חודש המודעות לסרטן השד: אבחון מוקדם יכול להציל חיים
חשוב לדעת שאבחון מוקדם של סרטן השד יכול להגדיל באופן משמעותי את הסיכויים לריפוי. לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד, ד"ר נאוה זיגלמן-דניאלי, מנהלת ארצית של תחום האונקולוגיה במכבי שירותי בריאות, מרכזת מידע מקיף בנושא
קצת על סרטן השד
סרטן השד הינו הגידול השכיח ביותר בנשים בעולם המערבי ובישראל. המונח "סרטן השד" מתייחס לקבוצה של גידולים ממאירים שמקורם בתאי הציפוי של הצינורות ו/או האשכולות המובילים ומייצרים חלב בשד. מרבית המקרים (87%) מתגלים כשהגידול חדר לרקמת השד, ואז הם קרויים "גידול פולשני". שאר המקרים מתגלים בשלב מאוד מוקדם, כאשר התאים הסרטניים עדיין מצויים רק בתוך צינורות החלב. במצב זה אין להם פוטנציאל להתפשט לקשרי הלימפה או לשלוח גרורות והם קרויים Ductal carcinoma In situ (DCIS).
הגידולים הפולשניים אינם מקשה אחת, אלא אוסף "משפחות" של גידולים אשר נבדלות ביניהן במאפייני הגידול כמו: קצב חלוקת תאים, ביטוי קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון בגרעיני התא, ביטוי האונקו-פרוטאין Her2 במעטפת התא ועוד. המאפיינים השונים והייחודיים של הגידול תורמים להערכת הסיכון להישנות המחלה ולקביעת אסטרטגיית הטיפול המיטבית.
גילוי מוקדם
הגילוי המוקדם מאפשר זיהוי גידולים בשלב מוקדם יחסית, מגביר את הסיכוי להירפא וכמובן מצריך לרוב גישה טיפולית קלה יותר.
בעבר האבחון נעשה בעיקר כאשר נמוש גוש בשד או כשהיו שינויים אחרים שהצריכו בירור, ואז הנשים הופנו לבדיקת ממוגרפיה/אולטרה סאונד וביופסיה לפי הנדרש. כיום חלק משמעותי מהמקרים מתגלה בזכות בדיקות סקר בדימות ("צילומים") של השד עוד טרם שנמוש גוש. להלן הבדיקות המקובלות:
- בדיקת סקר בממוגרפיה
בדיקת הסקר המקובלת לנשים בסיכון ממוצע הינה בדיקת הממוגרפיה שהיא בדיקה פשוטה של צילום כל שד בשני מנחים, ומלווה לעיתים (בעיקר בנוכחות "מבנה סמיך" של השד או כשקיים גוש שרוצים לראות אם יש לו מאפיינים שפירים או חשודים) בבדיקת אולטרה-סאונד של השדיים. במרבית המכונים ישנה אפשרות גם לבדיקת טומוגרפיה, שהיא בדיקת ממוגרפיה במספר רב של חתכים (נעשה אוטומטית בזמן הבדיקה) שקשורה במעט יותר קרינה ויש לה רגישות גבוהה יותר לשינויים בעיקר בשד עם "מבנה סמיך". ניתן להתייעץ עם הרופא במכון הדימות באשר לאיזו בדיקה תתאים לכן.
באיזה גיל לעשות ובאיזו תדירות?
בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בנשים בנות 50-74 הוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה, ובהתוויה זו הבדיקה בסל הבריאות בישראל. בנוסף, קיימת זכאות לבדיקה לנשים בסיכון ממוצע בנות 45-49 שנים המעוניינות להיבדק, לאחר התייעצות וקבלת החלטה משותפת עם הרופא המטפל לגבי התועלת לעומת הסיכונים המאפיינים את הבדיקה בגילים אלו. הבדיקה מומלצת ונמצאת בסל הבריאות גם לנשים בשנות ה-40 לחייהן, כאשר הן משויכות לקבוצות סיכון העולות על הממוצע. בנשים שתבצענה את הבדיקה בגילים 40-49 שנים, הבדיקה תתבצע אחת לשנה. עבור נשים מגיל 74 ומעלה במצב רפואי טוב, מומלץ לשקול את המשך בדיקת הסקר.
איך ניגשים לבדיקה?
כל הפרטים כאן >>
- MRI שדיים
בדיקה זו רגישה מאוד, נמשכת כחצי שעה ודורשת הזרקת חומר המכונה גדוליניום לוריד. היא מומלצת החל מגיל 25 או כעשור טרם שחלתה קרובת משפחה מדרגה ראשונה, בקרב נשים בעלות סיכוי גבוה במיוחד לחלות, כמו נשאיות למוטציות בגנים BRCA1/2 או סיפור משפחתי עשיר והערכה של גנטיקאי (על סמך מודלים מקובלים) לסיכון של לפחות 20% לחלות במהלך החיים.
