבים מאיתנו חווים ארועי חרדה בעוצמות שונות בחיי היומיום וגם אירועים שגרתיים כמו מבחנים ואירועים חברתיים יכולים לבוא לידי ביטוי בחרדה. במצבים אלה אנו מצפים שהחרדה תהיה זמנית, אך כאשר חרדה נחווית בעוצמה גבוהה ולאורך זמן היא עלולה לפגוע באדם ולהשפיע על איכות חייו.
התקפי החרדה יכולים להתבטא במגוון תסמינים פיזיולוגיים: מהזעה, קוצר נשימה, דפיקות לב, ותחושת יובש בפה, דרך הרגשת מחנק, רעד, אי נוחות בטנית, חולשה, קושי לישון ולאכול ועד לחוסר תיפקוד.
תסמינים פסיכולוגיים כוללים דאגנות מוגברת, העצמת מחשבות שליליות ופחדים.

מה עלינו לעשות בשביל לעזור לעצמנו לתפקד טוב יותר?
על מנת להפחית את החרדה ראשית כל מומלץ לשמור ככל הניתן על שגרה מוכרת: להישאר עסוקים ולעשות דברים שעושים לנו טוב.
מומלץ להתנתק מהחדשות. ברור שלא נוכל להתנתק לחלוטין אך אפשר להחליט על מקטעי זמן שבהם נניח את הטלפון בצד וננסה לעסוק בפעילות אחרת שתעזור לנו להפחית את תסמיני החרדה, כגון משחק עם ילד, פעילות ספורטיבית, ועוד.
בתקופת משבר כמו הנוכחית, חשוב להבין שמה שאנו חווים הוא תגובה נורמלית. כמונו מתמודדים עם סטרס גם האנשים שסביבנו. עשייה, התנדבות וסיוע לאחרים יכולים בהחלט לעזור גם לנו בהתמודדות עם הסטרס. ניתן לחפש אונליין סרטונים קצרים, הסברים והרצאות על טכניקות שונות להפגת מצבי מתח וחרדה המיועדים לגילאים שונים. אלה יתנו לנו כלים נוספים לעזור לעצמנו.

מכיוון שלחרדה קשר הדוק עם הפרעות שינה (אינסומניה), אנו עדים לכך שבתקופות משבר אנשים מדווחים יותר על קשיי שינה. מחסור במנוחה מספקת לא יאפשר לגוף ולראש להשתקם ועלול להחמיר את התפקוד היומי.
כדאי מאוד לכבות את כל המסכים כולל הטלוויזיה והנייד כשעה לפני ששוכבים לישון. עצה זו נכונה תמיד ולא רק לעכשיו, שכן האור הכחול מהמסכים, גורם לעוררות. החשיפה לתוכן מדאיג טרם השינה מגבירה את עוצמות החרדה ומכאן גם את נדודי השינה. מומלץ טרם השינה לעסוק בפעילות מרגיעה, ואת קריאת החדשות להשאיר לבוקר.

מה לעשות כאשר חווים התקף חרדה?
מומלץ לאמץ את טכניקות ההרגעה המוכרות לאדם וכאלה שעבדו עבורו בעבר כמו מדיטציה, נשימות, דמיון מודרך, זמן לעצמך ועוד. אם כל אלה לא יתנו את המענה המספק ניתן לגשת לבית המרקחת ולהתייעץ עם הרוקח לגבי תוספי תזונה ו/או תרופות ללא מרשם שיעזרו לנו להתמודד.

בעיצומו של התקף מומלץ שימוש בכדורי הרגעה מוכרים שעזרו לנו בעבר. דאגו שהם יהיו בהישג יד.

אילו תוספי תזונה או תרופות ללא מרשם נוכל לקבל בבית המרקחת?
בבתי המרקחת קיימים תכשירים הנמכרים ללא מרשם רופא, אשר יכולים לסייע לנו בהתמודדות עם מצבי חרדה נקודתיים קלים עד בינוניים.
תרופות אלה מבוססות צמחי מרפא כמו ולריאן או פסיפלורה, הידועים בסגולותיהם המרגיעות.
אם הפרעת החרדה מלווה בנדודי שינה התרופות הללו בהחלט יכולות לתת מענה אם נלקחות טרם השינה, האפקט יהיה מהיר יחסית וברוב המקרים ללא תופעות לוואי. לעיתים יכול להיות מעט טשטוש או כאב ראש בבוקר שלמחרת הלקיחה. אנשים קשישים יהיו לרב יותר רגישים לתופעות לוואי.
תרופות אלה אינן ממכרות ואין צורך בהעלאת המינון עם הזמן.

