עיין ערך וורקוהוליזם: התמכרות לעבודה וההשפעות הבריאותיות

עבודה של שעות ארוכות במשרד – מהבוקר המוקדם ועד הערב המאוחר – נעשתה כבר תופעה רווחת, והמונח "וורקוהוליק" הפך לחלק מהלקסיקון.  אך היא עלולה לגרום לנזקים בריאותיים פיזיים ונפשיים. האם כל עבודה ממושכת היא התמכרות? ומה עושים כדי לא להישאב לשם?

המונח "התמכרות לעבודה" או  וורקוהוליזם  שימש לראשונה בשנת 1971 על ידי הפסיכולוג וויין אוטס, והוא הגדיר זאת ככפייה או צורך בלתי נשלט לעבוד ללא הרף.

למרות שלא מדובר בהפרעה הניתנת לאבחון, ולמרות ואולי גם בגלל שעולם העבודה היום לוחץ על כולנו לעבוד עוד ועוד, הצפיות היום מהאדם העובד הם לנגישות מתמדת, כולל נגישות למיילים ולהודעות גם מהבית, דבר במגביר את המתח ואת הנטייה להתמכרות כזו.  אין ספק שזהו מצב המשפיע על הבריאות הנפשית והפיזית שלנו, ויכול להיות לו השפעה ממשית על חייהם של אנשים.

מהי וורקוהוליות?

אנשים עם התמכרות לעבודה עובדים לעתים קרובות באופן כפייתי על חשבון היבטים אחרים של חייהם. הם עשויים לעבוד שעות ארוכות גם כשאין בכך צורך, להקריב שינה כדי לבצע את העבודה ולהיות הישגיים ושאפתנים מאוד בנוגע לביצועי העבודה שלהם. הם חושבים על העבודה ומוטרדים ממנה, גם כאשר אינם עובדים.

אז לעבוד שעות ארוכות זו התמכרות לעבודה?

התמכרות לעבודה אינה זהה לסתם מצב בו אדם עובד שעות ארוכות, אלא קשורה גם לתחושות, למניעים וללחצים שגורמים לאדם לעבוד הרבה. לכן אולי גם קשה לזהות אותה.

מה ההבדל?

האדם המכור לעבודה נאבק להתנתק פסיכולוגית מהעבודה, גם כשאיננו עובד. מוטרד מהעבודה ללא הרף, חש מתח והישגיות רבה הקשורה לעבודתו, ונוטה להעמיס על עצמו עבודה מרובה.

מהן ההשפעות?

מחקר שהתפרסם בכתב העת European Heart Journal, ואשר נמשך על פני למעלה מעשור, עקב אחרי 6,000 עובדי משרדים ממשלתיים בבריטניה, שעבדו בממוצע מעל שלוש שעות נוספות מדי יום. המחקר מצא כי שעות העבודה הארוכות הובילו לעלייה של 60% בסיכון למחלות לב ולתופעות נוספות, כגון התקף לב, אנגינה וכו'.

עוד נמצא במחקר כי לעבודה של שעה נוספת או שעתיים נוספות מעבר ליום העבודה המקובל יש השפעה מזערית על בריאות הלב. לעומת זאת, יום עבודה של עשר שעות או יותר נקשר לעלייה של 60% בהיתכנות בעיות רפואיות בלב.

תחת לחץ כרוני, הגוף מתחיל לראות השפעות, כגון לחץ דם גבוה ורמות קיזול גבוהות. זה מעמיד אותנו בסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, סוכרת ומגביר את הסיכון על תוחלת החיים.

ומבחינה נפשית?

הצורך הפנימי החזק לעבוד ללא הריף, ולהיות שאפתי והשיגי מאוד, עלול להוביל גם לרמות גבוהות של מתח נפשי, חרדה,  וקשיי שינה. המיקוד וההשקעה הרבה בעבודה עלולה לפגוע ביכולת של האדם להשקיע בדברם אחרים, כמו בקשרים בין אישים ומשפחתיים.

מה עושים?

חשוב מאוד – לטובת בריאותנו הנפשית – לדעת לנהל נכון את הזמן ולאזן בין עבודה לפנאי ולבילוי עם חברים ומשפחה; כיום אנו יודעים כי איזון בין עבודה ופנאי הוא חיוני ביותר גם לבריאות הגופנית שלנו.

כמו כל גמילה גם גמילה מהתמכרות לעבודה דורשת החלטה של האדם, פעולות שיכוונו לכך, ומאמץ לפעול למען הקטנת ההתנהגות ההתמכרותית והפנית קשב ומאמץ לשילוב התנהגויות אחרות.

פה צריך להזכיר שהיום ברור למעסיקים יותר מתמיד שהמשאב החשוב ביותר בחברה הוא העובדים. חברה שהעובדים בה לא יזכו לשמור על אורח חיים פעיל, תזונה נבונה וזמן איכות לעצמם ולמשפחתם יסבלו במשך הזמן מעייפות, שחיקה, הלך רוח ירוד, מוטיבציה ירודה, לחץ, עצבנות ולעיתים דכדוך וכפועל יוצא – חוסר שביעות רצון וחוסר נאמנות לארגון.

אל תחכו לבוס שלכם, קבלו כמה טיפים שיאפשרו לפנות זמן והקטנת ההתנהגות ההתמכרותית:

1. הגדירו סדר עדיפויות. בחרו 5 תחומים החשובים לכם מלבד העבודה, ודרגו אותם בסדר יורד. התחומים הנפוצים יותר הם: ילדים, בני זוג, , תרומה לקהילה, פעילות דתית או רוחנית, בריאות, ספורט, אמנות, תחביבים, הרפתקאות ונסיעות:

• תרגמו את ההחלטה במה אתם משקיעם עוד לצעדים קטנים ואופרטיביים
• הכריזו בקול רם לעצמכם ולאחרים שתעשו זאת
• הכריחו את עצמכם להפסיק לעבוד
• התמידו בפעילות שלא עבודה גם כשזה קשה
• קבעו שעת הפסקה/יציאה לעבודה
• הכריחו את עצמכם לא להיות נגישים למיילים או טלפונים של העבודה גם אם קשה
• חזקו את עצמכם כאשר אתם עושים זאת

2. תאמו ציפיות עם הבוס שלכם – הוכיחו שאתם יכולים להגיע לאותן תוצאות, בזמן קצר יותר וביעילות, יצירתיות וסיפוק רבים יותר. כדי שיתמוך בכם בתהליך. אם אתם עצמאיים הגדירו לעצמכם גבולות ברורים שיאפשרו להפריד בין העבודה לחיים הפרטים שלכם.

3. הסתייעו בעזרה – הרשו לעצמכם להיעזר בבני זוגכם, בני משפחה מנהל עמיתים לעבודה וחברים כדי לפנות זמן איכות להתמקד בפעילות המעניינת אתכם.

• הכתבה נכתבה בסיוע ד"ר שרון פלגי, הפסיכולוגית הארצית של מכבי