בדיקת שד עצמית
חשוב שכל אישה תהיה מודעת למבנה השד שלה. למרות שמחקרים על בדיקה גופנית לא הוכיחו באופן גורף שיפור בהישרדות מגידולי השד (בשונה מממוגרפיה שהוכחה כמפחיתה תמותה מהמחלה), ישנם מקרים רבים שבהם ערנות ומודעות האישה לשינויים בשד, הביאו לגילוי מוקדם של המחלה. בכל מקרה שבו אישה חשה בשינוי במבנה השד כמו גוש, שינוי בצבע העור ובמרקם השד, כאבים חריגים, הפרשה דמית מהפטמה או פריחה מתמשכת באזור הפטמה והעטרה, יש לפנות לבדיקת רופא כירורג מומחה.
כיצד עוד ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד?
מלבד ביצוע מעקב שגרתי, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא עם שמירה על משקל תקין, ביצוע פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון, תזונה נכונה עם הגבלה של שומנים מן החי וצריכת ירקות ופירות יומית, וכן הגבלת צריכת אלכוהול. בנוסף להמלצות אלה, מחקרים הראו כי בקרב נשים שהניקו לאחר לידה, נראתה הפחתה מסוימת בסיכון לחלות.
חשוב לדעת כי עבור חלק מהנשים בעלות סיכון גבוה מהממוצע (למשל בקרב נשים עם שינויים טרום-סרטניים בביופסיית שד) מומלץ לשקול טיפול תרופתי בתכשירים החוסמים באופן סלקטיבי קולטנים להורמוני השד (כמו טמוקסיפן או רלוקסיפן) או תכשירים אחרים (כמו חוסמי האנזים ארומטזה) למספר שנים במטרה להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה. בכל שאלה כדאי להתייעץ הרופא המטפל.
הערכת קבוצת הסיכון באישה בריאה
כיום, באוכלוסייה המערבית, צפוי שאחת ל-8-9 נשים תחלה במהלך החיים (סיכון 11-13%). הסיכון עולה עם הגיל ושכיח יותר אחרי גיל 50. הסיכון נדיר בנשים בשנות ה-30 ללא גורמי סיכון (אצלן מדובר על סיכון של 1 ל-200 במעקב 10 שנים כלומר פחות מ-1%, בהשוואה ל-1 ל-24 נשים כשהגיל 70 ומעלה במעקב 10 שנים – כ-4%).
ברוב הנשים שחלו אי אפשר לשים אצבע על גורם סיכון זה או אחר שגרם למחלה. עם זאת, קיימות מספר קבוצות המוגדרות בסיכון גבוה מהממוצע ולגביהן ישנן המלצות, למשל:
נשים שעברו ביופסיית שד שהראתה "שינויים פרוליפרטיביים" (שגשוג יתר) כמו LCIS או ADH. נשים אלו נחשבות בסיכון פי 2-4 מהממוצע לחלות בשנים הראשונות לממצאי הביופסיה, ומקובל לשקול מתן טיפול מונע בכדורים אנטי הורמונליים (ראו סעיף הפחתת סיכון למעלה) למספר שנים.
ישנן נשים המוגדרות בסיכון גבוה מאוד, למשל נשים עם פגם מולד ("נשאיות") באחד מהעותקים של הגנים BRCA1/2. הסיכון שלהן (בעיקר בנוכחות סיפור משפחתי של גידולי השד והשחלה) יכול להגיע ל-60-80% במהלך החיים. מומלץ שתהיינה במעקב מסודר מגיל צעיר, ובנוסף לבדיקת ממוגרפיה עומדת לזכותן בדיקת MRI שנתית מגיל 25. ישנם גם גנים נוספים המעלים את הסיכון, לרוב ברמה בינונית, ומצבים רפואיים כמו קרינה לחזה ולשדיים בגיל ההתבגרות בשל לימפומה שעירבה בלוטות לימפה בחזה.
בנשים המשויכות לאוכלוסייה האשכנזית יש סיכון של 2.5% להימצאות אחד מ-3 מוטציות (שגיאות גנטיות) שכיחות בגנים של BRCA1/2, ונשים אלו יכולות לגשת לבצע בדיקת דם פשוטה למוטציות אלו ללא עלות וללא צורך בהפניית רופא במעבדות הקופה.
האם גם גברים עלולים לחלות בסרטן השד?
כן, כאחוז אחד מסך מקרי סרטן השד המאובחנים הינו בקרב גברים, כאשר למעלה ממחצית הגברים שחלו, הם בעלי היסטוריה משפחתית של גידולי שד אצל קרובי ו/או קרובות משפחה. לגברים שחלו בסרטן השד מומלץ לפנות לרופא המטפל לצורך הפנייה לייעוץ גנטי.
בברכת שנה של בריאות שלמה וטובה!