מתי לחפש עזרה מקצועית?
כאשר האמצעים העומדים לרשותנו אינם מספיקים והחרדה פוגעת באיכות חיינו ומקשה עלינו לתפקד, זה הזמן לפנות לרופא להתייעצות. קיימות תרופות במרשם למצבי חרדה שונים:

• קבוצת הבנזודיאזפינים: תרופות הנלקחות במצב חירום והשימוש בהן הוא לרוב קצר טווח: ימים עד שבועות.
• תרופות הנקראות SSRI SNRI: מיועדות למצבים בהם החרדה הפכה למצב מתמשך- תרופות אלו ניתנות לטווח הארוך של חודשים.

איך ניתן לוודא שאדם מקבל את המנה הנכונה של תרופה הרגעה, ואילו צעדים יש לנקוט אם מתגלים אפקטים לא רצויים?
לפני כל הוספת תרופה במרשם או לא, יש לוודא שהוראות הלקיחה מובנות. חשוב לדייק מול איש המקצוע את הנקודות הבאות:

• האם התרופה שקיבלת היא תרופת SOS, כלומר שניתן לקחת לפי הצורך בלבד ולהפסיק על דעת עצמך כאשר הצורך פחת או שמדובר בתרופה שנדרשת בה עקביות ונטילה לטווח הארוך?
• מה המינון (מספר הכדורים או הטיפות) וכמה פעמים ביום?
• האם יש שעת לקיחה מומלצת?
• האם חשוב ליטול עם או ללא מזון?
• האם חשוב להפריד מתרופות אחרות?
• האם ניתן לנהוג או להפעיל מכונות לאחר הנטילה?
• כיצד אפסיק את התרופה במידה וארגיש יותר טוב? האם זו תרופה שניתן להפסיק לבד או רק בהתייעצות עם איש מקצוע?

אם התרופה גורמת לתופעות לוואי, יש לפנות לאיש מקצוע להתייעצות.

האם ישנן אינטראקציות אפשריות בין תרופות הרגעה לבין תרופות אחרות או חומרים שאנשים צריכים להכיר?
אינטראקציות הן תגובות בין תרופתיות – מצב בו שתי תרופות הנלקחות יחד משפיעות אחת על פעילותה של השנייה.

באשר לתרופות הטבעיות הנרכשות ללא מרשם רופא, יש יחסית מיעוט אינטרקציות בין קבוצה זו של תרופות לתרופות אחרות, למעט מקרים מיוחדים בהן נלקחות תרופות נוספות אשר משפיעות על מערכת העצבים המרכזית. עבור מטופלים אלו מומלצת התייעצות עם הרופא טרם הלקיחה.

לגבי תרופות מרשם: כל תרופה היא שונה וכל מקרה הוא אינדיבידואלי – יש לבדוק באופן פרטני מול הרופא.

צריכת אלכוהול או סמים במקביל לשימוש בתרופות הרגעה עם או ללא מרשם, עלול ליצר השפעה מצטברת על מערכת העצבים המרכזית והדבר אינו מומלץ.

חשוב לציין את חשיבותו של הטיפול הפסיכותרפי לצד הטיפול התרופתי. מטרת הטיפול הפסיכותרפי היא ללמוד לחיות חיים מלאים לצד החששות מהסכנה, לימוד דרכים להפגת מתח וביטויי החרדה הגופניים.
בימים אלה גופים רבים מציעים עזרה נפשית ביניהם עמותת נט"ל ועמותות נוספות. אם קשה לכם, אל תהססו לבקש עזרה.

*המידע מובא להעשרת ידיעתם של הקוראים בנושא, ואינו בא להחליף בשום אופן התייעצות עם הרופא המטפל; קביעת הטיפול התרופתי תיעשה ע"י הרופא המטפל בלבד

המידע באדיבות מרגריטה נקרסובסקי, רוקחת אחראית משמרת, מכבי פארם הופיין חולון